אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 1893/15 עזבון המנוחה עסמאת בהאי אזל נ' הכנס הלאומי רוחני של הבאהים של ארה"ב סניף ישראל

ע"א 1893/15 עזבון המנוחה עסמאת בהאי אזל נ' הכנס הלאומי רוחני של הבאהים של ארה"ב סניף ישראל

תאריך פרסום : 29/02/2016 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון ירושלים
1893-15
22/02/2016
בפני הרשמת:
דנה כהן-לקח

- נגד -
המערערות:
1. עזבון המנוחה עסמאת בהאי אזל
2. נגאר בהאי אמסלם
3. מליחה מוחמד עלי אנסארי

עו"ד י' מנהל העיזבון
המשיבה:
הכנס הלאומי רוחני של הבאהים של ארה"ב סניף ישראל
החלטה
 

 

           ההליך הועבר לטיפולי ביום 21.2.2016. המחלוקת המונחת להכרעתי עניינה בשאלה האם בהתאם לסדרי-הדין, על בא-כוח המערערות להגיש בקשה לחילופי בעל-דין, וזאת בעקבות פטירתה של המערערת 3 לאחר הגשת הערעור שבכותרת.

 

  1. בקצרה יצוין כי הערעור שבכותרת נסוב על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בת"א (חי') 37319-07-11 (כב' השופט ד' פיש), בגדרו נדחתה תובענה שהגישו המערערות לפסיקת פיצויים בגין הפקעת מקרקעין.

 

           למען שלמות התמונה, יוער כי מפסקה 9 לפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי ניתן ללמוד כי המערערת 1 נפטרה בשנת 2008, וכי ייפוי-הכוח שהוגש מטעמה לבית-המשפט המחוזי אשר נחתם בשנת 1993, פקע עם מותה. בהמשך הדרך, מונה בא-כוח המערערות כמנהל עיזבונה של המערערת 1 בהתאם להחלטתו של בית-המשפט לענייני משפחה בחיפה (נספח ב' להודעת הערעור). על רקע זה, קבע בית-המשפט המחוזי כי הצדדים לתובענה שלפניו הנם המערערות 2 ו- 3, וכן מנהל עיזבונה של המערערת 1 שהנו גם בא-כוחם של המערערות 2 ו- 3.

 

  1. לאחר הגשת הערעור שבכותרת, הודיע בא-כוח המערערות ביום 19.11.2015 כי למרבה הצער, המערערת 3 (להלן גם: המנוחה) הלכה אף היא לבית עולמה. בתגובה להחלטות שנתן כב' הרשם לובינסקי, הבהיר בא-כוח המערערות כי לשיטתו אין צורך בהגשת בקשה לחילופי בעלת דין בעקבות פטירת המנוחה, וזאת בשל ייפוי כוח "בלתי חוזר" אשר ניתן לו מאת המנוחה, ואשר צוין בו כי יהיה תקף אף לאחר מותה. בא-כוח המערערות הדגיש בטיעוניו הכתובים כי המערערת 2 הנה היחידה בין שלוש המערערות שנותרה בחיים. נטען כי נוכח גילה המתקדם של המערערת 2 כיום (85), ישנה חשיבות בקידום בירור מהיר של הערעור. מנגד, המשיבה הודיעה בתגובתה כי היא עומדת על הגשת בקשה לחילופי בעלת דין וכן על צירוף יורשי המנוחה כצד לערעור.

 

  1. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, עמדתי היא כי אין מנוס מהגשתה של בקשה לחילופי בעלת דין בהתאם לתקנה 426 בצירוף תקנה 38 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי או התקנות).

 

  1. נקודת המוצא קבועה בתקנה 36 לתקנות סדר הדין האזרחי, ולפיה תובענה - ואף ערעור - אינם פגים על שום שאחד מבעלי הדין נפטר, וזאת כל עוד העילה בעינה עומדת. כידוע, הגישה המקובלת היא כי עיזבון, כשלעצמו, הנו חסר אישיות משפטית. לפיכך, העיזבון אינו יכול לשמש חליף לבעל דין שנפטר (ראו והשוו: ע"א 4923/09 ערפאת נ' בנק הפועלים בע"מ (12.10.2010), פסקה 3 והאסמכתאות המובאות שם). נדרשים, אפוא, חליפים אחרים, ואלה מנויים בתקנה 38 לתקנות סדר הדין האזרחי בזו הלשון: "מנהל העיזבון, או היורשים או הנאמנים או חליף אחר של בעל הדין". הכל, כאשר הדבר נדרש "ליישוב מלא של כל השאלות הכרוכות בדבר". לשון אחר; מינוי חליף לבעל-דין שנפטר, נובע מההכרח להבטיח כי ההכרעה אשר תינתן בסופו של יום, תחייב את כל בעלי הזכויות הרלבנטיים, על-מנת שלא ייווצר מצב בו בעתיד יטען מאן דהוא כי ההכרעה אינה מחייבת אותו (ראו: ע"א 416/08 טסה נ' בורנשטיין (16.4.2009); ע"א 1663/12 גבריאלי נ' מנהל מס שבח מקרקעין ירושלים (17.6.2013)).

 

  1. במקרה דנן, בא-כוח המערערות טוען כי אין הכרח במינוי חליף למנוחה כאמור בתקנה 38 לתקנות סדר הדין האזרחי, שכן לפי הטענה הוא מחזיק בידיו ייפוי כוח בלתי חוזר מטעמה. לטענת בא-כוח המערערות, מדובר בייפוי כוח שנחתם על-ידי המנוחה בעודה בחיים בשנת 2009, ולפיו הוא מוסמך לייצגה לגבי חלקות הקרקע נושא הסכסוך, וזאת אף לאחר מותה. אפנה, אפוא, לניתוח טענה זו. לצורך כך, אבחן את טיבה של ההרשאה שנתנה בשעתו המנוחה לבא-כוח המערערות. אדגיש כי בחינת שאלה זו נעשית כעניין שבגררא לצרכי הכרעה בהליך זה, ואין בה כדי לקבוע מסמרות להקשרים אחרים ככל שקיימים.

          

  1. ברגיל, ייפוי כוח מבטא קיומם של יחסי שליחות בין השולח לבין השלוח. נקודת המוצא היא כי ההרשאה שניתנה בגדרי ייפוי הכוח, משתרעת על אותן פעולות הנזכרות בו במפורש, כלומר – על פעולות לגביהן גילה השולח את דעתו באופן ברור כי חלה עליהן השליחות (ראו: ע"א 4356/09 ברטל נ' פז חברת נפט בע"מ (13.4.2011), פיסקה 9 והאסמכתאות המוזכרות שם).

 

           בהתאם להוראת סעיף 14(א) לחוק השליחות, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק השליחות או החוק), הרשאה שניתנה מסתיימת עם מותם של השולח או השלוח. הסדר זה מבוסס על היחסים האישיים השוררים בין השולח לבין השלוח שהם תנאי הכרחי לקיומה של שליחות. בהעדר יחסים אישיים כאמור (עקב מוות למשל), אין מקום להמשך השליחות והיא מסתיימת (ראו: ע"א 3812/97 ארזי נ' קישק (15.9.1999), פסקה 3).

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ