ע"א 27829-08-15 כלל -אררט חברה לביטוח בע"מ נ' ישראלי

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום בת"א (כב' השופטת עינת רביד) מיום 2.8.2015, לפיו חוייבה המבקשת לשלם למשיב תגמולי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה, לאחר שמצא כי המשיב בוטח בביטוח אובדן כושר מקצועי, ולא רק בביטוח אובדן כושר כללי.

לטענת המבקשת, בית המשפט קמא שגה בכך שקבע כי הכיסוי הביטוחי של המשיב הינו מקצועי, לכיסוי אובדן כושר לעסוק בעיסוקו כחשמלאי, חרף היעדר טענה כזו בכתב התביעה. לדידה, היה מדובר בביטוח אובדן כושר רגיל, שתנאי לחבות על פיו הוא אובדן כושר לעסוק בכל עיסוק סביר אחר, ולא מדובר בביטוח אובדן כושר מקצועי. בית המשפט קמא קבע כי המשיב לא קיבל העתק של תנאי הפוליסה טרם קרות מקרה הביטוח, אלא שלטענת המבקשת, המשיב לא טען זאת בעדותו ולא הביא כל ראיה לכך. עוד טוענת המבקשת כי בית המשפט קמא שגה כאשר קבע שנגרם למשיב נזק ראייתי המעביר את נטל השכנוע למבקשת להוכיח את הגדרת מקרה הביטוח. המבקשת טוענת כי בית המשפט קמא יצר חוזה חדש בין הצדדים. לדידה, התנאים הכלליים של הפוליסה הוגשו במסגרת הודעה מוסכמת וכן בתצהירו המשלים של המשיב והם מבססים את טענתה כי מדובר בביטוח אובדן כושר רגיל. עוד טוענת המבקשת כי בית המשפט קמא שגה בהנחתו כי נספח אובדן כושר העבודה שהוצג על ידה אינו רלבנטי בשל התאריך אותו נשא, המאוחר לתחילת מועד הביטוח. לטענתה, התאריך מוקדם יותר.

מבחינת מאזן הנוחות, טוענת המבקשת כי עסקינן בחיוב כספי בסכום העולה על 600,000 ש"ח וכי לא ניתן יהיה לגבותו חזרה מהמשיב במידה ויתקבל הערעור, לאור הצהרת המשיב כי הוא עובד שעתיים ביום וכי משנת 2007 העסק שבבעלותו צובר הפסדים. בנוסף, טוענת המבקשת כי עלול להיווצר קושי בהשבת סכום המס אשר המשיב יידרש לשלם מתוך הסכום שנפסק.

המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, המבקשת אינה עומדת בתנאים לעיכוב ביצוע פסק הדין. המבקשת נמנעה מהגשת תצהיר תומך לבקשתה ואף לא הציגה תשתית עובדתית נדרשת להוכחת נזק שאינו בר תיקון, ועל כן יש לדחות את הבקשה. כך למשל, המבקשת לא הציגה תשתית ראייתית המעידה על כך שיתקשה להשיב את סכום הפיצוי שנפסק לטובתו, ככל שיתקבל הערעור.

מבחינת סיכויי הערעור, טוען המשיב כי פסק הדין קמא מנומק ומבוסס על קביעות עובדתיות שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהן. לטענתו, בניגוד לטענת המבקשת, אין מחלוקת כי הפוליסה הוצאה על ידי "אררט" בפברואר-מרץ 2001 ולא על ידי "כלל". זאת ועוד, טענת המבקשת כי הפוליסה הוצאה בחודש יולי 2000 היא טענה חדשה שהועלתה לראשונה בבקשה לעיכוב ביצוע ועומדת בסתירה למסמך שהגישה המבקשת לבית המשפט קמא. המשיב דוחה את הטענה כי הוא טען לקיומה של פוליסה מקצועית לראשונה בסיכומיו. המשיב טוען כי המבקשת הגישה בהליך קמא תנאי פוליסה אשר אינם רלבנטיים עבורו ולטענתו היא הסתירה ממנו את התנאים האמיתיים. המשיב דוחה את הטענה כי מסמך תנאי הפוליסה הוגש בהליך קמא בהסכמתו, וטוען כי הוא עמד על קבלת הפוליסה מ"אררט" ובהיעדרה נאלץ להתייחס לפוליסה שהמבקשת בחרה להציג.

בעקבות החלטת בית המשפט מיום 3.9.2015, המבקשת הגישה תצהיר אך צירפה באותה הזדמנות גם תשובה לתגובת המשיב, ללא קבלת רשות מבית המשפט. גם המשיב עשה דין לעצמו והשיב על תגובת המבקשת.