ע"א
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לערעורים אזרחיים
|
10134-05-16
18/05/2016
|
בפני השופטת:
עדי חן-ברק
|
- נגד - |
מבקשים:
1. עיריית בית שאן 2. שירביט חברה לביטוח בע"מ ח.פ 512904608
|
משיבים:
יורם סבח
|
החלטה |
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה הנני מורה על עיכוב חלקי של פסק הדין באופן שיעוכב סכום כולל של 100,000 ₪.
1.אכן כשענינו של פסק דין בתשלום כספי אין נטיית בית המשפט לעכב את ביצועו אלא כאשר יש בידי החייב לשכנע כי לא יוכל להיפרע מהזוכה אם יתקבל הערעור.
2.במקרה דנן ובשים לב לסכום הגבוה (כ-315,000 ₪), עולה חשש כזה בשים לב להלכה הפסוקה כי גובה הסכום שנפסק מהווה שיקול בהערכת יכולת משיב להשיב את המצב לקדמותו במידה והערעור יתקבל (ראה האמור בבש"א 7637/06 כלל נ' פלוני ניתן ביום 13/11/06:
"החשש מפני אי השבתו של סכום כה גבוה אינו קושי פרטני הנוגע לאדם זה או אחר, וניתן להניח כי כל אדם ממוצע יתקשה בהשבת סכום מעין זה".
הטענה כי למשיב כספי פנסיה אינה מספקת, שכן לא ברור האם מדובר בכספים נזילים, ועל כן עולה חשש, בשים לב לסכום הגבוה, כי ככל שישולם מלוא סכום פסק הדין וככל שהמשיב יצרוך את מלוא הסכום שנפסק, תתקשה המבקשת לגבות בחזרה את הסכום המלא ככל שהערעור יתקבל.
3.כן יש לתת את הדעת לעובדה כי סכום לא מבוטל מתוך הסכום שנפסק הינו בגין הפסד כושר השתכרות לעתיד (250,000 ₪), ובהתאם לפסיקת בית המשפט העליון כאשר רכיב פיצוי מרכזי הינו בגין הפסד כושר השתכרות לעתיד שהינו נזק שיתגבש בעתיד, אזי, ניתן לעכב חלק מהסכום (ראה דברי כבוד השופט זילברטל ברע"א 323/13 שאדי נ' חמאדן ניתן ביום 3/3/13.
4.בשקלול האמור לעיל ותוך התייחסות ל"מקבילית הכוחות" הנבדקת בבקשה לעיכוב ביצוע, בין מאזן הנוחות וסיכויי הערעור שאינם מובהקים כלל: לא ביחס לקביעת סוג התאונה, לא ביחס לגובה האשם התורם שנקבע, אם כי ראוי שערכאת הערעור תבחן הטענה הנוגעת לגובה הפיצוי שנפסק בגין הפסד כושר השתכרות לעתיד בשים לב לגיל המשיב, למהות הפגיעה, ולעובדה כי המשיב ממשיך באותה עבודה ללא פגיעה בשכרו, בשקלול כל האמור לעיל - ראוי להורות על עיכוב חלקי המוערך על ידי בסכום כולל של 100,000 ₪.
ניתנה היום, י' אייר תשע"ו, 18 מאי 2016, בהעדר הצדדים.
