ע"א 58526-06-14 פ.ע.ברעוז בע"מ ואח' נ' עובד,,16 בפני כב' השופטת רות לבהר שרון

בפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת אושרי פרוסט-פרנקל) שניתן בת.א. 31835/08, ביום 12.5.2015, במסגרתו נדחתה תביעת המערערים, חברת פ.ע. ברעוז בע"מ (להלן: "המערערת" או "ברעוז") ויהודה פיניש (להלן: "המערער"), במסגרתה נטען כי המשיב, ניסים עובד (להלן: "המשיב") ביצע תרמית, הונאה וגזל בכך שזייף את חתימת המערער על גבי שיקים של המערערת, וכי משך שלא בהיתר ושלא על דעת המערער, כספים מהמערערת בסכום של 688,333 ₪ (התביעה הועמדה לצורכי אגרה ע"ס 300,000 ₪).

העובדות

1.המערערת הוקמה על ידי המערער והמשיב בשנת 1993, והם היו גם מנהליה. בפרוטקול ישיבת הדירקטוריון של המערערת מיום 11.2.99 נקבע שזכויות החתימה בחברה הן של המערער והמשיב יחד, בצירוף חותמת החברה. כמו כן, הוחתמו המערער והמשיב ע"י בנק דיסקונט (בו ניהלו את החשבון הדביטורי של החברה), על טופס דוגמאות חתימה, בו צוין כי שתי החתימות בצירוף חותמת החברה מחייבות אותה. למערער ולמשיב הייתה שותפות עסקית בחברה נוספת, אורן טכנולוגיות מדחסים (99) בע"מ (להלן: "אורן טכנולוגיות"). תחילה החזיקו המשיב והמערער יחד ב-60% ממניותיה של אורן טכנולוגיות, ולאחר שנקלעה לקשיים, קנו השניים את חלקו של בעל המניות השלישי (יאיר עלימה), כך שכל אחד החזיק במחצית ממניות אורן טכנולוגיות. המערער והמשיב סיכמו ביניהם שהמערער יהיה מנהלה המקצועי של החברה, והמשיב יהיה אחראי על ניהולה הפיננסי, כולל גביה מלקוחות והפקדת כספים בבנק.

2.בחודש פברואר 2001, החלה לפעול חברה בשם טכנולוגיות אוויר דחוס פי.אהה.טי. בע"מ (להלן: "פאט"), אשר גם היא הייתה בבעלות משותפת של המערער והמשיב, ועסקה בשיווק ושירות למדחסים. פאט נוהלה על ידי המערער. סמוך לאחר הקמתה החלו חילוקי דעות בין המערער למשיב, כאשר המערער סבר שהוא היחיד שמזרים כספים מכיסו לפאט, לברעוז ולאורן טכנולוגיות, ואילו המשיב, אשר הבטיח שישיב כספים אלה, לא עשה כן. משכך, המערער החליט להיפרד מהמשיב והוחלט למכור את פעילות המערערת לחברה בשם לדיקו, תמורת 1,350,000 ₪, לא כולל עלות מלאי וציוד. בין המערער למשיב הוסכם שהמשיב יעבוד כשכיר בחברת לדיקו, יופטר מהתחייבויותיו הקודמות לחברת פאט, ואף יקבל 200,000 ₪ מכספי מכירת פעילות המערערת לחברת לדיקו, וכנגד זה יוותר על מניותיו בפאט. עוד סוכם כי התמורה ממכירת פעילות ברעוז ללדיקו תיועד תחילה לסילוק החובות של ברעוז ושל אורן טכנולוגיות.

3.בין שלושת החברות - המערערת, אורן טכנולוגיות ופאט שרר קשר עסקי. קשר הדוק במיוחד היה בין המערערת לאורן טכנלוגיות, אשר בא לידי ביטוי בתחום הפיננסי, שכן ההתנהלות העסקית של אורן טכנולוגיות הייתה דרך חשבון המערערת - כך למשל התקבולים של אורן טכנולוגיות עברו לחשבון המערערת, והתשלומים לספקי אורן טכנולוגיות שולמו ע"י המערערת. בשנת הפעילות הראשונה של פאט היה גם לה קשר פיננסי עם המערערת, עד אשר הסדירה חשבון בנק נפרד עבור פעילותה.

4.לגרסת המערער, בשנת 2002 הוא גילה שזויפה חתימתו על שיק של המערערת אשר נמשך ועמד על סכום של 200,000 ₪. בעקבות זאת הוא הבהיר לבנק שנמשך מהחשבון שיק ללא חתימתו וללא אישורו, ודרש ממנהל הבנק לבדוק בקפדנות את השיקים שיימשכו מהחשבון מעתה והלאה, וכך עשה הבנק.

5.עוד טענו המערערים, כי בשנת 2004 העסיקו המערער והמשיב פקידה בשם נטלי, אשר הכינה מאזנים אצל המערערת ואצל אורן טכנולוגיות. כאשר עזבה נטלי את הארץ באותה שנה, היא הציעה למערער שיבדוק את החשבונות של המערערת מאחר וישנם אי סדרים. למשמע הבשורה, בדק המערער את תדפיסי החשבון, העתקי השיקים וההעברות שבוצעו בחשבון, וגילה שהבנק כיבד שיקים והעברות כספים בסכומים גבוהים שלא בהתאם לזכויות החתימה בחשבון. רוב השיקים והעברות הכספים נמשכו לכאורה על ידי המערערת, אך חתימת המערער עליהם זויפה. לטענת המערער מדובר במשיכות יתר שלא על דעתו בסכום של 688,333 ₪.

ההליך בבית משפט קמא