ע"א 43668-03-141 באפריל 2015

זהו ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בבאר שבע (כב' השופטת מיכל וולפסון) מיום 27.01.14, בת"א 6477-07 (להלן: "פסק הדין") אשר בגדרו התקבלה באופן חלקי תביעת המשיבה, עיריית רהט, כנגד המערערים, לתשלום חובות ארנונה בגין בית מס' 43 (חיוב המערער) ובית מס' 45 (חיוב המערערת) בשכונה 18 בעיר רהט.

תמצית הרקע העובדתי ופסק דינו של בית משפט קמא

בשנת 2007, הגישה המשיבה כנגד המערער בלבד, תביעה בגין חוב ארנונה על סך של 290,216 ₪. התביעה תוקנה ביום 21.03.2010 והועמדה על סך של 202,785.26 ₪ תוך צירופה של המערערת כנתבעת, בהתאם לחלוקה הבאה: בהתייחס לבית 43 בשכונה מספר 18 בעיר רהט ( להלן: "בית 43"), נטען לחוב ארנונה מכוח בעלות ו/או חזקה של המערער, בגינו תבעה המשיבה סך של 68,865.16 ₪, נכון ליום 21.8.07, בגין חוב ארנונה לתקופה שמיום 01.01.2005 ועד ליום 21.08.2007. בהתייחס לבית 45 בשכונה מספר 18 בעיר רהט (להלן: "בית 45"), נטען לחוב ארנונה מכוח בעלות ו/או חזקה של המערערת ו/או המערער, בגינו תבעה המשיבה סך חוב מצטבר של 133,920.10 ₪, נכון ליום 21.08.2007.

בקשר לבית 43 - המערער לא כפר בהיותו הבעלים הרשום של בית 43 אף כי טען כי כאשר התגרש מאשתו, בשנת 2002, העביר את זכויותיו בבית לגרושתו והיא זו המחזיקה בבית וכי הודעה על כך נשלחה אל המשיבה.

בעניין זה טען, כי בהינתן שגרושתו מחזיקה בבית בתקופה הרלבנטית, זכאית היא להנחה בארנונה בשל נכותה. לטענתו, משהכירה המשיבה בנכותה בשנת 2009, ובהתאם בזכאותה להנחה, יש לזכותה רטרואקטיבית לשנים הרלבנטיות. המערער הוסיף וטען כי המשיבה מנעה זאת ממנו בעבר, באופן שרירותי, בשל יריבות אישית בינו לבין המשיבה. לפיכך גרס, כי יש לחשב מחדש את החוב תוך קיזוז הגבייה העודפת.

כמו כן טען, כי הארנונה חושבה על פי גודל שגוי של שטח הבית וכי בפועל, שטח הבית קטן מזה אשר על פיו חושב החיוב בארנונה.

עוד טען, כי סכום התביעה כולל סכומים שכבר נתבעו בעבר ואשר ניתן לגביהם פסק דין (ת"א 1392/05 בית המשפט השלום באר שבע).

מנגד, טענה המשיבה, כי סכום התביעה מגלם חוב ארנונה החל משנת 2005, שאינה נכללת במסגרת פסק הדין הקודם שניתן בת"א 1392/05.

אשר להשגות המערערים בדבר חישוב שטח הבית וכן טענותיהם בדבר זכאות להנחה בארנונה עקב נכות המחזיק, טענה המשיבה, כי אין הנישום רשאי לתקוף בדיעבד את השומה הן בהתייחס לשטח הבית בגינו מחושבת הארנונה והן בהתייחס לזכאות להנחה לגרושתו של המערער. לשיטתה, נישום שלא השיג ו/או ערער על שומה בשנת המס מחויב בשומה לאותה שנת מס ולא ניתן לערוך חישוב מחדש לגבי תקופת העבר, גם אם הוכרה השגתו בשנת מס מאוחרת יותר.

על אף האמור, ולפנים משורת הדין, הסכימה המשיבה להפחית סך של 17,581.64 ₪, מחיוב הארנונה לתקופה נשוא התביעה, נוכח הסכמתה להכיר בתוצאות הליך הערר משנת 2009, לפיו שטח הבית הנו 388 מ"ר ולא לפי שטח של 567 מ"ר, כפי שפורט בהודעת החיוב.