ע"א 2673/16הדר שי נתן נ' עו"ד כנעאן עומר

           בקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור על פסק דינו מיום 22.2.2016 של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט י' אטדגי), בת"א 24492-01-12, בגדרו נקבע, בין היתר, כי המבקש והמשיב 1 הם בעלי זכויות שוות במקרקעין נשוא הערעור, וכי העסקה למכירת המקרקעין למשיבה 3 תקפה בכל הנוגע לחלקו של המשיב 1 במקרקעין.

           במסגרת הבקשה, עותר המבקש כי אורה על כך שצו המניעה הזמני שניתן על-ידי בית משפט קמא (כב' השופט ח' ברנר) ביום 12.3.2012, האוסר על הצדדים לקדם את ביצועה של עסקת המכר, ימשיך לחול על הצדדים עד למתן החלטה בערעור.

רקע

1. כעולה מפסק הדין קמא, המבקש (להלן: שי) והמשיב 1 (להלן: עומר) הגישו יחדיו בשנת 2007 הצעה למכרז שפרסם מנהל מקרקעי ישראל, לרכישת מגרש המיועד לבניה בשטח של כ-600 מ"ר והנמצא ביפו (להלן: המגרש), בהציעם סכום של מיליון ש"ח, וזכו במכרז. בתחילת שנת 2009, חתמו השניים על חוזה לרכישת המגרש, ונרשמו כבעלי הזכויות בו.

           לימים, התגלעה בין שי לבין עומר מחלוקת על ההסכמות בעל-פה שהיו ביניהם בקשר לעסקה (השניים לא ערכו הסכם בכתב).

           על-פי גרסתו של שי, ההסכמה הייתה כי ההשקעה הראשונית (סכום הרכישה בסך מיליון ש"ח) תשולם על-ידי שי, ואילו תשלומי מע"מ, מס רכישה, הוצאות פיתוח וכל הוצאה נוספת שתידרש ישולמו על-ידי עומר, כך שבסופו של דבר ישווה עומר את סכום השקעתו לסכום שהשקיע שי. שי טען כי למרות הסכמה זו, עומר הודיע לו כי הוא אינו יכול לשאת בתשלומי המע"מ (155,000 ש"ח) וביקש משי כי הוא יישא בתשלום זה, ועומר יחזיר לו לאחר שימכור דירה בבעלותו בחולון. שי שילם את סכום המע"מ, אך עומר מעולם לא החזיר לו סכום זה.

           גרסתו של עומר הייתה שונה בתכלית. עומר טען כי מלכתחילה הוסכם כי הוא יהיה הבעלים היחיד של המגרש, ושהוא רשאי למכרו כראות עיניו, ואילו שי יקבל את סכום השקעתו בתוספת רווח של חמישים אלף דולר, אך לא יהיה זכאי לחלק במגרש. נטען כי רישומו של שי כבעלים במגרש נועד כדי להבטיח את זכויותיו הכספיות. עומר לא הכחיש כי הוא היה צריך לשלם את סכום המע"מ, אך לדבריו שי הסכים לשלם גם אותו, לאחר שהוסכם ביניהם שהרווח שיקבל שי יהיה גדול יותר ממה שסוכם בתחילה (75 אלף ש"ח).

2. במשך השנים שלאחר הזכייה במכרז נעשו מספר ניסיונות למכירת המגרש, שלא צלחו. בתחילת שנת 2011 הוגשה הצעתה של המשיבה 2 (להלן:מאיטק) לרכישת המגרש בתמורה לסכום של 2.7 מיליון ש"ח. המשיב 4 הוא מנהלה של מאיטק ומניותיה מוחזקות בידי המשיבה 3.