אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 53310-11-14 קמר נ' מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים

ע"א 53310-11-14 קמר נ' מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים

תאריך פרסום : 05/08/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי ירושלים כבית-משפט לערעורים אזרחיים
53310-11-14
02/03/2015
בפני השופט:
עודד שחם

- נגד -
מערער:
יעקב קמר
משיבים:
מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים
עו"ד ח' לסר - פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
פסק דין
 

 

 

1. בפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (27.10.14, כב' השופט ד"ר א' גורדון, להלן - ההחלטה) בת.פ. 5008/07 (להלן – ההליך הפלילי).

 

2. המערער הוא עורך דין המייצג נאשם במסגרת ההליך הפלילי. הערעור סב על חיוב אישי בהוצאות בסך של 6,000 ₪ שהושת על המערער בהליך האמור. בשל חשיבות הדברים אביא את נוסח ההחלטה במלואה כמפורט להלן:

"החלטה זו ניתנה בכתב משום שהדיון מוקלט. היא ניתנה במהלכו של הדיון. לאורך הדיונים בהליך זה חוזר הסנגור ומרים קולו בצעקות באולם בית המשפט, בהקשרים שונים ותוך שצעקותיו מופנות לצד שכנגד, לעד ולשופט. מדובר בתופעה חוזרת ונשנית, כאשר לאורך הישיבות חזרתי והתרעתי בפניו שאין זו התנהלות הולמת ושהוא עלול להיות מחויב בהוצאות בגינה. עורך הדין לא רק שלא הטמיע את ההערות, אלא נוהג להגיב להן במילים כגון 'אתה לא מפחיד אותי'. לא אחת, לרבות היום, נערכו הפסקות כדי לאפשר לעו"ד קמר להירגע. חזרתי והתרעתי על אפשרות הטלת ההוצאות. הטיפול עד כה בהתנהלות ההגנה נעשה תוך איפוק רב. כל אלה לא עזרו. היום, במהלך החקירה הראשית, התנגד הסנגור לשאלה. התובעת השיבה. מצאתי לשאול אותה שאלה בהמשך לתשובתה אך בטרם ניתן היה לעשות כן, קם עו"ד קמר והחל לצעוק באולם על התובעת בלשון שלא אחזור עליה, תוך שהטיח אגרופו בשולחן. הצעקות המשיכו ברצף, ולא ניתן היה לשרבב לדברים אף הערה לעורך הדין. לבסוף, הזהרתי את עורך הדין כי בפעם הבאה שיצעק תישקל הטלת הוצאות. הוא המשיך בשלו וענה, בצעקות, כי הוא נכון להטלת הוצאות (הלשון המדויקת מצויה בהקלטה), בצורה שהייתה בה הפרה ישירה ומידית של האזהרה שקיבל זה עתה. כשהתבקש לנמק מדוע לא יוטלו עליו הוצאות, השיב באותה צורה.

איני שש להטיל על עורך דין הוצאות אישיות, והפסיקה מחייבת זהירות רבה בטרם נקיטה באמצעי כזה. ועם זאת, במקרה דנן ולצערי אין מנוס מכך, כדי לאפשר המשך תקין של הליך זה. אורה על סכום מדוד, בתקווה שהמסר יופנם ושההתנהלות לא תישנה.

אני מחייב את עורך הדין בהוצאות בסך 6,000 ₪, שישולמו לאלתר לקופת בית המשפט. אבקש מאוד כי עורך הדין יכלכל צעדיו בהמשך ההליך, על מנת שלא יהיה צורך לחזור ולהידרש לאמצעי מעין זה"

 

3. נקודת המוצא לדיון היא, כי לבית משפט נתונה סמכות טבועה להטיל הוצאות אישיות על עורך דין, המופיע בפניו, "... וזאת על מנת שבית המשפט יוכל למלא את תפקידו" (בע"מ 3778/12 עו"ד אירינה גלפנבויים נ' מדינת ישראל (29.9.14) בפסקה 12 לפסק דינו של כבוד הנשיא א' גרוניס). תכליתה של סמכות זו "אינה להגן על כבודו של בית המשפט כשלעצמו, כי אם לאפשר את תפקודו התקין ..... הגינוי הכרוך בהטלת הוצאות על עורך הדין, נוגע לדרך ניהול הדיון ולאופן ייצוג הלקוח על ידו" (שם). השימוש בסמכות האמורה עשוי לבוא, בין היתר, בתגובה להתנהלות באולם בית המשפט (שם, בפסקה 13). הוא דרוש לשם "הטלת מרות ומשמעת" (שם, שם). מדובר בכלי שיורי, הנובע מסמכותו הטבועה של בית המשפט "לניהול ההליך השיפוטי" (שם, בפסקה 14). בהקשר זה נפסק במפורש, כי "אף אם ניתן לטעון כי להטלת הוצאות יש תוצאת לוואי מעין עונשית, הרי שאין מדובר בסנקציה פלילית, על כל המשתמע מכך" (שם, בפסקה 15). יוצא, כי אין בהיבט האמור כדי לשלול מעיקרה את קיומה של הסמכות האמורה.

 

4. סמכות לחוד ושיקול דעת לחוד. לעניין אופן הפעלתה של הסמכות לחייב עורך דין בהוצאות אישיות פסק בית המשפט העליון עוד לפני שנים רבות, כי "פסיקת הוצאות נגד עורך דין, באופן אישי, הוא דבר נדיר ויש צורך בטעם מיוחד לכך" (ע"א 557/69 הופמן נ' "תלוה מודל" שותפות רשומה ואח' פ"ד כד (1) 14 (1970), בעמוד 15 לפסק דינו של השופט י' קיסטר; ראו גם ע"א 6185/00 חנא נ' מדינת ישראל, נו(1) 366 (2001) בפסקה 17 לפסק דינו של השופט מ' חשין). נקבע עוד, כי "אופן הפעלתה של סמכות זו נתון לסייגים נוספים. במסגרת זו, אין להטיל הוצאות על עורך דין אלא לאחר שהיתרה בית המשפט כי בכוונתו להורות כן ולאחר שניתנה לפרקליט הזדמנות להשמיע טענותיו" (שם, בפסקה 21 לפסק הדין).

 

5. על רקע נורמטיבי זה ניתן לפנות לנסיבות המקרה הנוכחי. עיון בפרוטוקולים של בית המשפט בהליך הפלילי מלמד בבירור, כי היה בסיס מוצק לחיובו של המערער בהוצאות אישיות. הדברים עולים הן מפרוטוקול הדיון במהלכו ניתנה ההחלטה נשוא הערעור שבפניי, הן מפרוטוקולים נוספים.

 

6. אשר לפרוטוקול הדיון נשוא ההחלטה (27.10.14). מפרוטוקול זה עולה, כי המערער צעק על בית המשפט, התווכח אתו על החלטותיו וקטע אותו, לא אחת. הדברים צוינו בפרוטוקול פעם אחר פעם (ראו עמודים 1255, 1262 – 1263; 1270; 1304 – 1306; 1306 - 1309). עוד עולה, כי ההתנצחויות והוויכוחים של המערער עם בית המשפט היו שזורים בצעקות ובנאומים הפרושים על פני עמודים שלמים (עמודים 1257 – 1258; 1260 – 1264; 1267 – 1275; 1278 – 1287; 1313 - 1314 לפרוטוקול האמור). בתוך כך, צוין בפרוטוקול כי המערער חבט באגרופו על השולחן בתגובה לאמירה של עד (עמוד 1265), ולהערה של בית המשפט (עמוד 1304). עולה, כי המערער צעק לא אחת על באת כוח המאשימה וקטע את תשובותיה (עמודים 1267 – 1268). עוד עולה, כי המערער הפריע למהלך החקירה הראשית של העד, קטע את עדותו מספר פעמים ולא אפשר לו להשלים את תשובותיו, למרות הערות בית המשפט כי המערער יוכל בפרשת ההגנה להציג בפני העד שאלות על תשובות שאינן ברורות לו (עמוד 1266). עולה גם, כי סגנון טענותיו של המערער כלפי בית המשפט היה בוטה באופן חריג. המערער הפנה בצעקות כלפי בית המשפט, אמירות וטענות בעלות ממד אישי, אשר אינן רחוקות מגילוי של חוסר כבוד כלפיו (עמודים 1310; 1394 – 1396).

 

7. לא למותר לציין, כי המערער הוזהר על ידי בית המשפט, כי התנהגות חוזרת ונשנית תביא להטלת הוצאות (עמוד 1305 לפרוטוקול). בתגובה השיב המערער כי יהיה לו טוב יותר אם בית המשפט יורה על מעצרו (שם). המערער המשיך וצעק "אדוני יממש את האיומים, יטיל עליי הוצאות, ככה יהיה לי יותר קל" (שם). בית המשפט ביקש מהמערער לנמק מדוע לא יוטלו עליו הוצאות (עמוד 1306) בתגובה השיב המערער "אני לא רוצה לנמק. תטיל הוצאות", ובהמשך "אתה מוזמן להטיל כאוות נפשך" (שם). המערער אף לא נמנע מלהפריע לבית המשפט במהלך כתיבת ההחלטה על הטלת ההוצאות (שם). זאת ועוד. גם לאחר שניתנה ההחלטה המערער המשיך לצעוק על בית המשפט. כאשר בית המשפט ביקש ממנו להפסיק לצעוק, השיב המערער "תגדיל לי את ההוצאות, תגדיל" (עמוד 1311).

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ