ע"א 27151-12-14 דאוד נ' דיב ואח'

בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בת.א 7095/10/12 (כב' השופט רטנר) מיום 15/9/14, במסגרתו נדחתה התביעה שכנגד שהגיש המבקש.

יובהר כי מדובר ב"תיק נהגים":

המשיבה הגישה תביעת שיבוב על סכום של כ - 85,000 ₪. המבקש הגיש תביעה שכנגד על סך 24,000 ₪.

אין חולק כי צמיג אחורי ברכב המבקש התפוצץ וכתוצאה מכך איבד שליטה על הרכב.

בפסק הדין התקבלה גרסת המשיב לפיה התאונה התרחשה בנתיב נסיעתו כתוצאה מאובדן השליטה של המבקש על הרכב בו נסע עקב התפוצצות הצמיג, ועל כן נדחתה תביעת המבקש.

במקביל נדחתה גם תביעת המשיבים בנימוק כי התפוצצות צמיג הינו אירוע פתאומי שלא היה בשליטת המבקש.

1.המבקש טוען כי רק ביום 3/12/14 קיבל אישור הלשכה לסיוע משפטי להגשת הערעור ומסיבה זו התעכב בהגשת הערעור. כן נטען כי סיכויי הערעור טובים תוך הפניה להודעת הערעור.

2.המשיבים טוענים כי עיכוב בתשובת הסיוע המשפטי אינו טעם מיוחד להארכת מועד. כן נטען כי משהודה המבקש באובדן השליטה על רכבו כתוצאה מהתפוצצצות הצמיג, הרי שסיכוי ערעורו נמוכים ביותר.

3.הכרעה:

נקודת המוצא הינה כי:

"...על בעל דין לקיים את המועדים הקבועים בדין. כלל זה מושתת על עקרון סופיות הדיון והצורך בהצבת גבול להתמשכות ההליכים; הציפייה של הצד שכנגד שלא להיות מוטרד לאורך זמן רב בנוגע לפסק-דין בו זכה; האינטרס של בעלי הדין ושל הציבור בכללותו לחיזוק היציבות, היעילות והוודאות המשפטית; וכן השאיפה להימנע מקשיים הכרוכים בניהול דיון בערעור או בבקשת רשות ערעור שהוגשו באיחור." בש"א 5636/06 נשר נ' גפן (23.8.06).

תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי מאפשרת לסטות מנקודת בסיס זאת, בקובעה כי עת נקבע מועד בחיקוק, רשאי בית המשפט להאריכו "מטעמים מיוחדים שיירשמו".

4.בקשה להארכת מועד נבחנת בשני שלבים: ראשית, נבחן קיומו של "טעם מיוחד", המצדיק את קבלת הבקשה; שנית, נבחנים שיקולים לדחיית הבקשה חרף קיומו של טעם מיוחד בש"א 1711/12 רוכמן נ' מענית (19.6.12); בש"מ 6229/12 דון יחיא נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה (10.1.12)).

5.בעניין טעמים מיוחדים נפסק, בין השאר, כי אלה "ייבחנו לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. לצד משכו של האיחור יש ליתן את הדעת למכלול שיקולים ובהם: האם הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך; מהות הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור; מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור; וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד... אין המדובר ברשימת שיקולים ממצה. שאלת קיומם של טעמים מיוחדים להארכת מועד תיבחן תמיד על-פי מכלול נסיבות העניין" רע"א 10035/06 גאון נ' שחר (10.5.07), רע"א 2184/12 מיכלוביץ נ' א. אספקה וטרינרית בע"מ (29.8.12); ע"א 6842/00 ידידה נ' קסט פ"ד נה(2) 904 (2001)).

6.אין בנסיבות תיק זה כדי לענות על קיומו של "טעם מיוחד". פסק הדין ניתן ביום 15/9/14 בנוכחות הצדדים (כאשר המבקש מיוצג על ידי עו"ד מטעם הלשכה לסיוע משפטי), ופניית עורך הדין ללשכה לסיוע המשפטי (להארכת המינוי גם לצורך הגשת ערעור), נעשתה ככל הנראה רק בחודש 11/14 או 12/14, כאשר לא הוברר מדוע לא נעשתה פניה מיד לאחר מתן פסק הדין.

יתר על כן, והעיקר – סיכוייו הלכאוריים של ההליך נמוכים ביותר. בית המשפט דחה את התביעה שכנגד של המבקש לאחר ששמע את הנהגים וקבע ממצאים עובדתיים שערכאת ערעור אינה מתערבת בהם, בפרט שאין חולק כי הצמיג ברכבו של המבקש התפוצץ והוא שאיבד שליטה על רכבו.