ע"א 22811-01-12 ש. כהן הנדסה בע"מ נ' עמיגור ניהול נכסים בע"מ

השופט ישעיהו שנלר, ס"נ-אב"ד:

1. ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת אביגיל כהן) מתאריך 30.11.11 (ת"א 175430-09) אשר דחה את תביעת המערערת וחייבה לשלם למשיבה את הוצאותיה ושכ"ט עו"ד בסך של 35,000 ₪.

תמצית הרקע העובדתי ופסק דינו של בית משפט קמא:

2.בין המערערת (להלן: הקבלן) ובין המשיבה (להלן: עמיגור) נכרת הסכם בתאריך 17.12.06 לצורך בניית תוספת למרכז הגיל הרך בקרית גת (להלן: ההסכם). לפי ההסכם, הקבלן התבקש לבצע עבודות שונות במבנה קיים וגם לבנות מבנה נוסף. הוסכם כי התמורה תעמוד על סך של 1,894,599 ₪ בתוספת מע"מ.

3.הקבלן הגיש נגד עמיגור תביעה כספית בסך של 1,344,631 ₪, בטענה שעמיגור נותרה חייבת כספים בגין כלל העבודות שביצע עבורה (להן גם: החוב). כעולה מכתב התביעה המתוקן שהוגש, הקבלן טען שלצד העבודות שאוזכרו בחוזה ובוצעו בפועל (להלן: העבודות החוזיות), הוא ביצע עבודות שנקבעו בחוזה אך בהמשך התבטל הצורך בביצוען ונקבעו על ידי עמיגור עבודות חלופיות והן כונו כ-עבודה חריגה או שינוי ותוספת. כמו כן ביצע עבודות "חדשות" שלא נקבעו מלכתחילה בחוזה אך עמיגור החליטה שיש צורך בביצוען וגם הן כונו כ-עבודה חריגה או שינוי ותוספת (להלן: עבודה חריגה או שינוי ותוספת).

הקבלן צירף לכתב התביעה את פירוט העבודות וכתבי הכמויות שערך בפברואר 2010 (אשר כונו על ידו ת/1, ת/2 ו-ת/3) עבור העבודות החוזיות ובנוסף את פירוט העבודות וכתבי הכמויות שבוצעו עבור עבודות חריגות או שינוים ותוספות. כן צירף פירוט עבודות שיפוצים שנעשו במבנה נוסף (להלן: פירוט העבודות וכתבי הכמויות).

4.עמיגור טענה כי יש לדחות את תביעת הקבלן, בשל העדר עילה הואיל ולא ניתן ללמוד מכתב התביעה ממה מורכב החוב הנטען ולא ניתן להתייחס עניינית לתביעה. כן טענה עמיגור כי התביעה אינה כוללת ואינה מפרטת, ולו סעיף עבודה אחד שבגינו נותר חוב. עוד טענה, כי נתגלו לשיטתה פערים כספיים בין העבודות שבוצעו בפועל לבין הסכומים שדרש הקבלן. כך למשל עמיגור הצביעה על כך שלשיטתה, סך של 250,000 ₪ מתוך החשבון של העבודות החוזיות התבסס על סעיפים כפולים. כמו כן טענה עמיגור לגבי העבודות החריגות, כי ישנה סטייה של 410,000 ₪ לטובת הקבלן. למרות שהקבלן זכאי לסך של 330,000 ₪ בלבד, הוא דרש סך של 740,000 ₪. עמיגור דחתה את כל טענותיו של הקבלן וטענה כי היא פרעה את מלוא חובה לקבלן.

5.בית משפט קמא דחה את התביעה.

בית המשפט קמא בפסק דינו הרחיב בסוגיית מינוי מומחה מטעם בית משפט שביקש הקבלן, וקבע שלא היה מקום למנות מומחה מטעם בית משפט הואיל ובפועל, חוות הדעת שצירף הקבלן של מר הלפרט אינה מהווה חוות דעת עצמאית שניתן להסתמך עליה לצורך קביעת כמויות ומחירים, אלא "אישור" של הנתונים שהעביר הקבלן למומחה מטעמו (עמוד 7 לפסק הדין). על כן קבע בית המשפט כי אין בפניו שתי חוות דעת סותרות, שתבוא השלישית ותכריע ביניהן. משנקבע בין היתר, כי אין בידי הקבלן חוות דעת "אפקטיבית" של מומחה שתתמוך בטענותיו, סבר בית המשפט כי הקבלן כלל לא עמד בנטל ההוכחה המקובל במשפט האזרחי ולא עמד בדרישה ש"ידע מה הוא תובע מהנתבע ועל מה מתבססת תביעתו" (עמוד 6 לפסק הדין).

6.בנוסף, בית המשפט בפסק דינו עמד על כך שגם המומחה מטעמו של הקבלן העיד כי לא עבר על כל סעיף וסעיף בכתבי הכמויות, ולא יכול היה להצביע על חשבון חלקי ממנו יוכל להיבנות ולהוכיח בגין אלו סעיפים בדיוק נותרה עמיגור ביתרת חוב. כן נקבע כי גם שנתיים לאחר הגשת כתב התביעה המקורי, לא ידע מנהל הקבלן, מר כהן, לומר מהו הסכום הסופי המדויק אשר נתבע מעמיגור.