ע"א
בית המשפט המחוזי ירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
|
21282-09-15
21/09/2015
|
בפני השופטת:
רבקה פרידמן-פלדמן
|
| - נגד - |
המבקשים:
1. יוחאי מוצרי
2. מיכל מוצרי
|
המשיבים:
1. עו"ד ג' ב'
2. ד' ב'
|
| החלטה |
1. לפני בקשה "לצו מניעה זמני דחופה ביותר במעמד צד אחד".
2. הבקשה הוגשה כבקשה לסעד זמני, במסגרת ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופטת תמר בר-אשר צבן) מיום 9.9.2015 בתיק ת"א 15704-09-15, לפיה דחתה בקשה לסעד זמני שנדונה לפניה.
3. לבית משפט השלום הוגשה בקשה לקבלת צו מניעה, לאסור על המשיבים לבצע עבודות בנייה, ולהשתמש שימוש ייחודי בחלל הגג שבנו לעל דירתם, במרפסת חיצונית ובמרתף. בשלב בו נדונה הבקשה, טרם הוגשה תובענה. כפי שציין בית המשפט בהחלטתו, המבקשים והמשיבים שכנים בבית משותף, שהינו חלק ממערכת בניינים ברחוב גת בשכונת קרית משה בירושלים. הבניינים נבנו על ידי אגודה שיתופית, ודייריהם, ובהם הצדדים להליך, הינם חברי האגודה השיתופית.
4. בית משפט קמא דחה את הבקשה מכמה טעמים:
א. הבקשה לסעד זמני הוגשה ללא תובענה, כאשר לא היה כל טעם ממשי שיצדיק הגשת עתירה לסעד זמני ללא הגשת תובענה.
ב. בין הצדדים ובין הבעלים הקודמים של דירת המבקשים, מתקיים הליך בוררות, בהתאם לסעיף בוררות הקבוע בתקנון האגודה השיתופית. היה על המבקשים להביא את המחלוקת הנוכחית לבירור בהליך הבוררות.
ג. נטען כי הבנייה נעשית בניגוד להחלטת הועדה המקומית, אשר דנה בהתנגדות של המבקשים. מאז החלטת הועדה המקומית חלפה שנה, הבנייה ברובה הושלמה, והבקשה הנוכחית הוגשה בשיהוי ניכר. הפסקת הבנייה בשלב זה תגרום נזק ממשי למשיבים.
5. כאמור, על החלטת בית משפט השלום הוגש ערעור, שלצידו בקשה לסעדים זמניים, שהינם למעשה גם הסעד העיקרי המתבקש בערעור, שכן ישנה זהות בין הסעד שהתבקש בבית משפט קמא, בין הסעד המתבקש בבקשה לסעד זמני לבין הערעור.
6. לאחר שמיעת טיעוני הצדדים ועיון במסמכים שהוגשו על ידי הצדדים, ובהם מסמכים נוספים שהוגשו לאחר הדיון, אינני מוצאת מקום למתן צו מניעה זמני.
כאמור, המבקשים והמשיבים הינם שכנים באותו בניין. המבקשים מתגוררים בקומה הראשונה, המשיבים בקומה שמעליהם, וכן בנו המשיבים קומה נוספת על פי היתר בנייה.
המחלוקת נוגעת למדרגות שמבקשים המשיבים לבנות לחלל גג הרעפים החדש, שנבנה לאחר הוספת הקומה העליונה, כאשר אין מחלוקת שאין גישה לחלל הגג מלבד מדירת המשיבים; כן מתייחסת המחלוקת לבניית קומת מרתף – לגביה הצהיר המשיב בבית משפט קמא כי "לא החלה בנייה בקומת המרתף וגם אין לנו תוכנית בשלב זה לבנות בקומת המרתף". בנוסף ישנה מחלוקת לגבי מרפסת חדשה שבנו המשיבים, ואשר לטענת המבקשים נבנתה בניגוד להחלטת הועדה המקומית, אשר קיבלה התנגדות שהגישו בעניין זה. לטענתם, המרפסת בקומה החדשה הייתה אמורה להיבנות מעל מרפסת אחרת של המשיבים, בקומה השנייה, אך נבנתה מעל מרפסת פתוחה בקומה שלהם, ובכך נחסמת להם אפשרות להקמת סוכה במרפסת הצמודה לדירתם.
