|
|
תאריך פרסום : 28/07/2015
|  גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי ירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
|
12172-01-15
12/07/2015
|
בפני השופט:
רפאל יעקובי
|
| - נגד - |
המערערות:
1. משטרת ישראל
2. מדינת ישראל
עו"ד משה וילינגר (פ"מ י-ם אזרחי)
|
המשיבים:
1. פלוני אלמוני
2. אלמונית פלונית
עו"ד חנוך רובין
עו"ד אנג'ל גולדנברג
|
|
- עניינו של פסק דין זה בערעור שנדון לפני דן יחיד על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים מ-23.10.14 בת.א. 9253/09.
- בפסק הדין שביסוד הערעור חויבו המערערות (להלן: המדינה) לשלם למשיבים פיצויים בסכום כולל של 40,000 ש"ח (בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין) וגם "את הוצאותיהם וכן שכ"ט עו"ד בסכום של 10,000 ש"ח". סכום כולל זה נפסק בגין שני מעצרי שווא למשיב 1 (להלן: המשיב) ומעצר שווא אחד למשיבה 2 (להלן: המשיבה). המשיבים הם איש ואשתו. המשיב הוא יליד שנת 1987 והמשיבה – ילידת שנת 1989.
- כאן המקום לציין כי בית המשפט קמא מצא בפסק דינו כי הפיצוי הכולל הראוי הוא 52,000 ש"ח (בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין). סכום זה מורכב מפיצוי בסך 7,000 ש"ח למשיב בגין מעצר השווא הראשון, מפיצוי בסך 25,000 ש"ח בגין מעצר השווא השני ומפיצוי בסך 20,000 ש"ח שנפסק למשיבה בגין מעצר השווא שלה. עם זאת, בשל כך שהמשיבים העמידו תביעתם על סכום כולל של 40,000 ש"ח, נפסק להם פיצוי כולל בסכום האמור ולא גבוה ממנו (ראו סעיפים 44, 90 ו-91 של פסק הדין וההחלטה מ-25.11.14, אשר בה תוקנה טעות סופר, באופן שהסכום הועמד על 40,000 ש"ח (בתוספת כנ"ל), תחת 35,000 ש"ח (בתוספת כנ"ל) שנפסקו בטעות בפסק הדין). המדובר אפוא בפסיקת סכום יחסי של כ-5,500 ש"ח (בתוספת כנ"ל) בגין מעצר השווא הראשון של המשיב, סכום יחסי של כ-19,000 ש"ח (בתוספת כנ"ל) בגין מעצר השווא השני שלו וסכום יחסי של כ-15,500 ש"ח (בתוספת כנ"ל) בגין מעצר השווא של המשיבה.
- עוד יש לציין כי המשיב טען בתביעתו שהיה נתון במעצר שווא נוסף, אך התביעה בקשר אליו נדחתה ולא הוגש ערעור על כך.
- בערעור נטען כי יש לבטל כליל את הפיצוי בגין מעצר השווא הראשון של המשיב, בשל "חסינות שיפוטית" החלה לגביו, ולחלופין – להקטין הפיצוי בגינו. עוד נטען כי יש לצמצם בשיעור ניכר את סכומי הפיצויים בגין שני מעצרי השווא הנוספים שעל הפרק. המדינה טענה כי יש להפחית הפיצויים כנ"ל, לנוכח הסכומים המקובלים בפסיקה בנסיבות כגון דא.
- בדיון בערעור (שהתקיים ב-12.3.15) הועלו רעיונות שונים לפשרה. זאת, בין היתר, בהינתן פסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 4672/14 גליק נ' מדינת ישראל, שניתן לאחר פסק הדין שביסוד הערעור (ב-6.1.15) ואפשר ללמוד ממנו על השקפתו העדכנית של בית המשפט העליון בנוגע לסכומי הפיצויים הראויים. דא עקא, שמאמצי הפשרה העלו חרס. בנסיבות אלה הוסכם כי תינתן לצדדים הזדמנות להשלים טיעוניהם ולאחר מכן יינתן פסק דין. משהוגשו השלמות הטיעון, הוכשרה הקרקע להכרעה בערעור.
- לאחר שקילת המכלול הגעתי לכלל מסקנה כי אין לבטל ואין לשנות את הפיצוי בגין מעצר השווא הראשון של המשיב. לעומת זאת, יש להפחית את הסכומים שנפסקו בגין שני מעצרי השווא הנוספים שבהם עסקינן, אם כי לא בשעורים הקיצוניים שהמדינה עותרת להם. ההפחתה תהיה באופן שתחת הסכומים שנפסקו בגינם ע"י בית המשפט קמא ייפסק בגין כל אחד מהם סך 10,000 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת כתב התביעה המתוקן, 12.5.10 (אשר במסגרתו צוין לראשונה הסכום הכולל של התביעה).
- אסביר להלן מה ביסוד התוצאה האמורה.
- לגבי מעצרו הראשון של המשיב, המדובר בכך שבמסגרת ת.פ. 1156/06 שהתנהל נגדו בבית משפט השלום בבית שמש, לא התייצב המשיב לדיון שנקבע ל-22.3.07. בפרוטוקול אותו דיון נכתבו רק הדברים שיובאו להלן. בתחילה עתרה ב"כ המאשימה: "מבקשת להתלות את ההליכים ולהוציא צו מעצר כללי כנגד הנאשם" ובהמשך לכך ניתנה ההחלטה הבאה: "מתלה ההליכים בתיק. צו מעצר כללי כנגד הנאשם (הפדת [צ"ל: הפקדת – ר.י.] 750 ש"ח)". בפסק הדין שביסוד הערעור דנן נקבע כי לא היה מקום לצו המעצר שניתן, שכן לא הומצאו למשיב כתב האישום וזימון לאותו דיון. לגבי נזקיו של המשיב בעקבות אותו מעצר קבע בית משפט קמא כי "הוא שוחרר כעבור מספר שעות. יחד עם זאת, נמנע ממנו לקיים מצווה דתית של עליה להר הבית ערב תשעה באב, הוא נאלץ לעשות את דרכו בחופזה לביתו, באמצעות טרמפים, במשך שעות לא אכל ולאחר ארוחה חפוזה החל את יום הצום" (סעיף 90 של פסק הדין).
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
הורד קובץ
לרכישה
הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה |
Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|