ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
|
18741-07-16
29/12/2016
|
בפני הרשם:
דורון חסדאי
|
| - נגד - |
המבקשת/המערערת:
ספי בן יוסף
עו"ד בנו גליקמן
|
המשיב :
ספי בן יוסף
עו"ד יהונתן צבי
|
| החלטה |
1.לפני בקשת המבקשת לפטור מהפקדת עירבון ( אשר סכומו נקבע לסך של 20,000 ₪ ) ולחלופין להקטנת סכומו לסך של 5000 ₪ .
2.המשיב מתנגד לבקשה .המבקשת השיבה בהתאם לזכות שהוקנתה לה .
3.עיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם . המבקשת מערערת בגדרי תיק זה , על פס"ד של ביהמ"ש השלום בשאלת הנזק . יצויין כי אף המשיב הגיש ערעור על שני פסה"ד שניתנו בשאלת האחריות והנזק ( ע"א( ת"א –יפו ) 18175-07-16 ). יצויין כי בתיק זה חוייב המשיב בהפקדת ערובה בסך 20,000 ₪ .
4.סמכות בית המשפט לפטור בעל דין מהפקדת עירבון מעוגנת בהוראת תקנה 432(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984. על המבקשים/המערערים מוטל הנטל להוכיח שניים:
א.העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום.
ב.כי ההליך נשוא הבקשה מגלה עילת תביעה.
(ר' בשג"צ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל (פורסם בנבו, 21.7.14)).
5.עוד נפסק כי "השיקולים המופעלים לצורך פטור מאגרה" ול"פטור מהפקדת עירבון דומים במסגרתם החיצונית... לצורך שני סוגי הפטורים האמורים, נשקלים יכולתו הכספית של מבקש הפטור וסיכוי ההצלחה בהליך שבגינו מתבקש הפטור..." (ר' בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 17.10.07)).
עם זאת, נוכח התכליות השונות המונחות בבסיס החיוב בתשלום אגרה ובהפקדת עירבון, מנגנון האיזונים בין השיקולים השונים בפטורים הנ"ל הינו שונה, בעוד ש"האגרה נועדה להשיג מספר תכליות שהעיקריות בהן הן: סיוע במימונם של שירותי המשפט שהמדינה נותנת לאזרחיה והרתעה מפני תביעות סרק ומפני הגשת תביעות מנופחות בהיקפן, היוצרות עומס על המערכת ומכבידות על ניהולם של הליכים משפטיים ראויים וסיומם תוך זמן סביר" ו"בכך פניה [...] מופנות לתכלית ציבורית כללית שעניינה אינטרס כלל מערכתי מובהק", הרי ש"העירבון נועד להגשים תכלית אחרת – הגנה על בעל הדין שכנגד הזכאי להבטחת הוצאותיו בגין עירובו בהליך שיפוטי שכשל. הערך המוגן בהטלת העירבון הוא אינטרס לגיטימי של בעל הדין שכנגד להבדיל מאינטרס מערכתי – כללי המאפיין את תכליתה של אגרת המשפט" (ר' פרשת ורנר לעיל).
6.עולה, אם כן, כי בעוד שבעניין האגרה די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, הרי שלעניין פטור מעירבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר כדי להצדיק מתן פטור. שוני זה במשקל שיש לייחס לסיכוי ההליך בין שני המצבים כנגזר מהתכלית השונה הטמונה בכל אחד מהם, מביא לכך שפטור מאגרה אינו גורר באופן אוטומטי פטור מעירבון ותיתכנה תוצאות שונות לשתי בקשות הפטור (ר' פרשת ורנר לעיל).
7.לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ובהינתן המסגרת המשפטית לעיל , נחה דעתי כי דין בקשת המבקשת , מעיקרה , להידחות ( בסייג שיפורט להלן ) .
