ע"א
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לערעורים אזרחיים
|
18019-07-15
24/12/2015
|
בפני השופטים:
יגאל גריל
|
- נגד - |
המערער:
שלמה פרי עו"ד דוד הורוביץ ואח'
|
המשיבה:
י.ו. טירת כרמל בע"מ עו"ד יעקב לאופר ואח'
|
פסק דין |
1.בפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחדרה (כב' השופטת הדסה אסיף) מיום 17/06/15 בת"א 24814-05-13, לפיו נתקבלה תביעת הפינוי שהגישה י.ו. טירת כרמל בע"מ (להלן: "המשיבה"). בית משפט קמא הורה על פינויו המיידי של מר שלמה פרי (להלן: "המערער") מהמקרקעין, המצויים במתחם גן אלי כהן בטירת הכרמל.
הערעור מתייחס גם להחלטות בית משפט קמא מיום 23/03/15 ומיום 25/03/15, במסגרתן בוטלה הזמנה של 8 עדים, שהזמין המערער על פי החלטה קודמת שהתירה את זימונם מיום 20/01/15.
2.העובדות הצריכות לעניין הינן בתמצית אלה:
המשיבה רכשה ממנהל מקרקעי ישראל את זכויות הפיתוח במתחם, הידוע כמתחם גן אלי כהן בטירת הכרמל.
3.בעקבות טענת המשיבה, כי המערער הינו פולש ומחזיק שלא כדין במבנה המצוי על המקרקעין, הגישה המשיבה תביעת פינוי כנגד המערער ודרשה, כי המערער יפנה לאלתר את המבנה והמקרקעין וכי תימסר החזקה בהם לידיה.
4.המערער הגיש בקשת רשות להתגונן וטען, כי הוא מחזיק במבנה הנמצא במתחם מאז שנת 1979, כאשר לפניו החזיק במקרקעין מר יעקב אמיגה. לטענת המערער, רכש הוא את זכויותיו של מר אמיגה, בהתאם להסכם מיום 20/11/79.
במסגרת התצהיר, שהגיש המערער בתמיכה לבקשת הרשות להתגונן, טען המערער, כי יש לו זכות קניין שביושר ו/או זכות לדיירות מוגנת ו/או רשות בתמורה, וכי לא ניתן לפנותו מן הנכס, ולחילופין, הינו זכאי לקבלת פיצוי בטרם יפונה מן הנכס. בתצהירו ציין המערער, כי במהלך השנים ניסה משרד השיכון, אשר פנה מטעם מנהל מקרקעי ישראל, לפנות את המתחם, והוצעו למערער הצעות שונות בתמורה לפינויו.
בקשת רשות להתגונן שהגיש המערער נדחתה בהחלטה שנתן כב' הרשם רומי ביום 05/01/14. בעקבות ערעור שהוגש על החלטה זו על ידי המערער (ע"א 44688-01-14), נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת המערער להרשות לו להתגונן מפני התביעה והתיק נקבע לשמיעת ראיות בפני בית משפט קמא.
5.בית משפט קמא בפסק דינו ציין, כי המערער זנח את טענותיו, לפיהן יש לו זכות קניין שביושר במבנה או דיירות מוגנת, וגם את הטענה, לפיה יש לו זכות קניין מסוג רשות בתמורה. בית משפט קמא ציין, כי בסיכומיו התמקד המערער בטענה, לפיה הוא בר רשות בעל זכות מיוחדת ומוגדרת לפיצוי במעמד הפינוי, שנובעת מהצעות פינוי שקיבל המערער במהלך השנים בהן שהה בנכס, כאשר עולה מכך, כי בעל המקרקעין הכיר במערער כבר רשות והכיר בחבותו לפצות את המערער בעת הפינוי, לפי קריטריון של דייר מוגן שמתפנה מנכס.