ע"א 17982-11-13 קידר נ' רייס

ערעור על פסק דינו של בימ"ש השלום בת"א- יפו (כב' השופטת הבכירה חנה ינון) מיום 29.10.2013 ב– ת.א. 27274-09-11 (להלן: "פסה"ד"). בפסק דינו קיבל ביהמ"ש באופן חלקי את תביעת המשיב כנגד המערער לפיצויים בגין פרסום לשון הרע לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה–1965 (להלן: "החוק"), ופסק פיצוי בסך 30,000 ₪, מתוך סכום התביעה שעמד על סך 135,000 ₪ .

עיקרי העובדות

המערער והמשיב הם בעלי מניות ודירקטורים בחברת "ביתן ספרק חלקי חילוף ואביזרים (1973) בע"מ" (להלן: "החברה"). הצדדים מנהלים מזה מספר שנים את החברה וכן פועלים בחברות הקשורות עמה. מזה מספר שנים שיש ביניהם מחלוקות רבות באשר לניהול החברה.

בין הצדדים הוחלפו מכתבים באשר למחלוקות ביניהם. באחד המכתבים, שנשלח ביום 22.7.2011 ע"י המערער אל המשיב בדואר אלקטרוני (להלן: "המכתב המשמיץ"), עם העתק ל- 9 נמענים נוספים, מנהלים בחברה, האשים המערער את המשיב במספר מעשים לא ראויים במסגרת פעולותיו בניהול החברה, ובין היתר האשים אותו גם בזיוף מסמכים, ובפרט זיוף ייפוי כוח לעו"ד ריבלין (להלן: "ריבלין"), על מנת שהלה יפעל בעיריית ת"א בשם החברה לשם השבת כספי היטל השבחה, ששולמו ביתר. בהקשר זה עמדתו העיקרית של המערער היא כי ייפוי הכוח, שנושא על פניו תאריך 17.5.2011, אשר נשלח בפקס מהמשיב אל עו"ד ריבלין ביום 17.5.2011 (להלן: "ייפוי הכוח"), למעשה נוצר ע"י המשיב וריבלין בדיעבד, לאחר יום 18.7.2011, דהיינו, לאחר שובו של ריבלין מחו"ל. לשיטתו של המערער, המשיב וריבלין רשמו במרמה תאריך מוקדם על גבי ייפוי הכוח, ואף זייפו על גבי ייפוי כוח זה את כיתוב הפקס כך שיודפס עליו התאריך 17.5.2011, שעה שבפועל ייפוי הכוח נשלח מהמשיב לריבלין אחרי 18.7.2011. המערער ציין במכתבו המשמיץ כי עוד ביום 6.7.2011 הוא פנה למשיב על מנת שהלה ימציא לו את העתק ייפוי הכוח, אך מאחר שהמשיב התמהמה עד 20.7.2011 במשלוח העתק ייפוי הכוח למערער, הסיק המערער כי ייפוי הכוח לא היה קיים כל אותה העת, וכי המשיב המתין עד לשובו של ריבלין מחו"ל, על מנת שיחד הם יזייפו את ייפוי הכוח, כך שייחזה כאילו נוצר עוד ביום 17.5.2011.

לפיכך הגיש המשיב כנגד המערער תביעה בגין פרסום לשון הרע לפי החוק, בה העמיד את סכום הפיצויים על סף 135,000 ₪.

המערער, מצידו העלה בין היתר, טענות להגנת אמת הפרסום (סע' 14 לחוק) ולהגנת תום הלב (סע' 15 לחוק).

בימ"ש קמא דחה חלקים נכבדים מהתביעה, אך קבע כי בעניין אחד – זיוף יפויי הכוח, התקיים לשון הרע. על כן פסק לטובת המשיב פיצויים ללא הוכחת נזק לפי סע' 7א לחוק בסך 30,000 ₪. לפיכך הגיש המערער את הערעור שלפנינו.

עיקרי טענות הצדדים