יערי נ' אור

בבקשה לעיכוב ביצוע

1. המבקש והמשיב בעלים במשותף של בניין בתל-אביב המכיל תשע יחידות בשלוש קומות (להלן – הבניין). חלקו של המערער – 1/4, חלקו של המשיב – 3/4.

   בבית משפט קמא (ת.א 20431-02-10, בפני כב' השופט יעקב שקד) ניתן תחילה פסק דין המורה על פירוק השיתוף בבניין בדרך של רישום בית משותף, כאשר שבע יחידות דיור יוחדו למי מהצדדים ושתי יחידות מוגנות וכן גם זכויות הבניה של הבניין יישארו בבעלות משותפת.

   המשיב ערער על פסק הדין (ע"א 7542-11-15) וניתן פסק דין בהסכמת הצדדים, לפיה, הפירוק ייעשה בדרך של רישום בית משותף, אך התיק יוחזר לבית-משפט קמא כדי שיבחן את האפשרות לפירוק השיתוף גם ביחס לשתי היחידות המוגנות וזכויות הבניה.

   בעקבות זאת, נתן בית המשפט "פסק דין משלים" (מיום 31.12.17) שקבע כי עקרונית ניתן לפרק את השיתוף הן ביחידות המוגנות והן בזכויות הבנייה, כאשר זכויות הבנייה יוצמדו לאחת הדירות, ותוך תשלומי איזון.

   בית המשפט מינה שמאי לצורך קביעת שווי היחידות המוגנות וזכויות הבנייה, וכנובע מכך גם שווי תשלומי האיזון שישולמו.

   בהחלטה נוספת (מיום 22.2.18) הורה בית המשפט לכונסת הנכסים שמונתה לצורך רישום הבית המשותף להמשיך בהליכי הרישום, כאשר שתי יחידות הדיור יירשמו בינתיים בבעלות משותפת, עד למתן החלטה סופית בעניינן. כן נקבע בהחלטה זו כי הרישום ייעשה על סמך תרשים מעודכן ולא על סמך תרשים קודם שהוצג לו.

   בהחלטה נוספת (מיום 12.4.18) מינה בית המשפט, לבקשת השמאי שמונה קודם לכן, גם אדריכל שיסייע בקביעת שווי היחידות המוגנות וזכויות הבנייה ושב ואישר את קביעותיו הקודמות בדבר הצמדת זכויות הבנייה לאחת היחידות וכן כי הרישום ייעשה על בסיס התרשים המעודכן. כן נקבע מועד (לקבלת חוות דעת השמאי (10.6.18) ומועד דיון (25.6.18).

    

2. המבקש ערער על פסק הדין המשלים ועל ההחלטות הנוספות (הערעורים אוחדו על-פי החלטת כב' השופטת שבח) ובבקשתו זו הוא עותר לעיכוב ביצוע כל קביעותיו של בית המשפט בכל החלטותיו.

   הבקשה משתרעת על 23 עמודים צפופים ומרובי מלל, המקשה מאד על קריאת הדברים הכתובים בהם ועל הבנתם.

   המשיב מתנגד לבקשה.

    

3. לאחר שקראתי את טענות הצדדים אני סבור כי דין הבקשה להידחות ברובה המכריע וכמפורט להלן:

    ביחס לרישום הבית המשותף, הדבר נקבע עוד בפסק דינו המקורי של בית-המשפט קמא ואושר בהסכמת הצדדים בפסק הדין בערעור שהוגש עליו.

   השאלה שהעלה המבקש: האם על הרישום להיעשות לפי התרשים המקורי (כטענתו) או לפי התרשים המעודכן (כקביעת בית המשפט) אינה צריכה למנוע את הרישום, שכן ההבדל ביניהם עשוי להתבטא בהפרש כספי, הניתן להשבה אם הערעור יתקבל, מלבד זאת שבית המשפט קמא כבר פַתח פֶתח למי מהצדדים שיחפוץ בכך לתבוע תשלומי איזון שעשויים לנבוע מהפרש זה (פיסקה 18 להחלטתו מיום 22.2.18);