הערעור שבכותרת נסב על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בנצרת (כבוד השופט א' זגורי) מיום 24.11.14. בהחלטה זו התקבלה בעיקרה בקשה שהגיש המערער לביטול פסק-דין שניתן כנגדו ביום 10.11.14, תוך צמצום המחלוקת וקביעה משפטית מסוימת כפי שיבואר להלן.
להלן העובדות בתמצית: המשיב 1 – מר אמנון יעקובי – הגיש תביעה למתן פסק דין הצהרתי לפיה יוכר כ"בן ממשיך", הזכאי למלוא זכויות הוריו המנוחים במשק 47 במושב תל עדשים (להלן: "המשק"). המערער – מר אהוד יעקובי, אחי המשיב, טען מנגד כי המשק מהווה חלק מעיזבון ההורים, ומכוח צו הירושה שניתן, זכאי הוא לחלקו כיורש. עוד הוא הכחיש את טענת העברת המשק לאמנון כ"בן ממשיך". דיון בתובענה נקבע ליום 10.11.14. במועד זה, התייצבו הצדדים זולת אהוד ובא כוחו, כאשר אף לא ניתן היה- בו במועד- להשיגם טלפונית. בנסיבות אלה, ברר בית המשפט קמא את הפלוגתאות הרלוונטיות, ולאחר התייחסות לעמדות הצדדים ,כפי שאלו הובאו בכתבי הטענות ובדיון, ניתן פסק דין כמבוקש ע"י אמנון, ובהעדר הגנה שמקורה באי הופעת המבקש, לפיו הזכויות במשק ירשמו על שם הבן אמנון, מכוח מעמדו כ"בן ממשיך".
לאחר שניתן פסק-הדין, הגיש אהוד בקשה לביטולו. לטענת בא כוחו, מועד הדיון נגרע מיומנו מחמת טעות אנוש. לדבריו, סיכויי הגנתו של אהוד טובים. סוגיית היותו של אמנון "בן ממשיך" הינה סוגיה עובדתית אשר יש להוכיחה בראיות. מנגד, לטענתו, יש לזכותו בחלקו בזכויות במשק, כאחד מיורשי הוריו המנוחים.
בית המשפט קמא קיבל את הבקשה, ביטל את פסק הדין אולם קבע:
"האם טענות אהוד ראויות להתייחסות? לטעמי המענה לכך הוא חיובי אך צר. רוצה לומר, כי לאחר הבירור הענייני שערך בית המשפט בישיבת קדם המשפט אליה לא טרח אהוד להתייצב התבררה תמונת המצב המשפטית ביחס לסיווג המשק החקלאי של הוריהם המנוחים של הצדדים כנכס "חוץ עזבוני", אשר העברתו לאחר פטירת המנוחים נחלשת על ידי הוראות החוזה הדו צדדי בין רמ"י לבין האגודה".. אם כך הם פני הדברים ברי שהמחלוקת העובדתית והמשפטית מצטמצת לה עד מאוד: ראשית, יהיה על בית המשפט לבחון האם אמנון אכן "בן ממשיך" כטענתו וכטענת וועד היישוב תל עדשים. אם התשובה תהיה חיובית, הרי שבית המשפט ישכתב את פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות. שנית, ואם אמנון אינו "בן ממשיך" יהי על בית המשפט לבחון מי מבין ילדי המנוחים זכאי יהיה לקבל את המשק.. כאשר אהוד חייב לקחת בחשבון העובדה שאמנון הוא זה שהלכה למעשה מפעיל את המשק החקלאי והוכיח עצמו בעניין זה בעוד אהוד לאו" (סעיפים 22-23 להחלטה, הדגשה שלי- ב.א.).
המערער הגיש את הערעור דנן על קביעה זו של בית המשפט קמא. מנגד, אמנון הגיש בקשה דחופה לסילוקו על הסף. לדידו, מעבר לכך כי אהוד העלים מפני ערכאת הערעור את העובדה כי כבר הגיש בקשה לפסילת מותב, בקשה שנדחתה, הרי שהחלטת בית המשפט קמא הקובעת כי פסק הדין יבוטל, הינה "החלטה אחרת" וככזו, לא ניתן לערעור עליה בזכות. מנגד טוען המערער כי מדובר בפסק דין חלקי. בית המשפט קמא קבע למעשה כי המשק הינו נכס חוץ עזבוני תוך שהוא שולל מהמערער הבאת ראיות וטענות בסוגיה זו. מדובר בקביעה סופית, החוסמת את תביעתו כיורש, ובגינה הוגש הערעור דידן.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.