ע"א
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לערעורים אזרחיים
|
1170-06-15
21/06/2016
|
בפני השופט:
אמיר טובי
|
- נגד - |
המערערת:
סיגל שוורץ
|
המשיבים:
1. לילך צולר 2. מדינת ישראל
|
פסק דין |
1.האם פרסום החוסה בצלה של ההגנה המעוגנת בסעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), מוגן גם מפני תביעות שלא לפי חוק איסור לשון הרע? זו השאלה הניצבת במרכז הערעור שבפניי.
2.להלן תמצית העובדות הדרושות:
2.1המערערת הינה רופאה תעסוקתית ובמועדים הרלוונטיים היתה אזרחית עובדת צה"ל. המשיבה מס' 1 (להלן: "המשיבה") שירתה במועדים הרלוונטיים כרופאה בחיל הרפואה והיתה האחראית הישירה על המערערת בעבודתה בצה"ל.
2.2ביום 30.12.03 כתבה המשיבה חוות דעת תקופתית (להלן: "חוות הדעת") בה התייחסה בין היתר לעבודתה של המערערת. קרוב לשבע שנים לאחר מכן, ביום 18.8.10, הגישה המערערת תביעה כנגד המשיבות בעילה של פרסום לשון הרע, בגין חוות הדעת הנ"ל, וזאת בפני בית הדין האזורי לעבודה בחיפה. באותה תביעה טענה המערערת כי חוות הדעת היתה כוזבת וכי כל מטרתה היתה לפגוע, להשפיל ולבזות אותה. המשיבה מצדה טענה כי ערכה את חוות הדעת מתוקף חובתה, בתום לב ובאמונה כי האמור בה הינו נכון ומדויק. בפן המשפטי טענו המשיבות כי מאחר וחוות הדעת הינה בגדר פרסום מותר, בהתאם לסעיף 13(9) לחוק, הרי שדין התביעה להידחות על הסף.
בית הדין האזורי לעבודה קיבל את טענת המשיבות והורה בפסק דינו מיום 3.7.11 על סילוק התביעה שבפניו, על הסף. המערערת הגישה ערעור על החלטה זו לבית הדין הארצי לעבודה ואולם ערעורה נדחה. אף עתירה שהוגשה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק להורות על ביטול פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, נדחתה וזאת ביום 11.3.12.
2.3ביום 1.5.12 הגישה המערערת תביעה לבית משפט השלום בחיפה בגין אותה חוות דעת אלא שהפעם הוגשה תביעתה בעילה נזיקית. לטענת המערערת, מעשיה ומחדליה של המשיבה עולים כדי עוולה של שקר מפגיע לפי סעיף 58 לפקודת הנזיקין ואף עולים כדי הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודה.
2.4המשיבות הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף מהטעם שהפרסום חוסה בצלה של ההגנה המעוגנת בסעיף 13(9) לחוק. נטען כי סעיף זה נועד לחסום תביעות בגין שורה של פרסומים המותרים על פי דין. התרת אותם פרסומים נובעת מן ההכרה בקיומו של אינטרס חברתי לאפשר אותם ולאפשר לכותביהם חופש התנסחות. המשיבות הפנו לכך שהן בית הדין האזורי לעבודה ובית הדין הארצי לעבודה ואף בית המשפט העליון קבעו מפורשות כי חוות הדעת הינה בגדר פרסום מותר שאין להגיש תביעה בגינו. משכך, סברו המשיבות כי אין לאפשר למערערת הגשת תביעה בגין אותו פרסום גם אם זו הוגשה בכסות משפטית חדשה.
2.5בהחלטה שניתנה ביום 18.9.12 מפי כב' השופטת ת' נאות-פרי, נדחתה בקשת המשיבות לסילוק התביעה על הסף תוך שנקבע כי בשלב מוקדם זה של הדיון כאשר טרם הוגש כתב הגנה ולא הונחה התשתית העובדתית המינימלית הנדרשת, אין מקום להורות על סילוק התביעה על הסף. בית המשפט הוסיף והדגיש כי ההחלטה מתייחסת רק לשאלה אם יש מקום לסלק את התובענה על הסף בשלב מקדמי זה, עוד טרם הגשת כתב הגנה ולפני הגשת תצהירים ומסמכים. נאמר מפורשות כי ייתכן ובהמשך תידחה התביעה מחמת אותם נימוקים שעמדו בבסיס הבקשה לסילוקה על הסף.