ע"א 11608-11-14 כהן ואח' נ' רבינוביץ ואח'

השופט עודד שחם:

בפנינו ערעור על פסק דין של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת י' ייטב, 13.10.14) בת.א.ק. 23025-11-11. בפסק הדין התקבלה חלקית תביעה כספית של המערערים נגד המשיבים.

1. המערערים הם בני הזוג ינון ואיילה כהן (השניים ייקראו ביחד להלן – המוכרים או המערערים). המשיב 1 הוא מר יהושוע רבינוביץ (להלן – המשיב 1). המשיב 2 הוא מר שמואל מאיר הולצמן (להלן – המשיב 2; השניים ייקראו להלן ביחד – הקונים או המשיבים). המשיבה 3 היא חברת י.ש. חמד תעשיות בע"מ (להלן – המשיבה 3 או החברה). הקונים הם בעלי מניות בחברה (מוצג ת/1). בין המוכרים ובין הקונים נחתמו בשנת 2011 שלושה הסכמים לרכישת מפעל לייצור קמח בריאות אשר היה שכור על ידי המוכרים (להלן – המפעל). הראשון, הוא זיכרון דברים מיום 8.3.11 (להלן – זיכרון הדברים). השני, הוא נספח א' לזיכרון הדברים, מיום 11.4.11 (להלן – נספח א'). השלישי, הוא נספח ב' לזיכרון הדברים, מיום 1.6.11 (להלן – נספח ב'. שלושת המסמכים ייקראו להלן ביחד - ההסכמים).

2. בזיכרון הדברים נקבע, כי התמורה שתשולם למוכרים בגין מכירת המפעל תעמוד על סכום של 4,500,000 ₪ כולל מס ערך מוסף (סעיף 1 לזיכרון הדברים; מוצג 1 לתיק המוצגים מטעם המוכרים). נקבע, כי הקונים יקבלו לרשותם את המפעל ביום 5.4.11 (פסקה 2 לזיכרון הדברים). עוד נקבע, כי הקונים יפקידו בנאמנות אצל רו"ח צביקה ירוסלביץ (להלן – רו"ח ירוסלביץ), בין היתר, שיק על סך 600,000 ₪ לפקודת המוכרים עבור מס ערך מוסף, וכי השיק האמור יועבר למוכרים 15 ימים מתום החודש בו תוצא חשבונית מס על סך של 3,900,000 ₪ מהמוכרים לחברה (סעיף 3 לנספח א'; סעיפים א' ו- ו' לנספח ב'; מוצגים 2 ו – 5 לתיק המוצגים מטעם המוכרים). נקבע גם, כי ביום קבלת אישור מכון התקנים ומשרד הבריאות וכל האישורים הנדרשים להפעלה שוטפת של המפעל, יעביר רו"ח ירוסלביץ למוכרים סך של 500,000 ₪ מחשבון הנאמנות (סעיף ה' לנספח ב').

3. התביעה בבית משפט קמא הוגשה על ידי המוכרים. המוכרים טענו, כי הקונים הפרו את ההסכמים בכך שלא שילמו להם את מלוא תמורת המכירה. על פי הטענה, הקונים ביטלו שיק שנמסר למוכרים בסך של 600,000 ₪ (להלן – השיק שבוטל). נטען עוד, כי סכום של 500,000 ₪ אשר הופקד בידי רו"ח צביקה ירוסלביץ (להלן – רו"ח ירוסלביץ) בנאמנות עבור המוכרים לא הועבר לידיהם. על יסוד זה, נטען כי לא שולם למוכרים סכום כולל בסך של 1,150,000 ₪ . עוד נטען, כי הקונים לא השיבו למוכרים סך נוסף של 20,764 ₪. כן נטען, לזכאות המוכרים לתשלום פיצוי מוסכם בסך של 225,000 ₪ (סעיף 11 לזיכרון הדברים, הקובע פיצוי מוסכם של 5% מן התמורה החוזית). הקונים טענו, כי המוכרים הפרו את ההסכמים. על פי הטענה, המוכרים לא המציאו לידיהם את כל האישורים הנדרשים להפעלת המפעל, לרבות רישיון עסק. בתוך כך, נטען למצגים מטעים אודות האישורים האמורים. נטען גם, כי המוכר חיבל במכונה לייצור קמח לאחר שהחזקה במפעל עברה לידי הקונים.

4. הערעור סב על ארבע סוגיות עיקריות: (א) עיכוב סך של 500,000 ₪ אשר הופקד בנאמנות על ידי הקונים אצל רו"ח ירוסלביץ. (ב) אי חיובם של הקונים בריבית והצמדה בגין סך של 600,000 ₪. (ג) חיוב המוכרים בתשלום פיצוי מוסכם בסך של 225,000 ₪. (ד) אי חיוב הקונים בתשלום בסכום של 20,764 ₪ עבור תשלומים שוטפים ששילמו המוכרים במקום הקונים לאחר מכירת המפעל.

5. (א) לאחר הדיון מיום 31.5.15 איפשרנו לצדדים להגיש הודעה על הסכמה. הודעה כאמור לא הוגשה. הצעה של ב"כ המשיבים (17.8.15) כי יינתן פסק דין לפי סעיף 79א, לא התקבלה על דעת המערערים. במצב זה, ובאין הודעה על הסכמה, נכתב פסק דין זה על יסוד החומר שבפנינו, ובכלל זה טענות הצדדים בדיון, וזאת בהתאם להחלטתנו בתום הדיון.

(ב) לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, על רקע פסק דינו של בית משפט קמא והחומר שהובא בפנינו, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל חלקית. אבאר את עיקרי השיקולים ביסוד מסקנה זו.