אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 6757/13 מרים אביטסם נחום ואח' נ' מדינת ישראל - רשות הפיתוח

ע"א 6757/13 מרים אביטסם נחום ואח' נ' מדינת ישראל - רשות הפיתוח

תאריך פרסום : 19/08/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
6757-13, 7255-13
19/08/2015
בפני השופטים:
1. כבוד השופטת א' חיות
2. כבוד השופט נ' הנדל
3. כבוד השופט צ' זילברטל


- נגד -
המערערים בע"א 6757/13 והמשיבים בע"א 7255/13:
1. מרים אביטסם נחום
2. דרור נחום
3. סמדר שמחה כותה
4. אפרים נחום
5. רוני אפרים נחום
6. שלמה שמשון נחום
7. מזל כהן פרחה
8. עופר נחום
9. בני בן נחום
10. כנרת נחום
11. גולן נחום
12. איל נחום

עו"ד משה זינגל; עו"ד רון רובינשטיין (על-פי הודעה מיום 12.4.2015 על החלפת ייצוג)
המשיבה בע"א 6757/13 והמערערת בע"א 7255/13:
מדינת ישראל - רשות הפיתוח באמצעות רשות מקרקעי ישראל-מחוז מרכז
עו"ד שמרית גולן
פסק-דין
 

 

השופט צ' זילברטל:

 

           שני ערעורים על פסק דינו מיום 27.8.2013 של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בת"א 13192-05-09 (כב' השופטת ב' טולקובסקי), בגדרו נדחתה תביעתה של המערערת 1 בע"א 6757/13 (להלן: המערערת) למתן סעד הצהרתי לפיו היא בעלת זכויות החכירה לדורות בחלקה מושא התביעה, והתקבלה באופן חלקי תביעה שכנגד שהגישה המשיבה בע"א 6757/13 (להלן: רשות הפיתוח או הרשות), כך שניתן סעד של סילוק יד המערערים בע"א 6757/13 (להלן ביחד:המערערים) מאותה חלקה, אך נדחתה תביעתה של רשות הפיתוח לתשלום דמי שימוש על-ידי המערערים.

 

רקע

 

  1. המקרקעין מושא התביעה הם מקרקעין מוסדרים הידועים כחלקה 367 בגוש 4242 בראשון לציון (להלן: החלקה או חלקה 367). החלקה משתרעת על-פני שטח של 2,261 מ"ר ורשומה כיום על-שם רשות הפיתוח. לטענת המערערים, המערערת ואישהּ המנוח, זכי נחום (להלן: המנוח), החזיקו בחלקה החל מסוף שנות החמישים של המאה הקודמת – שם הקימו את ביתם וגידלו את 11 ילדיהם, המערערים 12-2, ושם מתגוררים המערערים עד היום – זאת מכוח חוזה חכירה לדורות שכרתו המערערת והמנוח ביחס לחלקה עם הסוכנות היהודית ומשרד השיכון בשנת 1957. רשות הפיתוח מצדה אינה חולקת על משך הזמן בו מחזיקים המערערים בחלקה, אך טוענת כי המערערת או מי מטעמה מחזיקים בחלקה ללא כל זכות שבדין, ובלי ששילמו תמורה כלשהי עבור השימוש בה. להבהרת המחלוקת בין הצדדים, תובא תחילה תמצית הרקע העובדתי הרלוונטי לענייננו בכל הנוגע לזכויות בחלקה ולקורותיה במהלך השנים, וזאת בהתבסס על החומר שהונח לפני בית המשפט המחוזי.

 

  1. עד לשנת 1968 היה השטח המוגדר כיום כחלקה 367 חלק מחלקה 12 אשר השתרעה על-פני כ-48 דונם והייתה רשומה על שם רשות הפיתוח, כאשר באותה שנה פוצלה חלקה 12 למספר חלקות קטנות יותר, וביניהן חלקה 351. בראשית שנות השבעים פוצלה חלקה 351 לשתי חלקות – חלקה 367, היא החלקה מושא הערעור, וחלקה 376, אשר גם היא הוחזקה על-ידי המנוח והמערערת ובעניינה נוהלו הליכים קודמים מול המנוח, כפי שיפורט להלן. מבחינה תכנונית, על-פי תכנית רצ 1/125 משנת 1968, ייעודם של המקרקעין שכללו גם את חלקה 367 נקבע כשטח ציבורי פתוח (להלן: שצ"פ), ובעקבות כך נרשמה החלקה בשנת 1982 על שם עיריית ראשון לציון (להלן: העירייה). בשנת 2000 שונה ייעוד המקרקעין שבהם כלולה החלקה משצ"פ למגורים, וזאת על-פי תוכנית רצ 43/22/1. נוכח שינוי הייעוד הוחזרה הבעלות בחלקה לרשות הפיתוח, כך שביום 1.10.2003 נרשמה חלקה 367 בשנית על שם הרשות.

 

  1. ביום 24.9.1970 פנה מינהל מקרקעי ישראל (כשמו אז, להלן: המינהל) למנוח במכתב התראה בקשר לחלקה 12 (להלן: מכתב ההתראה), ובו נכתב: "נודע לנו כי הנך מחזיק בנכס הנ"ל ללא זכות חוקית וללא הסכמתנו. אי לזאת הנך נדרש בזה להסדיר תוך שבועיים מתאריך מכתבנו זה את עניין העברת זכות החכירה על שמך ... אם לא תמלא אחר דרישתנו זו במועד שקבענו לעיל תוגש נגדך תביעה משפטית לסילוק ידך מהנכס ולתשלום דמי שימוש" [ההדגשה במקור – צ.ז.]. יצוין, כי במסגרת ההליך בבית משפט קמא, טענו המערערים שמכתב התראה זה התייחס לשטח הידוע כיום כחלקה 367. עוד יצוין, כי הקשר של מכתב זה לשטח שהוא היום חלקה 367 לא הובהר דיו. בשורה המצויה בתחתית המסמך נכתב: "מ.מ: 367" – מהותה של שורה זו אינה ברורה, ולא הובהר האם נכתבה במקור.

 

  1. בהמשך, בשנת 1972, הוגש לבית משפט השלום ברחובות כתב אישום נגד המנוח בגין הסגת גבול (ת"פ 54/72), וזאת לאחר שנטען כי הוא נכנס שלא כדין לשטח הכלול בחלקה 12 ההיסטורית שגודלו כשני דונם. עוד נטען בכתב האישום, כי המנוח מתגורר במבנה ישן המיועד להריסה המצוי גם הוא בחלקה 12, כאשר ביחס להחזקתו במבנה המדובר לא טענה המדינה לפלישה או הסגת גבול, אך בצד זאת לא פורט מהן זכויותיו בשטח זה. המנוח הורשע בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום, נידון לתשלום קנס והצטווה להחזיר את החזקה בשטח אליו נקבע כי פלש. יחד עם זאת, בהכרעת הדין שניתנה בעניינו נכתב: "אורי גבאי העובד במשרד השכון כראש צוות פינויים והפקעות העיד כי בחלקה זאת מתגורר הנאשם במבנה ערבי חד קומתי במשך שנים רבות ויש לו מול הבית רפת ולול. השטח הכולל בו מחזיק הנאשם כחוק הוא בן 950 מטרים מרובעים. העד נמצא במו"מ עם הנאשם במשך זמן רב בקשר לפינוי המקום וקבלת דירה חדשה או קבלת פיצויים בסך 50,000 ל"י". יצוין, כי עדות זו אינה נוגעת לשטח אשר לגביו נקבע כי המנוח הסיג בו גבול ונראה כי הכוונה לאותו השטח שבו מצוי הבית המיועד להריסה שהוזכר בכתב האישום. עוד יצוין, כי בית המשפט אימץ את האמור בעדויות עדי התביעה, ובכללן עדותו של אורי גבאי (להלן: גבאי). כלפי פסק הדין של בית משפט השלום הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ע"פ 796/72), אשר נדחה ביום 18.3.1974, תוך שאומצו קביעותיה העובדתיות של הערכאה הדיונית והובהר כי בית המשפט שוכנע שבתחילה החזיק המנוח כחוק בשטח מסוים מחלקה 12, אך בהמשך הרחיב את גבולותיו שלא כחוק.

 

           בין מועד מתן פסק הדין בבית משפט השלום לבין מועד מתן פסק הדין בערעור, שלח ג. גורדון (להלן: גורדון), מנהל מחוז מרכז במשרד השיכון, מכתב לנציג מפלגת העבודה, אליו ככל הנראה פנה המנוח לעזרה. במכתב, שכותרתו "זכי נחום, שכ' המזרח - ראשון-לציון", הבהיר גורדון כי המנוח הורשע בפלישה לשטח של יותר מדונם, ועל אף החלטת בית המשפט טרם סילק ידו משטח זה. עם זאת, נכתב: "אנו ממליצים בפני מר זכי לפנות את השטח אליו פלש ולהגיע עם משרדנו להסדר בעניין פיצוי נאות לפינויו מהשטח השייך לו על פי חוק".

 

  1. כעשרים שנה לאחר מכן, בתחילת שנות התשעים, פנה המנוח, באמצעות באי-כוחו, למינהל בקשר לחלקות 367 ו-376. המנוח הבהיר בפניותיו, כי למעלה מארבעים שנה הוא מחזיק בשתי החלקות בלי שזכויותיו עוגנו בהסדר כלשהו עם המינהל, וביקש לנהל משא ומתן עם המינהל לשם רכישת המקרקעין או חכירתם. יוזכר, כי באותה עת הייתה חלקה 367 רשומה על-שם העירייה.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ