ע"א
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לערעורים אזרחיים
|
46204-12-14
05/01/2015
|
בפני השופטת:
עדי חן-ברק
|
- נגד - |
מערערים:
רועי בן שמחון
|
משיבים:
שמעון אלבז
|
החלטה |
לפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום (כב' השופטת לפין הראל) בתא"מ 20458-02-11 מיום 16/11/14 אשר במסגרתו נדחתה תביעה כספית שהגיש המבקש על סך 41,000 ₪ כנגד המשיב. בפסק הדין נדחו טענות המבקש לפיהן, המשיב שעבד כשכיר בחנות שהייתה בבעלות המבקש, גנב מהמבקש את הסכום הנטען, ונקבע כי המשיב אכן החזיר את מלוא הסכום שנלקח על ידו. כן חייב בית המשפט קמא את המבקש בתשלום הוצאות בסך 8,000 ש"ח.
1.המבקש טוען כי אינו שוהה בארץ עקב "נסיבות רפואיות אשר ידועות לביהמ"ש קמא", ולהוכחת אותן נסיבות צירף לבקשתו הודעת מייל מיום 26/5/13 המתייחסת, לשיטתו, למצבו הבריאותי. כן טען כי בכוונתו לחזור לישראל בימים הקרובים לצורך הגשת הערעור.
בנוסף טען כי רעייתו, שהינה עו"ד, אינה יכולה לטפל בעניניו שכן היא עסוקה בטיפול ב-3 ילדיהם.
2.המשיב טוען כי הבקשה לא הוגשה בתוך המועד שנקבע להגשת הערעור, כי סיכוי הערעור נמוכים שכן פסק הדין מפורט ומנומק ונקבעו בו קביעות עובדתיות לאחר שבית המשפט שמע יותר מ- 8 עדים. עוד נטען כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר, כי לא צורפו לה אישורים רפואיים, ומכאן שלא הוכח טעם מיוחד למתן האורכה.
3.הכרעה:
נקודת המוצא בבקשות מסוג זה הינה כי:
"...על בעל דין לקיים את המועדים הקבועים בדין. כלל זה מושתת על עקרון סופיות הדיון והצורך בהצבת גבול להתמשכות ההליכים; הציפייה של הצד שכנגד שלא להיות מוטרד לאורך זמן רב בנוגע לפסק-דין בו זכה; האינטרס של בעלי הדין ושל הציבור בכללותו לחיזוק היציבות, היעילות והוודאות המשפטית; וכן השאיפה להימנע מקשיים הכרוכים בניהול דיון בערעור או בבקשת רשות ערעור שהוגשו באיחור" בש"א 5636/06 נשר נ' גפן (23.8.06).
4.יחד עם האמור לעיל מאפשרת תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, לסטות מנקודת בסיס זאת על בסיס "טעמים מיוחדים שיירשמו".
מטרת התקנה – "לאזן בין שתי תכליות עיקריות... האחת בחשיבות המרובה הקיימת בהקפדה על קיום הליכים במועדם. ביסוד תכלית זו עומדת זכותו של בעל הדין הזוכה לממש את פסק הדין וכן האינטרס של אותו בעל דין שלא להיות מוטרד לאורך זמן בלתי מוגבל...מנגד, ניצב אינטרס המבקש "שלא לנעול את שערי בית המשפט בפני קיום דיון לגופו של עניין...וחרף מחדלו של בעל הדין למלא חובה שבסדר דין שהייתה מוטלת עליו" רע"א 1778/07 עופר נ' דיין (27.2.07).
5.בקשה להארכת מועד נבחנת, אם כן, בשני שלבים:
ראשית, נבחן קיומו של "טעם מיוחד", המצדיק את קבלת הבקשה; שנית, נבחנים שיקולים לדחיית הבקשה חרף קיומו של טעם מיוחד בש"א 1711/12 רוכמן נ' מענית (19.6.12); בש"מ 6229/12 דון יחיא נ' הועדה המקומית לתו"ב (10.1.12)).
6.בעניין טעמים מיוחדים נפסק, בין השאר, כי אלה "ייבחנו לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. לצד משכו של האיחור יש לתת את הדעת למכלול שיקולים ובהם: האם הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך; מהות הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור; מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור; וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד... אין המדובר ברשימת שיקולים ממצה. שאלת קיומם של טעמים מיוחדים להארכת מועד תיבחן תמיד על-פי מכלול נסיבות העניין" רע"א 10035/06 גאון נ' שחר (10.5.07), רע"א 2184/12 מיכלוביץ נ' א. אספקה וטרינרית בע"מ (29.8.12); ע"א 6842/00 ידידה נ' קסט פ"ד נה(2) 904 (2001)).
7.טענתו העיקרית והיחידה של המבקש לפיה אינו שוהה בארץ עקב "נסיבות רפואיות אשר ידועות לביהמ"ש קמא", לא הוכחה כלל.
לבקשה לא צורף תצהיר ו/או מסמכים רפואיים כלשהם המפרטים מהו מצבו הבריאותי הקשה המצדיק הארכת מועד. כל שצורף הוא דואר אלקטרוני מיום 26/5/13, שאין בו ללמד על כך שהמערער מצוי בחו"ל ומסיבות בריאותיות.
ברי כי אין במסמך מיום 26/5/13 (שאם הובן על ידי נכון מלמד על מועדי טיסות), מבלי שהוגש כל מסמך על מצבו הבריאותי העדכני כיום ומבלי שהוברר מהו מצב רפואי זה – כדי לשמש כ"טעם מיוחד" המצדיק סטייה מכלל עיקרון סופיות הדיון, היציבות והוודאות המשפטית.
8.אין להתעלם במקרה זה גם מאינטרס ההסתמכות של המשיב אשר ניתן לטובתו פסק דין הדוחה תביעת המבקש לחייבו בסכום לא מבוטל, וברור כי נוצרה אצלו ציפייה לגיטימית לסיום ההליכים.