ע"א 1364-06-14 כהן נ' סופיוב

בפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב יפו (כב' השופטת ד' קוברסקי), שניתן בת"א 42947-08-11, ביום 10.4.2014, במסגרתו נדחתה תביעתו של המערער לאכיפת הסכם שנעשה בינו לבין מיופה כוחו של המשיב.

תמצית העובדות ופסק דינו של בית משפט קמא

1.המערער, איתמר כהן (להלן: "המערער") הוא נהג מונית שירות בקווים 4-5 בתל אביב. המשיב, יוסף סופיוב (להלן: "המשיב") הינו נהג מונית שירות, ובעל 300 מניות בארגון המוניות בקווים 4-5 (המקנות זכות לרישיון להפעלת מונית, להלן: "הרישיון"), וכן בעל זכות ציבורית מספר 12689 בקווים 4-5 (להלן: "הזכות הציבורית").

בהגיעו לגיל פנסיה, החליט המשיב להשכיר את הרישיון ואת הזכות הציבורית, ולשם כך חתם ביום 26.2.2001 על ייפוי כוח נוטריוני לטובת יצחק אוחיון שעסק בתיווך בענף המוניות (להלן: "אוחיון"), ואשר בזמנים הרלוונטיים היה נשוי לבתו (להלן: "ייפוי הכוח").

2.באמצעות ייפוי הכוח, יכול היה אוחיון לעשות בשמו ובמקומו של המשיב פעולות שונות בנוגע לרישיון ולזכות הציבורית, יכול היה להשתמש במונית, וכן לאפשר שימוש בה על ידי אחרים. כך גם היה מוסמך לייצג את המשיב ברשויות השונות ולחתום בשמו על מסמכים, למעט "מכירה ו/או ויתור ו/או שעבוד ו/או משכון של הרישיונות 12689". אין חולק, כי אוחיון יכול היה להשכיר את הזכות הציבורית של המשיב ואת הרישיון מכוח ייפוי הכוח.

בהתאם לייפוי הכוח, במהלך השנים נחתמו בין המערער לבין אוחיון, כשלוחו של המשיב, חוזי שכירות בהם השכיר אוחיון למערער בשם המשיב את הזכות הציבורית ואת רישיון המונית של המשיב. ביום 1.6.2005 חתמו המערער ואוחיון על הסכם שכירות למשך 36 חודשים, לפיו התחייב המערער לשלם לאוחיון (עבור המשיב) דמי שכירות בסך 2,800 ש"ח לחודש. ביום 7.7.2010 חתמו הצדדים על הסכם שכירות נוסף למשך שנה, לפיו המערער התחייב לשלם לאוחיון דמי שכירות בסך 2,888 ש"ח לחודש.

בין לבין, במהלך שנת 2010, בתו של המשיב התגרשה מאוחיון.

ביום 16.2.2011, המערער ואוחיון חתמו על הסכם נוסף, לפיו התחייב אוחיון לרכוש עבור המערער זכות ציבורית אחרת מכונסת נכסים בשם עו"ד ברנס, באמצעות מכרז, ובתמורה, התחייב המערער לשלם לאוחיון סך של 185,000 ש"ח בתוספת מע"מ (להלן: "הזכות הציבורית האחרת"). עוד הוסכם בהסכם זה, כי במידה והמערער לא יזכה במכרז, אוחיון מתחייב להעביר לו בתוך שלושה חודשים מיום 17.2.2011 מסמכים להעברת זכות ציבורית חלופית, אחרת.

המערער שילם לאוחיון את הסך של 185,000 ש"ח, עוד בטרם הועברה הזכות הציבורית האחרת על שמו.

3.בסמוך לאחר מכן - ביום 18.2.2011, המערער ואוחיון חתמו על הסכם נוסף (עליו חתם אוחיון לכאורה בשם המשיב), בו צוין כי המערער שילם לאוחיון את הסכום של 185,000 ש"ח, והוסכם בין הצדדים, כי במידה ולא יועברו למערער כל המסמכים לשם העברת הזכות הציבורית האחרת על שמו עד ליום 17.5.2011 (בחלוף 3 חודשים מיום 17.2.2011 כנזכר בהסכם מיום 16.2.2011) - המערער "לא ישלם עבור דמי השכירות [בגין השכרת מונית המשיב – ר.ל.ש] עד לקבלת כל המסמכים לשם העברת הזכות הציבורית על שמו וזאת עד ליום 31.5.14".

4.ביום 17.5.2011 נחתם בין המערער ואוחיון (שחתם שוב בשם המשיב על פי ייפוי הכוח) - הסכם שכירות נוסף לגבי זכויות המשיב במונית, למשך 39 חודשים, החל מיום 17.5.2011 ועד ליום 31.8.2014, בו צוין כי הסכם זה כפוף לתנאי ההסכם הקודם מיום 18.2.2011, שמהווה חלק בלתי נפרד ממנו.