ע"א 62642-11-15 גלי גיל מרכז לספורט ונופש בקרית מוצקין בע"מ נ' פלגי מוצקין בע"מ ואח'

ערעור מיום 29.11.15 על פסק דין של בית המשפט השלום בחיפה (כב' השופט כנעאן) מיום 25.10.2015, אשר ניתן בה"פ 10538-07-10.

כב' השופטת תמר נאות-פרי:

רקע כללי -

1. בבית המשפט קמא התבררה המרצת פתיחה אשר הוגשה על ידי המערערת, גלי גיל מרכז לספורט ונופש בקרית מוצקין בע"מ (להלן: "גלי גיל"), במסגרתה התבקש פסק דין הצהרתי באשר לחיוביה בתשלום צריכת מים. בית המשפט קמא מצא לנכון לדחות את ההמרצה ועל כך נסוב הערעור.

2. על מנת להבין את הטענות בערעור ואת עמדתי, אין מנוס אלא להתייחס בקצרה לרקע להגשת התובענה קמא ואעשה כן בתמצית ככל הניתן, על בסיס הדברים שנסקרו בפסק דינו של בית המשפט קמא.

3. גלי גיל, מפעילה ומנהלת מרכז לספורט ונופש בקרית מוצקין מזה שנים. במהלך השנים, התעוררו מחלוקות בין גלי גיל לבין המשיבה מס' 2, עיריית קריית מוצקין (להלן: "העירייה"), בכל הנוגע לחיובי ארנונה, מים, היטלי ביוב ומחלוקות נוספות. על רקע מחלוקות אלו, הוגשה תביעה מטעם גלי גיל כנגד העירייה אשר התבררה בתיק אזרחי 286/99 בבית המשפט המחוזי בחיפה. במהלך ניהול התיק, בשנת 1999, הגיעו גלי גיל והעירייה להסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט שדן באותו התיק (להלן: "הסכם הפשרה"). במסגרת סעיף 2 להסכם הפשרה נקבע כי העירייה תחייב את גלי גיל "במחירי מים שיהיו זהים למחירי המים אותם תשלם העירייה למקורות". בסעיף 8 להסכם הפשרה צוין כי תוקפו של ההסדר יהא למשך תקופת החכירה של הקרקע בה עסקינן, ואין חולק כי על פי חוזה החכירה מיום 2.7.1986 ולאחר מכן התוספת מיום 25.3.1987, עסקינן בהסדר שאמור לחול עד שנת 2035 לערך.

4. לאחר חתימת הסכם הפשרה חייבה העירייה את גלי גיל עבור צריכת מים בהתאם למוסכם.

5. ביום 1.9.2009, החלה לפעול המשיבה מס' 1, חברת פלגי מוצקין בע"מ, אשר הינה תאגיד (להלן: "התאגיד") שהוקם בהתאם לחוק תאגידי מים וביוב, התשנ"א-2001 (להלן: "החוק"). ממועד תחילת פועלו של התאגיד, חויבה גלי גיל עבור צריכת המים על פי תעריף גבוה מאשר התעריף לפיו חויבה עובר לתחילת פעילותו של התאגיד.

6. על רקע האמור, הוגשה לבית המשפט קמא המרצת הפתיחה ובה התבקש בית המשפט להורות כי הסכם הפשרה ימשיך לחול ויחייב את התאגיד, כך שחיובי המים יתבססו על התעריף "הקודם", על פי הסכם הפשרה. טענה זו סומכת, כך לשיטת גלי גיל, על הוראות סעיף 10 לחוק, אשר קובעות כי יש לראות את התאגיד כמחויב בכל ההסכמים וההתקשרויות שלהם העירייה הייתה צד לפני הקמת התאגיד – ומכאן, שאף התאגיד מחויב לתניות הסכם הפשרה. כלפי העירייה נטען, כי הגם שסמכות קביעת החיובים הופקעה מידיה, אזי שיש לראותה כמחויבת להמשיך ולקיים את הוראות הסכם הפשרה לאור העובדה שהיא למעשה מחזיקה בכל המניות של התאגיד ומבחינה מהותית עסקינן בגופים זהים. עוד נטען לחלופין, כלפי העירייה, כי ככל שהחיובים מטעם התאגיד ימשיכו להיות על פי התעריף "הגבוה", אזי שיש לחייב את העירייה בהפרש שבין הסכומים אשר משלמת גלי גיל לתאגיד לבין התעריף "הנמוך" אשר שילמה גלי גיל עד הקמת התאגיד.