ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
|
12437-11-16
21/11/2016
|
בפני השופט:
יונה אטדגי
|
| - נגד - |
מערערים:
אריה בוחניק
|
משיבים:
1. בנק דיסקונט לישראל בעמ
2. אדינפז (ניקוי וצביעה ) בע"מ
3. שמעון אזולאי
4. בר ספנות וסחר בע"מ
5. סולנה נכסים בע"מ
|
| החלטה |
שנתתיבאותה בקשה (מיום 13.11.16) יפים גם לבקשה זו:
הכלל הוא, שלא לעכב ביצועו של פסק דין המטיל חיוב כספי (ע"א 9296/03 אהרוני נ' מנשה, פ"ד נח(2) 301, 303).
הזוכה בענייננו הוא בנק, שאין לגביו חשש שלא יוכל להשיב את הכספים שישולמו, אם המערערים יזכו בערעור.
עיון בנימוקי הערעור מעלה כי רובם הם נימוקים התוקפים ממצאים עובדתיים של בית המשפט קמא, שערכאת הערעור ממעטת להתערב בהם, כידוע.
מכל מקום, בשלב זה לא ניתן לקבוע כי סיכויי הערעור הם כה טובים עד שניתן לסטות בגללם מהכלל, לפיו אין מעכבים פסק דין המטיל חיוב כספי, כאמור.
2.טענות המערער בבקשה זו קשורות בעיקר לכך, שלצורך מימוש פסק הדין, עשוי המשיב לממש בטוחה שניתנה לו: משכנתא על דירת מגורים, המשמשת כקורת גג יחידה עבור משפחתו (גרושתו וילדיו).
אולם, פסק הדין דנן אינו עוסק במימוש המשכנתא, וטענות אלה יוכל המערער להעלות במסגרת המתאימה, כשהמשיב יבקש לעשות זאת.
חששו זה של המערער אינו מצדיק עיכוב מלא של ביצוע פסק הדין הכספי.
3.למרות זאת, מתוך התחשבות מסוימת במערער ובנזק העלול להיגרם לו ולמשפחתו, וכפי שנהגתי כלפי המערער האחר (שמעון אזולאי) בערעור המקביל, אני מורה כי עד למתן פסק הדין בערעור, לא ניתן יהיה לגבות מהמערער יותר ממחצית הסכום הכולל שנפסק (כולל שכ"ט עו"ד והוצאות משפט).
להסרת ספק, כל סכום שייגבה מהחייבים הנוספים לא יובא בחשבון לצורך חישוב המחצית שניתן לגבות מהמערער.
