אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 46429-08-16 באגט מרציאנו בע"מ ואח' נ' מרציאנו

ע"א 46429-08-16 באגט מרציאנו בע"מ ואח' נ' מרציאנו

תאריך פרסום : 02/02/2017 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי ירושלים כבית-משפט לערעורים אזרחיים
46429-08-16
24/01/2017
בפני השופטים:
1. משה יועד הכהן
2. עירית כהן
3. אביגדור דורות


- נגד -
המערערים:
1. באגט מרציאנו בע"מ
2. יוסף מרציאנו

עו"ד יעקב אמסטר
משיב:
יצחק מרציאנו
עו"ד שחר אלון
פסק דין
 

 1.לפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת מ' ליפשיץ-פריבס) בתא"ח 46116-03-12 מיום 19.6.16. במסגרת פסק הדין, התקבלה תביעת המשיב ובית המשפט קבע כי על המערערים לפנות את החנות ברח' יפו 31 בירושלים הידועה כגוש 30035 חלקה 17 תת חלקה 9 (להלן: "החנות"). בית המשפט הוסיף וקבע כי על אף הקביעות המשפטיות בנוגע לביטול הסכם הרכישה של אותה חנות ועל אף ממצאים שמצא באשר לתשלומים ששולמו, הקביעה לגבי סילוק היד אינה מותנית בהשבה כספית, בהעדר תביעת השבה. בית המשפט חייב את המערערים בתשלום הוצאות משפט למשיב וכן שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 20,000 ₪.

 

2.התביעה הוגשה כתביעה לפינוי מושכר לפי פרק טז לתקסד"א. ביום 3.7.12, לאחר שעיין בית המשפט קמא בכתבי הטענות ומצא כי מדובר בתביעה מורכבת, הועברה התביעה לסדר דין רגיל.

 

3.נקדים ונציין, כי ב"כ הצדדים ובעקבותיהם בית המשפט קמא, לא הקפידו להבחין בין הצדדים להסכמים השונים וכתוצאה מכך ראה בית המשפט ביוסף מרציאנו (להלן: "המערער"), כמי שהתחייב לרכוש את זכויות המשיב בחנות, וכמי שלא שילם את דמי השכירות. זאת שעה שביחס להסכם השכירות של החנות, הצדדים הינם המשיב מצד אחד ובאגט מרציאנו בע"מ (להלן: "המערערת"), מצד שני, כאשר המערער חתום עליו כאחד ממנהלי המערערת. ביחס להסכם הרכישה של החנות, הצדדים הם המשיב מצד אחד ומשה מרציאנו - בנו של המערער מצד שני (להלן: "משה"). הצדדים הרלוונטיים להסכם בעניין מכירת זכויות המערער בדירה במבשרת למשיב, הם המערער עצמו והמשיב. נציין כי אחת המחלוקות המרכזיות בין הצדדים היתה שאלת קיזוז הנוגעת להעברת זכויות המערער בדירה במבשרת למשיב כחלק מהתשלום עבור רכישת הזכויות בחנות.

 

4.המערערים מבקשים לבטל את פסק הדין הקובע את פינוי החנות, לקבוע כי המערער לא הפר את הסכם הרכישה של החנות ולחלופין, לקבוע כי לא ניתן להורות על סילוק המערער מהחנות, אלא אם יופקד בידיו מלוא סכום ההשבה בגין הכספים ששולמו על ידו בגין העסקה כשהם משוערכים ליום ההשבה.

 

5.בית המשפט קמא הכריע במחלוקות העובדתיות בין הצדדים. קבע כי המערער לא שילם את מלוא התמורה, שהיה עליו לשלם בגין רכישת זכויות המשיב בחנות והעדיף את גרסת המשיב לפיה זכויות המערער בדירה במבשרת הועברו אליו קודם למכירת הדירה לצד ג'.

 

6.לאור מסקנותיו אלה, קבע בית המשפט כי מעמדו של המערער בחנות הינו כשוכר אשר הפר את התחייבותו לשלם את דמי השכירות ועקב כך החליט להורות על פינוי החנות. בהמשך, התייחס בית המשפט קמא לשני המערערים כשוכרים אשר הפרו את הסכם השכירות ממועד כריתת הסכם המכר לגבי החנות ועד למועד הגשת התביעה, בכך שלא שילמו דמי שכירות.

 

7.לאחר שעיינו בפסק הדין ובטענות הצדדים, מצאנו כי נפלה טעות בקביעת בית המשפט לפיה יש לראות את מעמדו של המערער כשוכר. השוכרת על פי הסכם השכירות המקורי היא המערערת. מי שחתום כרוכש על זיכרון הדברים לרכישת הזכויות בחנות הוא משה, והמערער עצמו אינו צד להסכם השכירות ואף לא להסכם הרכישה של הזכויות בחנות. בנסיבות אלה, לא הוכחה זכות של המערער להחזיק בנכס לא כשוכר ולא כרוכש. לפיכך, מסקנתנו היא שהיה מקום להורות על פינוי המערער מן החנות אך לא מן הטעמים שמצא בית המשפט קמא.

 

8.אשר למערערת, נטען כי משנחתם הסכם לרכישת הזכויות בחנות, לא חלה עליה עוד חובה לשלם דמי שכירות למשיב ואין מחלוקת כי היא לא שילמה את דמי השכירות לאורך התקופה. משקבע בית המשפט קמא כי יתרת התמורה בגין רכישת הזכויות בחנות לא שולמה, והזכויות לא הועברו למשה, הרי שיש לראות באי תשלום דמי השכירות למשיב הפרת חוזה על ידי המערערת, אשר הצדיק את פינויה מהחנות.

 

9.נוסיף, כי גם אם היינו רואים את המערער כמי שהתחייב לרכוש את הזכויות בחנות (באמצעות בנו משה), הרי שהתחייבותו לשלם את מלוא התמורה הופרה וניתן לראות בהגשת כתב התביעה משום הודעת ביטול, במיוחד לאור הנטען בסעיף 14 לכתב התביעה ובסעיף 15 לתצהירו של המשיב. גם מטעם זה היה ראוי להורות על פינויו של המערער מן החנות.

 

10.המערערים מלינים על כך שבית המשפט לא היתנה את פינוי החנות בהשבת הכספים ששולמו מכח ההתחייבות לרכישת הזכויות בה. לפני בית המשפט קמא, הסתפקו המערערים בטענה כי חוזה הרכישה לא הופר וכפי שציין בית המשפט קמא, לא הוגשה תביעה להשבת הכספים ששולמו ולא נערך דיון בזכויות ההדדיות של הצדדים, עקב הפרת ההסכם. נוסיף לכך, כי כפי שציינו לעיל, הצדדים להסכם הרכישה אינם אותם צדדים להסכם השכירות. לאור זאת, לא יכול היה בית המשפט להידרש להתחשבנות הכספית בין הצדדים כפי שנטענה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ