ע"א 37593-10-14 חלבני נ' גרשוני ואח'

א.בפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת איילת הוך-טל) בת"א 22293-04-11 מיום 30.7.14 לפיו נדחתה תביעתו של המערער והוא חוייב לשאת בהוצאות המשיבים ושכ"ט באי כוחם בסכום של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ לכל אחד משני המשיבים.

ב.הנסיבות הצריכות לעניין הינן בתמצית אלה:

המערער היה הבעלים של נכס מקרקעין בחיפה, וביום 10.10.09 נחתם בין המערער לבין המשיב מס' 1 הסכם מכר לפיו המערער מוכר את הנכס בבעלותו למשיב תמורת 1,180,000 ₪.

המשיב מס' 2 הינו עורך הדין שערך את ההסכם בין הצדדים.

ג.כפי שקבע בית משפט קמא, עיקר המחלוקת בתובענה נוגעת לפרשנות ההסכם בנוגע לחיוב במס בגין העיסקה המתוארת. לטענת המערער הוסכם בין הצדדים שהמשיב מס' 1 לוקח על עצמו את חיוב מס השבח שחל בגין העיסקה, אך אין חולק שהסכמה זו מנוגדת לנוסח ההסכם. לטענת המערער נובע הדבר מכך שהמשיב מס' 2 ייעץ לצדדים שלא לציין את ההסכמה הנטענת בהסכם כדי לחסוך במס.

ד.בנוסף, טען המערער שהמשיב מס' 2 התרשל בטיפול בשומת מס השבח ורשלנותו הביאה לחיוב גבוה בהרבה מן המס שצריך היה לחול על העיסקה.

ה.לאחר שמיעת ראיות הצדדים, הגיע בית משפט קמא למסקנה לפיה לא הוכיח המערער את ההסכמה בעל פה לה טען, וכן קבע שאין לייחס כל רשלנות להתנהלותו של המשיב מס' 2 בכל הנוגע לעריכת ההסכם, ולפיכך, כאמור כבר לעיל, נדחתה תביעתו של המערער ועל כך הלין הוא בערעור המונח בפנינו.

ו.הצדדים הגישו עיקרי טיעון, וכן הוגש תיק מוצגים. בישיבה שהתקיימה בפנינו ביום 3.2.15, במהלך הטיעון, קיבל ב"כ המערער את הצעתנו למשוך את הערעור וביקש כי נתחשב בשיעור ההוצאות שנטיל על המערער, הן בשים לב למשיכת הערעור, והן בשים לב לכך שלפי פסק דינו של בית משפט קמא חוייב המערער לשלם הוצאות משפט בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ לכל אחד משני המשיבים.

ז.ב"כ המשיב מס' 1 טען, שמלכתחילה מדובר היה בערעור סרק וטען שאין לפנות למשיב מס' 1 בבקשה שיוותר על הוצאותיו, שהרי המשיב מס' 1 שילם שכר טרחת עו"ד לצורך הליך הערעור.

ב"כ המשיב מס' 2 טען, שההוצאות המופחתות, כפי שהציע בית משפט זה, אמורות להיות מידתיות, ובין היתר יש להביא בחשבון את עצם העובדה שהוגשה תביעה כנגד המשיב מס' 2 שהוא עורך דין במקצועו והועלו נגדו טענות שנמצא כי אין להן בסיס.