ע"א, רע"א
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
|
6982-12, 6968-12
12/02/2015
|
בפני השופטת:
א' חיות
|
| - נגד - |
המערערים:
1. בע"א 6982/12: עזבון המנוחה Rachel Aliene Corrie ז"ל
2. המבקשים ברע"א 6968/12:
3. Craig R. Corrie
4. Cynthia A. Corrie
5. Christopher R. Corrie
6. Sarah E. Simpson
עו"ד חוסיין אבו חוסיין; עו"ד ג'מיל דקואר; עו"ד מוחמד לביב; עו"ד רים מסארווה; עו"ד אנס אבו חוסיין
|
המשיבה:
1. בע"א 6982/12:
מדינת ישראל- משרד הבטחון
2. המשיבים ברע"א 6968/12: פרופסור יהודה היס
3. מדינת ישראל – משרד הבריאות
4. בית משפט השלום בראשון לציון
עו"ד אירית קלמן-ברום; עו"ד ניר גנצ'רסקי
|
| פסק דין |
השופטת א' חיות:
רייצ'ל קורי המנוחה (להלן: רייצ'ל או המנוחה) נהרגה במהלך פעולת חישוף קרקע שביצעו כוחות צה"ל בחודש מרץ 2003 בציר פילדלפי שברצועת עזה. בע"א 6982/12 עולה השאלה האם, כקביעת בית המשפט המחוזי בחיפה, פטורה מדינת ישראל מאחריות נזיקית למותה של רייצ'ל משום שמדובר בפעולה מלחמתית. ברע"א 6968/12, שהדיון בה אוחד עם הערעור הנ"ל, עומדת להכרעה השאלה האם צדק בית המשפט המחוזי בנצרת בקובעו כי יש למחוק על הסף, בשל "כפל תביעות", תביעה נוספת שהגישו בני משפחתה של רייצ'ל הנוגעת לנסיבות נתיחת גופתה.
רקע עובדתי
1. רייצ'ל נולדה בשנת 1979 במדינת וושינגטון שבארצות הברית והייתה פעילה בארגון ה-International Solidarity Movement – ISM (להלן: הארגון) אשר נוסד בשנת 2001 ושם לו למטרה לסייע להתנגדות העממית של האוכלוסייה הפלסטינית ולחזקה. זאת, על פי המוצהר, תוך נקיטה בפעולות מחאה לא-אלימות וכן בפעילות ישירה (Direct Action), שהוגדרה על ידי הארגון כפעילות הכוללת:
Participating in non-violent demonstrations, creatively disrupting activity by the Israeli occupation forces, accompanying farmers to their fields and residing with or near families whose homes are threatened with eviction, demolition or harassment by settlers. (http://palsolidarity.org/about; לעניין אופי פעילותו של הארגון ולפוטנציאל הסיוע לארגוני טרור הקיים בעקבותיה ראו: חוות הדעת של מרכז המידע למודיעין ולטרור, מוצג מש/טו, עמ' 56-40)
ב-25 בינואר 2003, לאחר שסיימה את לימודיה בקולג' הגיעה רייצ'ל לישראל והתייצבה במשרדי הארגון בבית סאחור, ממזרח לבית לחם, שם עברה הדרכה וסמוך לאחר מכן, ב-27 בינואר 2003, נשלחה לרצועת עזה. רייצ'ל נכנסה לרצועה עם חבר דרך מעבר ארז, הגיעה למשרדי הארגון ברפיח והחלה ליטול חלק בפעילות הארגון באזור זה.
2. ביום 16.3.2003 (להלן: יום האירוע) ביצעו כוחות צה"ל פעולות חישוף קרקע באזור ציר פילדלפי, המצוי במרחק של כחמישים מטרים מהגבול עם מצרים. הפעולות בוצעו באמצעות שני דחפורים מסוג D9R ובחיפוי של נגמ"חון (נושא גייסות משוריין בעל גחון משוריין), במטרה לגלות מטעני חבלה ולהרוס מקומות מסתור למחבלים במקום. קבוצה של פעילי הארגון ובהם רייצ'ל ניסו לשבש את פעולת הדחפורים, ועקב כך שינה הכוח הצה"לי במהלך היום את מיקומו ונע דרומה. סמוך לשעה 17:00 פסעה רייצ'ל לעבר אחד הדחפורים, נעמדה במרחק של כעשרה עד עשרים מטרים ממנו וכרעה ברך. בשלב מסוים, הסתובב הדחפור ונע לכיוונה של רייצ'ל במהירות של 1 קמ"ש כשהוא נושא בכפו ערימת עפר. רייצ'ל טיפסה על ערימת העפר אך נלכדה בה ונפלה וכתוצאה מכך כוסה חלק מגופה בעפר. חבריה של רייצ'ל החלו לרוץ לעבר הדחפור וסימנו למפעילו בידיהם לעצור. כשהבחינו בהם מפעיל הדחפור ומפקדו שהיה אף הוא על הדחפור, הם עצרו את הדחפור אך חלק ניכר מגופה של רייצ'ל כבר היה מכוסה בעפר ובבית החולים אלנג'אר ברפיח אליו פונתה, נקבע מותה לאחר כעשרים דקות. גופתה של רייצ'ל הועברה אל המכון לרפואה משפטית באבו-כביר (להלן: המכון), שם נותחה על-ידי פרופסור יהודה היס, מנהל המכון דאז (להלן: פרופ' היס). שלב זה בפרשה הוליד אף הוא טענות מצד בני משפחתה של רייצ'ל, עליהן נעמוד להלן.
3. עזבונה של רייצ'ל, הוריה, אחיה ואחותה (המערערים 5-1, בהתאמה) הגישו לבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה נזיקית נגד המדינה בה עתרו לפיצוי בשורה של עילות ובהן עוולת התקיפה ועוולת הרשלנות וכן בעילות הנסמכות על המשפט הבינלאומי ההומניטארי ועל חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. המערערים טענו כי בנסיבות העניין לא עומדת למדינה חסינות מפני אחריות נזיקית מכוח סעיף 5 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952 (להלן: חוק הנזיקים האזרחיים), משום שהפעולה שביצעו כוחות צה"ל לא הייתה פעולה מלחמתית. עוד טענו המערערים כי נגרם להם נזק ראייתי בשל האופן הלא-רציני והמוטה, כדבריהם, שבו ניהלה המשטרה הצבאית את חקירת האירוע. לבסוף טענו המערערים כי חוקרי המשטרה הצבאית ועובדי המרכז לרפואה משפטית, הפרו צו שיפוטי בכך שאפשרו את נתיחת גופתה של רייצ'ל ללא נוכחות נציג של שגרירות ארצות הברית במקום.
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (ת.א. 371-05)
4. בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את התביעה וקבע כי הפעולה הצבאית שבמסגרתה נהרגה רייצ'ל היא "פעולה מלחמתית" כהגדרתה בחוק הנזיקים האזרחיים, ומשכך ומכוח הוראת סעיף 5 לחוק זה, המדינה אינה נושאת באחריות לנזקים שנגרמו למערערים בעקבות הפעולה. בית המשפט הוסיף וקבע על סמך הראיות שהונחו בפניו כי ציר פילדלפי, בו התרחש האירוע דנן, שימש באותה העת לתנועת כוחות צה"ל שהופקדו על אבטחת הגבול עם מצרים ופעלו למניעת פיגועים והסתננות של מחבלים לשטח מדינת ישראל וכן למניעת הברחות, לרבות הברחות אמל"ח, דרך הגבול. בית המשפט קבע כי ציר פילדלפי היה אחד המוקדים לפעילות טרור ברצועת עזה, וכי במהלך תקופה של כשנתיים וחצי שקדמו ליום האירוע הושלכו במרחב הציר אלפי רימונים אל עבר כוחות צה"ל, בוצעו כ-1400 ניסיונות ירי וצליפה על ידי מחבלים, הונחו כמאה וחמישים מטעני צד, וכן נורו מאות טילים נגד טנקים ועשרות פצצות מרגמה, שגרמו למותם של רבים. עוד נקבע כי משנת 2001 ועד ליום האירוע, נחשפו במקום עשרות מנהרות הן בצד הישראלי והן בצד המצרי, ששימשו כמנהרות להברחת אמצעי לחימה או כמנהרות תופת וכן הופעלו כלפי כוחות צה"ל שפעלו במרחב מכוניות תופת. בית המשפט הוסיף וקבע כי ציר פילדלפי היה אחד הצירים המסוכנים ברצועת עזה וכי הטרור שהופנה בו כלפי חיילי צה"ל נעשה בחסות המבנה הטופוגרפי של הציר שאפשר למחבלים למצוא בו מקומות מסתור ולהתארגן לפעילותם החבלנית. אשר לפעילותם של כוחות הצבא בציר ביום האירוע קבע בית המשפט כי משימתם של שני הדחפורים הייתה חישוף קרקע, וכי פעילות זו היא פעילות מבצעית המלווה בנוהל קרב מתאים ואנשי הארגון שהגיעו לציר פילדלפי באותו יום פעלו בניגוד להוראות צו אלוף שהכריז על האזור כ"שטח צבאי סגור". בית המשפט המחוזי קבע, אפוא, כי הפעולה שבמהלכה נהרגה רייצ'ל הייתה "פעולה מלחמתית" ועל כן, כך הוסיף וקבע, מוקנית למדינה חסינות מפני אחריות בנזיקין בגין הפגיעה ברייצ'ל.