אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דורון ואח' נ' עירית ירושלים ואח'

דורון ואח' נ' עירית ירושלים ואח'

תאריך פרסום : 19/06/2018 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
8472-08-17
03/06/2018
בפני השופט:
עודד שחם

- נגד -
עותרים:
מימי דורון ואח'
עו"ד י' חביליו ; עו"ד ב' קאופמן ; עו"ד מ' דורון
משיבים:
1. עיריית ירושלים
2. בית הספר בית יעקב נווה בת שבע
3. מדינת ישראל

עו"ד א' קידר ועו"ד ע' שחם [בשם משיבה 1]
עו"ד י' עשהאל ועו"ד וא' עולמי [בשם משיבה 2]
עו"ד ג' קרמר ; עו"ד ס' אדיב מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) [בשם משיבה 3]
פסק דין

 

 בפניי עתירה מנהלית.

1. במוקד העתירה נמצאת החלטת המשיבה 1, עיריית ירושלים (להלן בהתאמה – ההחלטה והעירייה), להעביר את בית הספר הממלכתי דתי "ברנדט" שבשכונת נווה יעקב (להלן – ממ"ד ברנדט) מהמבנה שברחוב מאיר בלבן 6 (להלן – המבנה ברחוב בלבן) אל מבנה חלופי, קטן יותר (להלן – מבנה שפ"ע). בתוך כך, החליטה העירייה להקצות את מבנה בית הספר למשיב 2, בית הספר "בית יעקב - נווה בת שבע" (להלן – נווה בת שבע). נווה בת שבע מופעל על ידי מרכז החינוך העצמאי (להלן יכונו העירייה ונווה בת שבע יחד – המשיבים).

2. על פי הנטען בעתירה, העותרים הם הורים לילדים הלומדים בממ"ד ברנדט או לילדים הלומדים בגני ילדים ממלכתיים דתיים בשכונת נווה יעקב; חברי הגרעין התורני בשכונה; תושבי השכונה אשר שמירה על גרעין או מרכז חינוכי קהילתי וחברתי ממלכתי דתי בשכונה חשובה להם; וכן אנשי ציבור, לרבות חברים במועצת עיריית ירושלים.

3. מהעתירה ומהתשובות לה מצטיירת התמונה הבאה. ממ"ד ברנדט הוא בית הספר היסודי הממלכתי היחיד בשכונת נווה יעקב. הוא פעל במבנה ברחוב בלבן במשך עשרות שנים. המבנה ברחוב בלבן מכיל 18 כיתות. הוא מתאים לכ-600 תלמידים. בפועל, בשנת הלימודים תשע"ז למדו בממ"ד ברנדט 119 תלמידים ב-11 כיתות. בשנת הלימודים תשע"ח לומדים בו 134 תלמידים ב-13 כיתות. בבית הספר נווה בת שבע למדו בשנת תשע"ז 1,064 תלמידות ב-38 כיתות. בשנת תשע"ח לומדות בו 1,190 תלמידות, ב-40 כיתות. המתחם בו פעל נווה בת שבע עד לשנת הלימודים תשע"ז כלל מבנה קבע בן 24 כיתות, ועוד 12 כיתות במבנים ניידים. הוא אינו מסוגל להכיל את כל התלמידות הלומדות כיום בבית הספר. לטענת העירייה, זהו הרקע להחלטה להעביר את ממ"ד ברנדט למבנה שפ"ע, ההולם את צרכיו הנוכחיים של בית הספר, ולהקצות לשימוש נווה בת שבע את המבנה ברחוב בלבן (בנוסף למבנה בו פעל עד כה).

4. העתירה הוגשה בחודש אוגוסט 2017. הוגשה עמה בקשה לצו ביניים, אשר יאסור על העברת ממ"ד ברנדט ממבנה בית הספר ועל מסירת החזקה בו לגורם אחר. הבקשה נדחתה (החלטה, 8.8.17). ההעברה בוצעה. מאז תחילת שנת הלימודים התשע"ח פועל ממ"ד ברנדט במבנה שפ"ע, בעוד נווה בת שבע פועל במבנה ברחוב בלבן.

5. במהלך ניהול ההליך תוקנה העתירה, ומשרד החינוך צורף אף הוא כמשיב לה (החלטה, 3.1.18).

6. בפי העותרים טענות לפגמים שונים שנפלו בהחלטה. הסעדים המבוקשים בעתירה המתוקנת הם קביעה כי ההחלטה בטלה ולחלופין כי יש לבטלה, ולצדה צו עשה להשבת המצב לקדמותו.

7. טענות מקדמיות. בטרם אפנה לדון בטענות העותרים, אדרש בקצרה לטענות סף שהעלתה העירייה. מדובר בטענות לשיהוי, שינוי מצב לרעה ו"מעשה עשוי". לא מצאתי ממש בטענות אלה. העתירה הוגשה בסמוך לקבלת ההחלטה. העובדה שהבקשה לצו ביניים נדחתה, אינה מקימה עילה לדחיית העתירה לגופה בנימוק של שינוי מצב לרעה. בעת יישום ההחלטה הייתה העירייה מודעת לקיומה של העתירה התלויה ועומדת, וממילא הייתה יכולה לכלכל צעדיה בהתאם. גם בהחלטתי לדחות את בקשת העירייה למחיקת העתירה (3.1.18), הבהרתי כי אין מדובר ב"מעשה עשוי" בלתי הפיך. אף אם משך תקופה מסוימת לאחר הגשת העתירה ודחיית הבקשה לצו ביניים לא נקטו העותרים בפעולה כלשהי, אין בכך כדי לשנות מהאמור. זאת בפרט בשים לב לכך שהשתהות נטענת זו של העותרים לא גרמה לשינוי מצב לרעה, הואיל והתרחשה לאחר שההחלטה כבר יושמה על ידי העירייה ושני מוסדות החינוך עברו כל אחד למשכנו הנוכחי.

8. עוד טוענת העירייה להתנהלות חסרת תום לב של העותרים, לרבות אי המצאת מסמכים והשמטת פרטים רלוונטיים, וכן לעמימות בקשר למיהות חברי הקבוצה והיותם מייצגים את כלל הורי תלמידי ממ"ד ברנדט. לא מצאתי כי יש בטענות האמורות לעניין התנהלות העותרים כדי להניח תשתית לסעד מרחיק הלכת של דחיית עתירה. זאת, הגם שיש ממש בטענה כי לא הובהר די הצורך באיזו מידה מייצגים העותרים את כלל הורי בית הספר. באשר לרוב טענותיהם של העותרים, אין לעובדה זו השלכה ממשית, שכן אין חולק כי בין העותרים נמצאים הורים לתלמידים בבית הספר, והם רשאים להעלות את טענותיהם אף אם לא הוסמכו לייצג את כלל ההורים. אתייחס אפוא לטענה זו בהמשך, בהקשר הרלוונטי לה.

9. אעבור עתה לדון בטענות לגופה של העתירה. בהקדמת המאוחר אציין, כי מצאתי ממש באחת מן הטענות שהעלו העותרים, בדבר אי קיום נוהל רלוונטי של משרד החינוך, וכפועל יוצא מכך, הגעתי למסקנה כי יש לקבל חלקית את העתירה, כפי שיפורט בהרחבה להלן.

10. הפרת נוהל ההקצאות של משרד הפנים. לטענת העותרים, לא ניתן להעביר למבנה ברחוב בלבן בית ספר מוכר שאינו רשמי, אלא בהליך המוסדר ב"נוהל הקצאות קרקעות ומבנים ללא תמורה, או בתמורה סמלית" של משרד הפנים (נספח א' לתשובת העירייה; להלן – נוהל ההקצאות).

11. נוהל ההקצאות פורסם בחוזר מנכ"ל משרד הפנים. אין מחלוקת על כך שהוא מחייב את העירייה. אין מחלוקת גם על כך שהעירייה לא פעלה על פי המסלול הרגיל שמתווה הנוהל, אלא על פי מסלול חריג. סעיף 11 לנוהל ההקצאות קובע כי בנסיבות דחופות, "למניעת נזק של ממש", רשאית הרשות המקומית להגיש לשר הפנים "בקשה מיוחדת להקצאה מידית". עוד נקבע כי אישור שר הפנים לפי בקשה כזו יינתן לתקופה של עד שלושה חודשי שימוש. סעיף 7א לנוהל קובע מתווה מקוצר להליך הקצאת קרקע לתקופה של שנה או פחות. בענייננו, פנתה העירייה בבקשה למתן אישור מיוחד משר הפנים לאכלוס המבנה על ידי נווה בת שבע באופן זמני. האישור ניתן ביום 13.8.17, בתוקף עד ליום 13.11.17 (נספח ו' לתשובת העירייה). בהמשך נערך הליך הקצאה מקוצר לפי סעיף 7א לנוהל, שבסיומו החליטה מועצת העירייה לאשר רשות שימוש לשנה (החלטה מיום 23.11.17, נספח ח' לתשובת העירייה). מתשובת העירייה עולה כי היא החלה בהליך הקצאה של המבנה ברחוב בלבן בהתאם לנוהל, ל-5 שנים נוספות.

12. לטענת העותרים מדובר בהליך "תפור" שכל מטרתו להכשיר את ההחלטה מושא הליך זה. עוד טוענים העותרים כי יש לערוך על פי הנוהל הליך הקצאה מלא, וככל שזה לא ייערך ויושלם עד תום שנת הלימודים, יש לפנות את נווה בת שבע מהמבנה ברחוב בלבן. טענות אלה חורגות מגדר ההליך שבפניי, בו לא נתקפו באופן ישיר הליכי ההקצאה שבוצעו לאחר הגשת העתירה. משרד הפנים אף לא צורף כמשיב לעתירה המתוקנת. בנסיבות אלה, משניתנו האישורים הנדרשים על ידי שר הפנים ומועצת העירייה, מוצה היבט זה של העתירה.

13. לא למותר לציין כי ביחס להחלטת שר הפנים על מתן האישור הזמני, הגישו העותרים עתירה לבית המשפט העליון (בג"ץ 6629/17 דורון נ' משרד הפנים). עתירה זו נמחקה בפסק דין מיום 30.8.17, לאחר שבעקבות הערות בית המשפט חזרו בהם העותרים מהעתירה. בעניין זה אף קיים לעותרים סעד חלופי שעניינו הגשת התנגדות במסגרת הליך ההקצאה, בהתאם לסעיף 7.ד לנוהל. מטעמים אלה, יש לדחות את טענות העותרים בראש זה של העתירה.

14. הפרת נוהלי משרד החינוך. לטענת העותרים, לפי נוהלי משרד החינוך נדרשת רשות מקומית המבקשת לאכלס מבנה שנבנה מכספי מדינה במוסד מוכר שאינו רשמי, לקבל את אישור משרד החינוך. בהעדר אישור, לא ניתן להקצות את המבנה לשימוש המוסד. על פי הטענה, הדברים יפים בפרט כאשר לצורך זה הוחלט לפנות מהמבנה מוסד חינוך רשמי.

15. ב"נוהל טיפול במבנים מתפנים" של משרד החינוך (נספח יא' לעתירה המתוקנת), נקבעו סדרי העדיפויות להקצאתו מחדש של מבנה מתפנה. לפי סעיף 2 לנוהל, אם קיים מוסד רשמי שהמבנה מתאים לו, יועבר המבנה לשימושו. אם אין בנמצא מוסד רשמי, ניתן להעביר את המבנה למוסד על יסודי בבעלות הרשות המקומית. אם אין גם מוסד כזה, ניתן להעביר את המבנה לשימושו של מוסד בבעלות אחת הרשתות המנהלות מוסד חינוך עבור הרשות (כגון אורט, עמל או אמי"ת). בסעיף 3.א לנוהל נקבע כי אם אין לרשות צורך במבנה המתפנה לאחד השימושים האמורים, ניתן לאפשר את העמדת המבנה לשימוש מוסד חינוך שאינו רשמי ואינו בבעלות הרשות המקומית, בהתאם ל"נוהל העמדת מבנה שנבנה מתקציבי מדינה לשימושו של מוסד חינוך שאינו רשמי/אינו בבעלות רשות מקומית ע"י רשות מקומית/אזורית" (להלן – נוהל העמדת מבנה) המצורף כנספח לנוהל טיפול במבנים מתפנים (להלן יכונו שני הנהלים יחד – נוהלי משרד החינוך).

16. בנוהל העמדת מבנה נקבע כי על רשות המבקשת להעביר מבנה שנבנה מתקציבי מדינה לשימושו של מוסד חינוך שאינו רשמי מוטל לפנות למשרד החינוך בבקשה מנומקת ומפורטת. עוד מתווה הנוהל את השיקולים שעל משרד החינוך לשקול בדונו בבקשה. הנוהל קובע מגבלות על טיבן והיקפן של הזכויות שניתן להעניק במבנה. בסעיף 3.ב לנוהל טיפול במבנים מתפנים מובהר כי "לא ניתן להעמיד מבנה שנבנה לצורך מוסד רשמי לשימושו של מוסד מוכר שאינו רשמי ללא אישור מפורש בכתב ומראש מאת מינהל הפיתוח במשרד החינוך".

17. במסגרת ההחלטה על דחיית הבקשה לצו ביניים ציינתי כי לא הונחה תשתית עובדתית ומשפטית לטענה כי העירייה לא פעלה על פי נוהלי משרד החינוך. בשלב זה אין עוד מחלוקת, כי העירייה לא פנתה בבקשה לאישור משרד החינוך קודם להקצאת המבנה ברחוב בלבן לנווה בת שבע, וכי לא קיבלה אישור כזה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ