|
|
תאריך פרסום : 02/03/2015
|  גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי ירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
|
1798-02-14
26/02/2015
|
בפני השופטים:
1. י' נועם
2. כ' מוסק
3. מ' בר-עם
|
| - נגד - |
המערער:
ק' י'
עו"ד אליהו ציגלר
|
המשיבה:
1. אליהו חברה לביטוח בע"מ
2. המשיבה הפורמאלית
(להלן: "קרנית" – הדיון בעניינה הסתיים): קרנית הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
עו"ד עוזי לוי ואח'
עו"ד אילן חגי ואח'
|
| פסק-דין |
השופט מ' בר-עם:
כללי
-
לפנינו ערעור על "החלטה" של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ענת זינגר) מיום 31.12.2013 בת"א 20027-11-11 לפיה נדחתה "בקשת" המערער לביטול פסק דינו של בית המשפט מיום 20.10.13 (להלן – "ההחלטה" ו"פסק הדין", בהתאמה).
רקע עובדתי ודיוני
-
לבית משפט קמא הוגשה ביום 10.11.11 תביעת המערער לפיצויים בגין נזקי גוף (להלן – "התביעה") לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975 (להלן: "החוק"). על פי הנטען, נפגע המערער בתאונת דרכים מיום 30.10.2005 כנוסע ברכב נושא מס' רישוי 3612222 בבעלות הפטריארכיה הרומנית (להלן "התאונה"). נהג הרכב הנושא אזרחות רומנית (להלן: "הנהג") החזיק במועדים הרלוונטיים באשרת שהייה בתחומי המדינה, מסוג "א/3/A – איש דת", לשנה, החל מיום 17.5.2005. אליהו הינה מבטחת השימוש ברכב.
-
עקב התאונה נגרמה למערער חבלה קשה בכתף שמאל ושבר מרוסק בזרוע שמאל. לאחר טיפול ראשוני בישראל, הוטס המערער לרומניה, שם אושפז למשך 14 ימים; ובמהלך שהייתו שם עבר ניתוח בזרועו שלאחריו ידו הושמה בגבס למשך 30 יום. בשל התאונה נותר המערער מוגבל בתנועה בידו השמאלית. בגדר התביעה ביקש למנות מומחה רפואי בתחום האורתופדיה. המערער עתר לפיצויים בגין הפסד השתכרות, כאב וסבל והוצאות רפואיות, לעבר ולעתיד. בכתב הגנתה דחתה אליהו את טענות המערער, וטענה כי דין התביעה להידחות בשל התיישנות, משחלפו שבע שנים ממועד התאונה; ולענייננו, בהיעדר כיסוי ביטוחי, בשל העדר רישיון נהיגה בר תוקף לנהג בעת קרות התאונה.
נוכח היעדר כיסוי ביטוחי, ביקשה המשיבה לדחות את התביעה על הסף. לטענתה, בעת התאונה לא היה בידי הנהג רישיון נהיגה מתאים ותקף, בהתאם לתקנה 567 לתקנות התעבורה תשכ"א-1961 (להלן: "תקנה 567") ובאין כיסוי ביטוחי דין התביעה להידחות. לבקשה צורפו תעודות עובד ציבור – האחת, לפיה לנהג אין ולא היה רישיון נהיגה ישראלי; השנייה, לעניין מעמדו החוקי (הסטטוס) של הנהג בישראל. כן צורף מסמך המפרט את מועדי כניסותיו ויציאותיו לישראל וממנו. על יסוד אלה טענה כי במשך תקופה של 18 חודשים לערך עד למועד התאונה, שהה הנהג בישראל למשך פרק זמן העולה על שנה באופן מצטבר, שבמהלכו יצא מגבולות ישראל (במצטבר) למשך 61 ימים בלבד, דהיינו, לתקופה של פחות משלושה חודשים. במצב דברים זה, אפילו הוכח כי הנהג החזיק רישיון נהיגה זר בר תוקף, לא ניתן לראותו כבעל רישיון נהיגה בר תוקף בישראל, כקבוע בתקנה 567; ומשכך, בהעדר כיסוי ביטוחי לשימוש ברכב, דין התביעה להידחות. המערער דחה את הפרשנות המוצעת של אליהו לתקנה 567, וסבר, בשים לב למועד כניסתו האחרונה של הנהג לישראל ויציאתו ממנה, כי בעת קרות התאונה שהה הנהג בישראל מאז כניסתו האחרונה פחות מ-4 חודשים, ומכאן שהחזיק עובר לתאונה ברישיון נהיגה זר בר תוקף.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
הורד קובץ
לרכישה
הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה |
Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|