ע"א 8184/12 מרכז תורני לאומי – ע"ר נ' הרב מרדכי דב קפלן ואח'

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:

א.         ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט – כתארו אז –  ארבל) בת"א 47090-05-10 מיום 2.9.12, שבמסגרתו ניתן צו האוסר על המערערת ואחרות לבצע בנכס נשוא התביעה, הקשור לבית הכנסת האר"י בעיר העתיקה בצפת, כל פעולת בניה אשר יהא בה כדי להפריע לקיום הוראותיו של הסכם פשרה אשר נחתם בין הצדדים במסגרת ע"א 11045/04 בבית משפט זה ביום 9.4.06.

 רקע

ב.          הנכס נשוא הסכסוך הוא – כאמור –  חלק ממבנה הצמוד לבית הכנסת האר"י, ומצוי בחלקה 79 אשר בגוש 13055. המבנה שימש בתקופות קודמות כמקוה טהרה ובית מרחץ. בשנת 1992 נרשמה החלקה בבעלות מדינת ישראל, וביום 19.9.96 החכיר מינהל מקרקעי ישראל את הנכס לעיריית צפת לצורך הקמת ספריה תורנית. ביום 31.3.98 נתנה העירייה הרשאה למערערת – עמותת מרכז תורני לאומי, להקים במקום ספרייה וכיתות לימוד. המשיב, אשר משמש כנטען כרב בית מדרש האר"י הצמוד לנכס, והוא בנו של רבה המנוח של צפת הרב שמחה קפלן ע"ה, פנה לבית המשפט המחוזי בנצרת בהמרצת פתיחה (ה"פ 125/00), במסגרתה ביקש כי בית המשפט יכריז על המקרקעין כהקדש בהתאם לסעיף 17(ג) לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979. לטענתו, מדובר במקוה טהרה עתיק אשר היה מפורסם ברבים כהקדש, דבר אשר גם היה ידוע לעיריית צפת ולמערערת. תביעתו נדחתה על ידי סגן הנשיא ממן ביום 19.10.04. נקבע כי לא הוכח שמדובר בהקדש; כי גם אילו היה המקום הקדש, חדל מכבר לשמש כזה, ובנסיבות הללו אין מקום שבית המשפט יתערב ויכריז על הקדש או ימנה לו נאמן; כי אין למבקש שם (המשיב בענייננו) זכות עמידה בנוגע להקדש; וכי מאחר שבמסגרת הליכי ההסדרה לא נתבע הנכס על ידי המשיב, והוא נרשם על שם המדינה, נסתם הגולל על האפשרות לקבוע כי הנכס הוא הקדש.

ג.          ביום 5.12.04, עירער המשיב על פסק הדין לבית משפט זה בע"א 11045/04. במסגרת ההליך ולאחר שיג ושיח, נחתם הסכם פשרה בין הצדדים שניקוב בשמם: הרב מרדכי דב קפלן, המערער שם והמשיב כאן; רשם ההקדשות; מינהל מקרקעי ישראל; מרכז תורני לאומי, ע"ר (המערערת כאן); ועיריית צפת. ביום 9.4.06 ניתן פסק דין הקובע כי נוכח ההסדר אליו הגיעו בעלי הדין, נמחק הערעור. לפסק הדין צורפו ההסדר, דו"ח ביקור בית המשפט במקום מיום 27.12.02, עמודים 46-45 מפסק דינו של בית המשפט המחוזי, ותשריט המתחם נשוא המחלוקת.

ד.          וזו לשון הסדר הפשרה:

"פסק דין בהסכמה

1. הערעור נמחק ללא צו להוצאות וצו המניעה הזמני בטל בזאת.
2. החלל הימני כהגדרתו בפרטיכל, דו"ח ביקור במקום של ביהמ"ש קמא, מוצג 12 למוצגי המשיבה 3 (עמ' 45 לפרטיכל) פיסקה רביעית, וכסימונו בתשריט שצורף אליו בצבע כחול (להלן- החלל), והתשריט מצ"ב ומסומנים נספח א1-א4.
3. מאחר והגדרת החלל איננה על בסיס מפת מודד מוסמך, הרי שהגדרתו המדויקת תיערך על ידי הצדדים בהסכמה הדדית.
4. החלל ייסגר כחלק נפרד מיתרת קומת המרתף, בתיאום המשיבה 4, ובהתאם להוראותיה.
5. החלל יימסר בהרשאת המשיבה 4 לבית הכנסת האר"י האשכנזי לצורך שחזור המקוה לצרכי הנצחה, שיבוצע וימומן ע"י המערער.