ע"א 14935-07-12 ט' נ' ליבשיץ ואח'

השופט ישעיהו שנלר, אב"ד :

רקע עובדתי ופסק הדין:

1.ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב – יפו (כב' השופט גזית) מיום 16.05.12 (ת"א 21314-09-10) אשר חייב את המשיבה 2 (להלן: המבטחת) לשלם למערער 51,906 ₪ בתוספת אגרה ושכ"ט עו"ד, וזאת כפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו בעקבות תאונת דרכים מיום 8.10.08.

כך גם ערעור על החלטת בית משפט מיום 12.06.12 אשר קיבל את בקשת המשיבים לתיקון טעות סופר, וזאת בכל הקשור לשיערוך תשלומים תכופים ששולמו למערער ואופן חישובם וקבע בהתאם כי היתרה לתשלום, במקום הסך האמור, תהא 46,236 ₪.

2.המשיב יליד 1973, אשר הגיע לישראל מאריתריאה בשנת 2007, נפגע מרכב בעת שרכב על אופניו. כתוצאה מהתאונה נפגע המערער בראשו ואובחן דימום פנימי, וכשבנוסף נפגע בכתפו ובצווארו.

התאונה, תאונת עבודה, והמוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) קבע למערער נכות צמיתה בשיעור של 20% בגין פגיעה נוירולוגית ו-10% בגין הפרעות פסיכו-נוירוטיות וכשבנוסף הופעלה תקנה 15 במלואה כך שהנכות הכוללת, כפי שנקבע במל"ל, הועמדה על 42%.

3.לאחר שהנכות הרפואית נקבעה עפ"י דין בחן בית המשפט את הנכות התפקודית תוך הפניה להחלטות הוועדה הרפואית של המל"ל, לפיהן מבחינה אורטופדית לא נותרה נכות וכי אין ירידה בשמיעה. עוד הוסיף בית המשפט כי המערער שולט בשפת אמו בלבד, אינו יודע קרוא וכתוב, נטול השכלה או מקצוע, ועבד הן לפני התאונה והן לאחריה בעבודות ניקיון.

לאור מהות הפגיעה מחד גיסא ומהות עבודתו של המערער מאידך גיסא, נקבע כי הפגיעה התפקודית נמוכה והנכות התפקודית נקבעה בהתאם לנכות הרפואית, ללא הפעלת תקנה 15, דהיינו בשיעור של 28%.

בית המשפט קבע כי שכרו של המערער עמד בממוצע על סך של 3,300 ₪ לחודש ובשיערוך סך של 3,597 ₪. בהתאם לתקופות אי הכושר לפי קביעת המל"ל והנכות התפקודית כפי שנקבעה, פסק בית המשפט בגין הפסדי שכר לעבר סכום של 50,285 ₪; בגין הפסד השתכרות לעתיד פסק בית המשפט סכום גלובלי של 100,000 ₪ וזאת בהתחשב בכך שלא הוכחה הטענה כי מעמדו של המערער כפליט, תוך ציון כי לא צורף כל תיעוד התומך בטענה זו, ועל כן מדובר בעובד זר שעבד והתפרנס על יסוד אשרת עבודה שתוקפה קצוב, אשר יכול ותוארך מפעם לפעם, אולם אין ודאות באשר להישארותו של המערער בישראל.

עוד הוסיף בית המשפט, כי מרכז חייו באריתריאה, מקום מגורי משפחתו הגרעינית, ומשכך קיימת סבירות גבוהה כי ישוב לארצו תוך פרק זמן סביר, וקבע את מועד עזיבתו המשוער ליום 30.06.13. כך התרשם בית המשפט כי אין למערער סיכויים גדולים לעבוד באירופה או במקום אחר, וכי גם לא הוכחה רמת השכר באירופה במקצועו של המערער.

בגין הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד, וכך גם הוצאות נסיעה, נפסק סכום של 3,500 ₪, בגין עזרת הזולת לעבר ולעתיד נפסק סכום גלובלי של 15,000 ₪.

לבסוף, בגין כאב וסבל נפסק סכום של 53,230 ₪.

כך נדחתה עתירה לפסיקת שכ"ט עו"ד בנפרד בגין הטיפול לו המערער נזקק מול הגורמים השונים.

כלל הפיצוי של המערער 222,015 ₪. 

4.הואיל ולפי חוות דעת אקטוארית תגמולי המל"ל עולים על הסכום האמור, נקבע כי המערער זכאי ל-25% מגובה הנזק בניכוי שני תשלומים תכופים ששולמו לו.