אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 16668-05-13 אמזלג נ' מדינת ישראל - מינהל מקרקעי ישראל

ע"א 16668-05-13 אמזלג נ' מדינת ישראל - מינהל מקרקעי ישראל

תאריך פרסום : 05/08/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
16668-05-13
17/08/2014
בפני השופטים:
1. סגן הנשיאה יצחק ענבר
2. כב' השופטת יהודית שבח
3. כב' השופט שאול שוחט


- נגד -
המערער:
יוסף אמזלג
עו"ד מוטי בניאן
המשיב:
מינהל מקרקעי ישראל
עו"ד רן עמיאל
פסק דין
 

 

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בתל-אביב (כבוד השופטת עידית ברקוביץ) בת"א 157544/02 מיום 10.3.2013, לפיו נתקבלה תביעת הפינוי שהגישה המשיבה נגד המערער וזה הצטווה לפנות את המקרקעין נושא הערעור.

התביעה

1. עסקינן במקרקעין מוסדרים הידועים כחלקה 25 בגוש 6988 הנמצאים ברח' תל גיבורים בתל-אביב (להלן – המקרקעין) אשר עברו הליכי הסדר בשנת 1977, ונרשמו במועד זה על שם מדינת ישראל (להלן – המדינה). ביום 5.2.02 הגישה המדינה תביעת פינוי נגד המערער, בה טענה כי הלה פלש לחלק מהמקרקעין בשנת 2000 והגדיל באופן הדרגתי את שטחי הפלישה בשנים שלאחר מכן, על דרך הכשרת שטחים, בניית מבנים, גידור והכשרת דרכי גישה.

ההגנה

2. להגנתו טען המערער כי סבו וסבתו המנוחים, יעקב ומזל תורג'מן ז"ל, רכשו את המקרקעין מערבים עוד בשנות השלושים של המאה הקודמת, עת עלו ארצה ממרוקו, עיבדו אותם, גידלו בהם גידולים שונים והתגוררו בהם. לגרסתו, בהיותו נער, עזב את משפחתו, שהתגוררה אותה עת במעברה בכפר שלם, ועבר להתגורר בבית סבתו (להלן – הסבתא) כאשר בשנות השישים, עם פטירתה, נטל את החזקה במקרקעין ביחד עם אחיו ועבר להתגורר בהם באופן קבע תוך שהוא ממשיך לעבדם. משכך טען כי התביעה נגדו להידחות מחמת התיישנות.

עוד טען המערער להיותו חליף של סבו וסבתו המנוחים, כי המדינה ידעה על הימצאותו והמצאות משפחתו במקרקעין, ולחלופין כי הוא בר-רשות בלתי הדירה, ובהינתן פינוי – עליו לקבל פיצוי על כל השקעותיו.

פסק הדין בבית משפט קמא

3. פסק דינו של בית משפט קמא התמקד בטענת ההתיישנות משיתר טענותיו של המערער נזנחו על ידו בסיכומיו.

בית משפט קמא תחם תחילה את מסגרת הדיון, ובהסתמך על הוראת סעיף 159(ב) לחוק ההתיישנות קבע כי המערער "יוכל להיבנות מטענת ההתיישנות רק אם תקופת ההתיישנות הושלמה לפני יום 1/1/1970, מועד בו נכנס חוק המקרקעין לתוקף". את תקופת ההתיישנות הנדרשת הסיק בית משפט קמא מהוראות סעיף 22(ב) לחוק ההתיישנות וסעיף 20 לחוק הקרקעות העותמני, וקבע, כפי עמדת המערער בסיכומיו, כי "על הטוען להתיישנות מכוח חזקה שקדמה ליום 1/3/1943 להחזיק במקרקעין חזקה נוגדת משך 25 שנים קודם ליום 1/1/1970".

לאחר מכן נפנה בית משפט קמא לבחון האם מחומר הראיות עולה, כטענת המערער, כי הצליח להוכיח חזקה רציפה במקרקעין במשך 25 שנים, ובמבט לאחור- מאז שנת 1945. כפי שנראה להלן, בית משפט קמא השיב בשלילה לשאלה זו.

בית משפט קמא קבע שאין למערער, שנולד בשנת 1954, כל ידיעה אישית לגבי מצב אחזקת המקרקעין בשנות השלושים, וכי עדותו בהקשר זה הינה "עדות מפי השמועה שאין להסתמך עליה", אף דחה את עדויותיהם של יתר עדי המערער, משמצא "כי אף עדויותיהם היו עדויות שמועה בלתי קבילות", וכי "אין בעדויות עדים אלה כדי לתמוך בגרסת הנתבע לעניין אחזקת המקרקעין על ידי סבתו המנוחה מאז שנות השלושים". בתוך כך אף דחה בית משפט קמא את הסתמכותו של המערער על תצהירו של אליהו חדד ז"ל, יליד 1928, שהלך לעולמו בטרם הדיון, משמצא כי לא התקיימו לגביו מי מהחריגים לכלל הפוסל עדות מפי השמועה, ומשנחה דעתו כי מתוכן התצהיר ממילא לא ניתן ללמוד "באלו שנים מדובר". כן נדחתה הסתמכות המערער על עדותו של בן דודו יוסף תורג'מן, אשר הצהיר כי סבו וסבתו החזיקו את המקרקעין בשנות השלושים, משנתברר כי עד זה נולד בשנת 1943, וכי האמור בתצהירו ידוע לו "מסיפורים שאביו סיפר לו".

בית משפט קמא הוסיף ודחה את גרסת המערער לפיה הוא מתגורר במקרקעין מאז שנות השישים, וזאת לאור שלל הגרסאות הסותרות שנמסרו על ידו.

כן נדחתה טענת המערער לפיה ידעה המדינה על החזקתו במקרקעין, משנקבע כי לא הוצגה "כל אינדיקציה ממשית המלמדת על ידיעת המנהל או התובעת אודות החזקת המקרקעין על ידי הנתבע קודם לשנת 2000. טענת הנתבע כי יש לייחס לתובעת ידיעה אינה יכולה לעמוד, ועליו להוכיח ידיעה ממשית, וזאת לא עשה".

בית משפט קמא סמך מסקנתו גם על חוות דעתו של המומחה לתצלומי אוויר מטעם המדינה מר טאטור, ש"לא זו בלבד שלא נסתרה אלא שקיבלה חיזוק בעדותו של המומחה מטעם הנתבעת... על כן, ובהיותה מתיישבת עם מכלול הראיות הריני מקבלת את חוות דעתו של מר טאטור", ממנה עולה כי לפחות עד 1996 "נראים המקרקעין פנויים וריקים, ואינם מעובדים" וכי המבנים נצפים לראשונה רק בצילום משנת 2000.

בית משפט קמא לא התעלם מקיומו של מכתב (שלהלן נכנה אותו בשל תוכנו – מכתב הבאר, אחד מנספחי מוצג מע/2) שעוד נשוב ונדבר בו, המעיד שהסבתא התגוררה באזור המקרקעין לפחות בסוף שנת 1956, אך לא ראה לסטות בגינו ממסקנותיו לעיל, משסבר כי "לא ניתן ללמוד ממנו אודות היקף השטח שהוחזק" על ידי הסבתא; כי המערער לא הוכיח כי הינו יורשו של הסבתא, ומכיוון שגרסתו בדבר החזקה רציפה החל משנות השישים "לא עמדה במבחן".

הערעור

4. בראש ובראשונה יוצא המערער נגד קביעת בית משפט קמא לפי תקופת ההתיישנות הנדרשת על מנת להצילו מחרב הפינוי הינה 25 שנים, בעוד שהתקופה הנכונה לטעמו הינה 15 שנה, בהיות המקרקעין נושא תביעת הפינוי מסוג "מולק".

המערער טוען כי עמד בדרישה זו עת הוכח שסבו וסבתו רכשו את המקרקעין עוד בשנות השלושים, וכי בכל מקרה הוכח כי לכל המאוחר החזיקו בהם, כעולה ממכתב הבאר, בשנת 1956 כך ש"החל מתאריך מסמך הנדון ועד לשנת 1977 עת הקרקע הוסדרה, עברו למעלה מ-20 שנים לפחות. מאחר ודנים בקרקע לא מוסדרת, די בכך שהמחזיק מוכיח חזקה של 15 שנים ובתום 15 שנים הוא למעשה נהנה מטענת התיישנות". לחילופין נטען כי גם אם עסקינן במקרקעין מסוג "מירי", הרי מניין ההתיישנות הדרוש הוא 20 שנה, ומאחר ו"המשיבה לא הוכיחה ולא הרימה את נטל הראיה הנדרש ממנה על פי(ה) הדין להוכיח שמשפחת המערער לא מחזיקים לפני שנת 1955, אזי יש להניח כי החזקה היה לפחות מ-1955. מכאן שגם אם נמנה את תקופת ההתיישנות ל-20 שנה, עדיין המערער נהנה מהתיישנות בשנת 1975..." (סעיף 8 לעיקרי הטיעון).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ