ע"א 2400/16 - א' מ.א. עליאן בע"מ הרצל אברהמי ואח'

בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 7.2.2016 ב-פש"ר 25770-01-11 (כב' השופט י' פבלו אקסלרד), בגדרה אושר הסדר למתן הפטר לחייב.

רקע

1. ביום 29.5.2011 ניתן צו כינוס נגד המשיב 1 (להלן: החייב) לבקשת המשיבה 3, וזאת לאחר שהוגשו בקשות למתן צו כינוס ולהכרזתו של החייב כפושט רגל על-ידי שתי נושות – המבקשת והמשיבה 3. כמו כן, הושת על החייב צו תשלומים בגובה אלפיים וחמש מאות ש"ח, אשר הופחת בהמשך לסך של אלפיים ש"ח. יצוין, כי נגד החייב הוגשו תביעות חוב בסך כולל של למעלה משבעה מיליון ש"ח, כאשר חובו למבקשת עומד על כשלושה מיליון ש"ח. כל זאת, לאחר שניהל חברה קבלנית שעסקה בפרויקטים רחבי היקף בתחום הנדל"ן, אשר קריסתה הובילה גם לחובות גדולים של החייב, בין היתר, בשל ערבויות אישיות שנטל על עצמו. ביום 6.2.2012 הוכרז החייב פושט רגל, ועו"ד איתי הס, אשר הוחלף בהמשך במשיב 5 (להלן: הנאמן), מונה כנאמן לנכסיו.

2. במהלך ניהול התיק בעניינו של החייב התקיימו הליכים שונים, המרכזי שביניהם הוא בקשה להעברה של כמיליון וחצי ש"ח לקופת הכינוס – כספי תמורת מכר נכס מקרקעין של החייב במודיעין, וזאת בניגוד לטענתה של המשיבה 4, חברה המצויה בבעלות אחיו של החייב, לקדימות בנשייה המצדיקה את העברת מלֹא הסכום האמור לידיה. בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי מיום 16.10.2013 (כב' השופטת נ' נצר), הועברו הכספים לקופת הכינוס לטובת כלל נושי החייב, לאחר שנקבע כי רישום המשכון לטובת המשיבה 4 היווה העדפת נושים. יצוין, כי בהמשך הוגשה בקשה על-ידי המשיבה 2, רעייתו בנפרד של החייב, במסגרתה טענה כי מחצית מהסכום שהתקבל תמורת מכירת הנכס במודיעין שייך לה. יובהר, כי טענה זו טרם הובררה. עוד יצוין, כי בבעלות החייב מחצית מהזכויות בנכס מקרקעין בערד, בו מתגוררים המשיבה 2 וילדי הזוג. בהתאם להחלטת בית המשפט העריך שמאי מקרקעין את שוויו של נכס זה בסך של 2,155,000 ש"ח, כאשר נכון ליום 7.10.2015 יתרת ההלוואות המובטחות במשכנתא הרובצת על הנכס עמדה על סך של 280,437 ש"ח.

3. ביום 8.10.2015 הוגשה הודעה משותפת מטעם החייב, הנאמן והמשיבה 2 הנוגעת להסדר אליו הגיעו הצדדים האמורים, ולפיו המשיבה 2 תפדה את זכויותיו של החייב בביתם שבערד בסך של חצי מיליון ש"ח שיועברו לקופת הכינוס, כאשר המשיבה 2 תפעל למחיקת הבקשה שהגישה לקבלת מחצית מן התמורה שהתקבלה בגין מכירת הנכס במודיעין, ובכפוף לאלה יינתן לחייב הפטר. בית המשפט המחוזי התבקש לאשר את ההסדר המוצע. ביום 7.2.2016, לאחר שהוגש תסקיר הנאמן בדבר התנהלות החייב, התקיים דיון בבקשה, אליו הוזמנו גם נושי החייב. במסגרת הדיון נעתר בית המשפט לבקשת בא-כוח המבקשת לחקור את החייב והמשיבה 2. המבקשת הציגה בדיון את התנגדותה לאישור ההסדר המוצע, והעלתה טענות שונות, בין היתר, כי נוכח תפקידו הבכיר של החייב כמנהל פרויקטים בחברה שבבעלות אחיו אין זה סביר שמשכורתו עומדת על ששת אלפים ש"ח לחודש בלבד, כפי שדיווח; כי החייב יוצר מצג של פירוד מהמשיבה 2 כאשר בפועל הוא ממשיך לנהל חיי משפחה עמה; כי הנאמן אינו ממלא תפקידו נאמנה; וכי שמאות הנכס בערד אינה משקפת את ערכו.

4. עוד באותו היום אישר בית המשפט את ההסדר שהוצע. בהחלטה צוין, כי בא-כוח המבקשת אמנם העלה סימני שאלה רבים ביחס להתנהלות החייב במסגרת הליך פשיטת הרגל, אשר הועלו בעבר גם על-ידי הנאמן, אך למעשה לא הציג כל ראייה שיש בה כדי לבסס חשד זה או אחר. עוד הובהר, כי בית המשפט לא מצא ממש בטענות המבקשת ביחס לפסול בעבודת הנאמן, שכן גם במקרה זה מדובר בחשדות שאינם מבוססים. מכל מקום נקבע, כי לא נמצא שיש בטענות המבקשת כדי להביא לדחיית הצעת הנאמן למתן הפטר לחייב, כאשר זו מעמידה דיבידנד בשיעור גבוה יחסית לחלוקה לנושים, ואף מגלמת בתוכה את ויתור המשיבה 2 על טענותיה באשר לזכויותיה בכספים המצויים בקופת הכינוס. הובהר, כי אמנם טענה זו טרם נבחנה, אך חזקה על הנאמן כי בדק את סיכוייה בבואו להמליץ על המתווה להפטר האמור. עוד צוין, כי אמנם טרם נבדקו מרבית תביעות החוב שהוגשו, וביניהן תביעתה של המשיבה 4, אך אין בכך כדי לעכב את אישור ההפטר המותנה, שכן ככל שלא תאושר תביעת חוב כזו או אחרת, הדבר יפעל לטובתם של יתר הנושים. לפיכך, הורה בית המשפט כי הנאמן יסיים את בדיקת יתר תביעות החוב תוך תשעים ימים, וכי המשיבה 2 תשלם סכום של חצי מיליון ש"ח לקופת פשיטת הרגל תוך שבועיים, כאשר לאחר העברת הסכום יהיה החייב זכאי לקבל הפטר חלוט.

5. לשלמות התמונה יצוין, כי במעמד מתן ההחלטה ביקש בא-כוח המבקשת את עיכוב ביצועה לצורך הגשת ערעור. בית המשפט המחוזי סבר כי אין צורך בעיכוב ביצוע, שכן נקבע כי "גם אם יוגש ערעור, וגם אם לא תיוותר החלטת בית המשפט לעיל בתוקפה, ניתן יהיה להחזיר את הגלגל לאחור, בקלות יתרה". לפיכך, נקבע כי כל שיש להורות הוא שלא יחולק דיבידנד לנושים בטרם יחלפו מאה עשרים ימים מיום מתן ההחלטה, כאשר בתקופה זו תכלכל המבקשת את צעדיה.

           כלפי ההחלטה לאישור ההסדר למתן הפטר לחייב הגישה המבקשת ערעור לבית משפט זה, כמו גם בקשה לעיכוב ביצוע.