עת"מ 9544-07-13 גוטנברג בר-זאב נ' וועדת ערר מחוז תל אביב ואח'

התוקפת את החלטתה של המשיבה 1 – ועדת הערר לתכנון ובניה (להלן: "ועדת הערר"), בה נדחה ערר שהגישה העותרת והוטל עליה להגיש את הבקשה בהליך הקלה. נושא הערר היה בקשת העותרת למתן היתר שימוש חורג למשרד (להלן: "היתר המחלוקת"), במרתף עליון של בניין ברחוב קדם 169 ביפו, הידוע כגוש 7043 חלקה 27 (להלן: "הבניין" ו"המשרד").

עיקרי העובדות

1. בבנין נושא העתירה 7 יחידות דיור בארבע קומות (שלוש קומות + קומה חלקית בגג). הבנין נבנה מעל שתי קומות מרתפים. הבקשה היא למתן היתר למשרד בשטח של כ- 63 מ"ר בתוך המרתף העליון, ששטחו הכולל הוא כ- 357 מ"ר.

    

   חברת בית יורב (1997) בע"מ (להלן: "החברה") הינה החברה היזמית אשר הקימה את הבניין ואף מכרה הדירות בו. העותרת היא מהנדסת בנין, עורכת דין ובעלת מניות בחברה. העותרת בחרה שלא לצרף את החברה ואת בעלה, שהוא בעל זכויות בבניין, כצד לעתירה.

    

   בפני בית המשפט הונחה תשתית עובדתית וראייתית ענפה של הליכי רישוי ובקשות לרוב שהוגשו בקשר לבניין. במסגרת פסק הדין תוצג תמצית האירועים המרכזיים, כדי להמחיש את ריבוי ההליכים שנקטה בהם העותרת, בניסיון להכשיר את השימוש במרתף כמשרד. בסוף פרק זה, כסיכום ביניים, מופיעה גם טבלה גרפית.

    

2. לפי תכנית מתאר מקומית ע' למרחב תל אביב יפו (להלן: "תכנית ע"), בניית קומת מרתף תחתונה בבניין תותר אם תשמש את דיירי הבניין לחניה בלבד. לפי תכנית 2507, שחלה באותה עת, ניתן לאפשר הקלה בקווי בנין לצורך בניית מרתף, רק במקום בו המרתף ישמש כולו לצרכי חניה ומקלט לדיירי הבנין (להלן: "תכנית 2507).

    

3. ביום 01.10.98 הוגשה בקשה לבניית מרתפים בבניין. הבקשה אושרה ע"י המשיבה 2 – הועדה המקומית לתכנון ובניה – תל אביב (להלן: "הועדה המקומית"), בהסתמך על תכנית 2507 ותכנית ע'.

    

   בפרוטוקול הועדה נקבע כך: "...לאשר את השימוש במרתף ע"פ תכנית 2507, דהיינו לחניה בלבד, ולאשר את הבקשה להקמת 2 מרתפים כהקלה[... ובתנאים הבאים: ... רישום המרתפים בטאבו לשימוש משותף של כל דיירי הבניין והנ"ל ירשם גם במפרט הבקשה" (עמ' 4 לפרוטוקול, בקשה מס' 98-1363) (ההדגשות אינן במקור – ד.א) (להלן: "ההיתר הראשון").