עת"מ
בית המשפט המחוזי כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
8961-09-15
12/10/2015
|
בפני השופטת:
ורדה מרוז
|
| - נגד - |
העותרת:
1. מילאנו הנדסה אזרחית
2. חברה קבלנית לעבודות עפר
3. פיתוח תשתית
4. כבישים ובנייה בע"מ
5. משרד עורכי דין
עו"ד המבורגר עברון ושות'
|
המשיבים:
1. עיריית יבנה
2. יחידת השיטור העירונית של משטרת יבנה -משטרת ישראל
עו"ד טובה שפירא אלטמן
|
| החלטה |
1.בתאריך 2.8.15 בבית משפט שלום בראשל"צ בתיק תו"ב 21284-04-15 ניתן צו זמני כנגד המבקשת אשר אסר עליה "להפסיק כל עיסוק של תחנת מעבר לפסולת בגושים 3530 ו- 3531 בסמוך לעיר יבנה או כל עיסוק הגורם פגיעה סביבתית במקום".
בבקשה זו מבקשת המבקשת, מילאנו הנדסה אזרחית בע"מ, לאסור על המשיבות, עיריית יבנה ומשטרת ישראל, לנקוט פעולות לסגירת מחצבת בית גמליאל (להלן: "האתר") אשר לשיטתם מתבצעות שלא כדין ובחוסר סמכות.
כן מבקשת המבקשת לאסור על המשיבות את מניעת כניסתן לאתר של משאיות המובילות עודפי עפר לצרכי שיקום הקרקע ו/או משאיות הנכנסות לצרכי שקילה על מאזני הגשר המצויים באתר – פעולות אשר לשיטתן אינן גורמות לנזק סביבתי. המבקשת טוענת כי לא בכדי נמנע בית המשפט השלום (להלן: "בית המשפט") מלהורות על סגירת האתר, אלא הגביל את הצו ומיקד אותו בעיסוק של תחנת מעבר או עיסוק שגורם לפגיעה סביבתית.
לפיכך, מוסיפה המבקשת ועותרת למתן צו זמני שיורה כי הצו שניתן ע"י בית המשפט אינו מהווה צו סגירה לאתר וכל הפעולות שננקטו לסגירתו, בוצעו שלא כדין ובחוסר סמכות.
2.האתר שימש בעבר כמחצבה, ולאחר מכן, לאורך תקופה ממושכת, כאתר להטמנת פסולת בניין. מדובר באתר שמשתרע על פני שטח של 76 דונם ועליו שטח בנוי בגודל של 112 מ"ר.
על פי הסכם פשרה שנכרת בין העותרת לרשות מקרקעי ישראל ומושב בית גמליאל, היא הורשתה לפנות פסולת מהאתר וכן קיבלה רשות להפעלתו כתחנת מעבר לפסולת בניין לתקופה של 5 שנים (עד ינואר 2014), לרבות אופציה ל-3 שנים נוספות – שלא מומשה. נקבע בסעיף 10 להסכם כי על העותרת להשיג את כל הרישיונות וההיתרים לניהול האתר שאם לא כן, בתוך 12 חודשים יפקע תוקפו (להלן: "ההסכם").
3.המבקשת נקטה הליכים לקבלת היתר ורישיון עסק, לרבות הגשת בקשה לשימוש חורג – אשר נדחתה. אז ערערה כנגד החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובניה יבנה אולם שני עררים שהגישה נדחו.
4.ביום 31.12.12 חתמו הצדדים לבקשה זו על הסכם, לפיו תינתן למבקשת אפשרות זמנית להפעלת תחנת מעבר למחזור פסולת בניין בכפוף לאישור המשרד להגנת הסביבה. נקבע כי אישור זה מהווה תנאי מהותי לתוקף ההסכם. המבקשת התחייבה לקיים במשך כל תקופת ההתקשרות כל האישורים, ההיתרים והרישיונות הנדרשים עפ"י כל דין (סעיף 4.3 להסכם עם המשיבה) (להלן: "הסכם יבנה").
5.בתאריך 17.4.13 הודיעה המשיבה על ביטול הסכם יבנה נוכח התנגדות המשרד להגנת הסביבה להקמת תחנת מעבר, אף לא באופן זמני.
6.במסגרת ערר שהגישה המבקשת נגד החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובניה יבנה, החליטה ועדת הערר ביום 17.2.14 כי יש לאשר שימוש חורג למבקשת, לתקופה של שנה, בכפוף לאישור ולקחש"פ הוועדה המחוזית והמועצה הארצית. כן המליצה על בחינת הקצאת שטח בתוכנית מתאר יבנה.
7.סופו של יום, לא הוגשה בקשה לאישור לשימוש חורג וממילא אף לא ניתנו האישורים המתאימים.
8.ביום 24.4.14 הורשעה המבקשת בגין הפעלת תחנת מעבר פיראטית במושב בן זכאי הסמוך לאתר (ת"פ 25732-07-13). בערעור שהגישה לבית משפט זה הומרה הרשעתה בעבירה של הפעלת תחנת מעבר לפסולת לעבירה של ניסיון להפעלת תחנת מעבר לפסולת.
