אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 14881-11-14 קניבר בע"מ ואח' נ' שלמה

ע"א 14881-11-14 קניבר בע"מ ואח' נ' שלמה

תאריך פרסום : 05/08/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לערעורים אזרחיים
14881-11-14
15/01/2015
בפני השופט:
דר' מנחם רניאל

- נגד -
מערערים:
1. קניבר בע"מ
2. אייל צייג
3. איתן מורגנשטיין
4. לירן לוי
5. רון ברם

עו"ד אורן אוזן
משיב:
איתמר שלמה
עו"ד עמית מור
פסק דין
 

 

1.זהו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (הנשיא אינאס סלאמה) מיום 6.10.14, לפיו קיבל את תביעת המשיב כנגד המערערים, וחייב אותם להשיב למשיב 233,560 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (שהם לטענתם 285,206 ₪), ועוד הוצאות משפט.

 

2. התביעה שהגיש המשיב הוגשה הן נגד החברה לטרוף אותו בע"מ, והן כלפי המערערת 1, שהיתה בעלת מניות באותה חברה והן כלפי המערערים 2 ו- 3 שהחזיקו עם המערערת 1 במניות החברה, והן כלפי המערערים 4 ו- 5 שהיו דירקטורים בחברה ובעלי מניות במערערת 1. החברה הנתבעת לטרוף אותו בע"מ נכנסה לפירוק, ועל כן ההליכים נגדה עוכבו.

 

3.אני דוחה את טענת המערערים, כי משעוכבו ההליכים נגד החברה, לא היה על בית המשפט קמא לדון בחובות החברה כלפי המשיב, אלא להעביר נושא זה להכרעת המפרק, וכי יש בכך העדפת נושים. אין בכך העדפת נושים, שכן פסק הדין שניתן כלפי נתבעים אחרים אינו פוגע במסת הנכסים העומדים לחלוקה לנושים. כשם שאילו היה ממשיך הדיון כלפי החברה היה על בית המשפט לקבוע את חובות החברה למשיב ואז לדון בשאלה אם להרים את המסך ולקבוע אם המערערים האחרים חייבים בחובות החברה כלפיו, גם כאשר עוכבו ההליכים נגד החברה, עליו לדון בשאלה מה חובות החברה, ואז להמשיך לדון בהרמת המסך, כפי שעשה.

 

4. העובדה שהחברה נכנסה לפירוק אינה אומרת שהמשיב אינו זכאי כלפיה לסכומים כלשהם. הוא ממשיך להיות זכאי, ואם יגיש הוכחת חוב ידון המפרק בהוכחת החוב. פסק הדין אינו מחייב את מפרק החברה. אף שאינו חייב לאמץ את הכרעת בית משפט השלום, יהיה להכרעתו משקל בהחלטת המפרק. אם יאשר את הוכחות החוב, ובמהלך הפירוק יוותרו כספים לחלוקה לנושים שהילוו הלוואת בעלים, ודאי יהיה גם המשיב זכאי לחלקו, וחלק זה יופחת מהסכום שעל המערערים לשלם, ואפשר שהמערערים יהיו זכאים לנשיית המשיב בחברה, לאחר שישלמו את המגיע מהם לפי פסק הדין. כל אלה, כאמור, חיצוניים לחברה. הליך הפירוק לא נפגע. בהעדר פגיעה במסת הנכסים של החברה העומדת לחלוקה לנושיה, אין כאן העדפת נושים. נושה שיש לו שני מקורות לתשלום החוב, כגון חברה חייבת עיקרית וערב, או חברה ונושאי משרה בה לפי הרמת מסך, יכול לגבות מהחייב הנוסף, גם אם החברה החייבת העיקרית נמצאת בפירוק.

 

5.אני דוחה את טענת המערערים, כי בית המשפט קמא לא דן בנושא הפעלת מנגנון BMBY והשלכותיו. בית המשפט דן בנושא זה בסעיפים 17-19 לפסק הדין, וקבע קביעה עובדתית, כנגד עמדת המערערים, שההסכם שלפיו הופעל מנגנון BMBY לא פטר את החברה מהחזר הלוואות בעלים למשיב. זאת, למרות שב"כ המשיב כתב שהוא מודה על ההצעה הנדיבה של בעלי המניות המערערים, שאם ירכוש את מניותיהם, המערערים יוותרו על הלוואת הבעלים שלהם. המערערים הציעו לוותר. המשיב לא הציע ולא הסכים לוותר. דווקא מכתב זה, שהמערערים מסתמכים עליו, מראה שהיתה זו הצעה נדיבה, מעבר למוסכם, וכי לא הוסכם שמכירת וקניית המניות כוללת את הלוואת הבעלים, אלא היה צורך בהסכמה נוספת, שמטעם המשיב לא ניתנה. יתר על כן, בהמשך אותו מכתב שדיבר על הצעת המערערים אמר ב"כ המשיב במפורש: "למען הסר ספק אבהיר – מרשי אינו מוותר על החזר הלוואת הבעלים, וככל שימכור מניותיו לקניבר בע"מ הוא יעמוד על פירעון מיידי של הלוואה זו". בקביעה עובדתית זו של בית המשפט קמא, הנתמכת בחומר הראיות כפי שהובא בפני בית המשפט קמא, אין מקום להתערב.

 

6.לטענת המערערים, בית המשפט שגה בקביעה עובדתית, שלאחר סילוק החוב לבנק, משכו המערערים 4 ו- 5 400,000 ₪ מהחברה לכיסם. לטענתם, מדובר בשגגה עובדתית חסרת בסיס, שהמשיב אף לא טען לה. כל שטען היה שלאחר כיסוי החוב בבנק משך כל אחד מהם 50,000 ₪ בלבד. אני דוחה טענה זו. אכן, כל מה שנטען לגבי הלוואת בעלים היה שהמערערים 4 – 5 השיבו לעצמם הלוואת בעלים בסכום של 50,000 ₪ כל אחד, אבל בנוסף על כך נקבע בחוות דעתו של המומחה רו"ח קובן, שלא נסתרה, שמערערים אלה נטלו לעצמם סכומים נוספים של 345,000 ₪ מכספי החברה. אכן, בית המשפט קמא לא דייק, והיה עליו לומר שמדובר ב- 445,000 ₪ ולא 400,000 ₪, אבל לא הסכום המדוייק שימש לצורך הכרעתו של בית המשפט, אלא העקרון של משיכת מאות אלפי שקלים לכיסיהם הפרטיים.

 

7.לטענת המערערים, השימוש בכספי המשקיעים, בהם המשיב והמערערים 2 -3 לכיסוי חוב ישן של החברה אינו עילה להרמת מסך, משום שזה מהלך הגיוני מבחינה כלכלית, שבלעדיו לא היה לחברה צורך במשקיע, והמשיב ידע והסכים לו, והתקשר בהסכם שאיש לא הכריח אותו להתקשר בו, ועל כן מדובר לכל היותר בטעות בכדאיות העיסקה. כמו כן נטען, שגם המערערים 2-3 השקיעו מכספם וגם כספם שימש לכיסוי החוב, ועל כן אין הצדקה להרים את המסך כנגדם. אני דוחה טענה זו. תשלום חוב ישן הוא מהלך הגיוני לחייבים בחוב הישן, ואם ברצונם לנקוט דרך כזו של פעולה ביחד עם המשיב, עליהם ליידע את המשיב ולקבל הסכמתו שהכספים שהוא משקיע יכסו את החוב הישן. כעולה מההסכם, לא נאמר בו דבר אודות כיסוי החוב הישן. כפי שקבע בית המשפט קמא, המשיב החל לפעול לתיקון המעוות מייד כשידע על כך. ההסכם שלפיו העביר את כספיו נעשה לאחר שהוצג לו הסכם סיום הפעילות במסעדה ברילוצ'ה שיצרה את החוב הישן. הפקדת הכספים על ידו בחשבון הישן נעשתה לבקשת המערערים שהבטיחו שזה חשבון הפעילות, בו תוסדר זכות החתימה שלו, שלא הוסדרה לאחר ההפקדה. כפי שקבע בית המשפט קמא, העובדה שהמשיב היה מודע להפקדה לחשבון הישן, אינה מכשירה פעילות בלתי סבירה של בעלי מניות. אני דוחה טענות אלו של המערערים.

 

8.אני דוחה את טענת המערערים, כי שגה בית המשפט שעה שקבע כי הכספים שניתנו לחברה בהסכם ההשקעה הם "הלוואת בעלים", ומהותם האמיתית היא השקעה, כעולה מנסיבות כריתת ההסכם, אומד דעת הצדדים והוראות ההסכם. טענה זו טענו המערערים בפני בית המשפט קמא, אך גירסה זו התמוטטה בחקירה הנגדית של המערער 5 (עמ' 28-29), לאחר שהסתבר שההסכם שהוצג אינו אותנטי, והמערערים חזרו בהם מגירסה זו בסיכומיהם, וטענו רק כי "החברה מעולם לא התכחשה לחובותיה בספרים בגן הלוואות בעלים, כולל הלוואות התובע". על כן, לא נותרה מחלוקת, שהסכומים שניתנו על ידי המשיב ניתנו כהלוואת בעלים, ולא כ"השקעה". למרבה הפלא, המערערים לא התייחסו כלל בערעורם לנימוק זה לכך שבית המשפט לא נצרך לקבוע עובדתית, שהסכומים הו הלוואות בעלים, ובמקום זה פשוט התעלמו מכך ושבו וטענו שמדובר בהשקעה. אין מקום להתערבות בקביעה זו של בית המשפט קמא, שלא היתה עליה מחלוקת בפניו ולא ניתן כל טעם מדוע יש לחזור למשבצת הראשונה בדיון.

 

9.עקרונית, הלוואה בעלים ניתן לראות כהשקעה בחברה, כשם שרכישת מניות היא השקעה בחברה, וכשם שמתן הלוואה או רכישת אגרת חוב על ידי מי שאינו בעלים ניתן לראות כהשקעה בחברה, וכשם שמתן אשראי ספקים ניתן לראות כהשקעה בחברה. לכל צורת השקעה תנאיה שלה. אם ההשקעה נעשית בדרך של רכישת מניות, המשקיע אינו זכאי להשבתה מהחברה. אם ההשקעה נעשית בדרך של אגרת חוב, המשקיע זכאי להשבתה וההלוואה מובטחת בשיעבוד. אם ההשקעה נעשית בדרך של הלוואת בעלים, המשקיע זכאי להשבתה, גם אם לא נקבע לכך מועד ותנאי ריבית, והיא אינה מובטחת. המערערים מתכוונים להשקעה במובן שאין חיוב להשיבה. הלוואת בעלים אינה השקעה שאין חיוב להשיבה. פעמים רבות, החברה אינה יכולה להשיב הלוואת בעלים, שהיא אחרונה בסדר הנושים, ולכן בפועל היא אינה מושבת, אבל רק השקעה בדרך של רכישת מניות אינה מחייבת את החברה להשיבה.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ