אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עת"מ 7346-02-15 KOZOLSKA ואח' נ' שר הפנים

עת"מ 7346-02-15 KOZOLSKA ואח' נ' שר הפנים

תאריך פרסום : 30/06/2015 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי חיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
7346-02-15
19/06/2015
בפני השופט:
רון שפירא - סגן נשיא

- נגד -
העותרים:
HALYNA KOZOLSKA
המשיב:
משרד הפנים מחלקה אזרחית ומנהלית
עו"ד מפרקליטות מחוז חיפה
פסק דין
 

 

בפני עתירה נגד החלטת המשיב מיום 29.12.14 הדוחה את בקשת העותרים למתן אשרת כניסה ראשונית לעותרת 1 ובתה על מנת להתחיל את ההליך המדורג לקבלת מעמד מכוח זוגיות העותרת עם העותר 2.

 

העותרת, ילידת 1983, אזרחית אוקראינה, מעוניינת להיכנס לישראל ולקיים חיים משותפים עם בעלה, העותר, יליד 1980, אזרח ישראלי. העותרים הכירו בספטמבר 2013 דרך האינטרנט, החלו להתכתב, החלה להתפתח ביניהם מערכת זוגית והעותרים אף נפגשו בישראל כאשר העותר הזמין את העותרת לחופשה בארץ כתיירת. העותרת נכנסה לישראל ביום 10.3.14 ובני הזוג בילו במשותף כשבוע. בתום החופשה שבה העותרת לארץ מוצאה והעותרים המשיכו לשמור על קשר ביניהם. לעותרת יש ילדה מנישואיה הקודמים, כבת 6. העותר מתכוון לגדלה כילדתו שלו. ביום 21.5.14 התחתנו העותרים באוקראינה. העותר שב ארצה וכאשר הגיעו העותרת ובתה לישראל נעצרו על ידי משטרת הגבולות שכן לא היו בידיהן האישורים המתאימים לצורך כניסתן ארצה. ביום 15.6.14 נערך דיון בבית הדין לעררים בת"א בערר 1114/14, אך ב"כ העותרים בחר לחזור בו מהערר במהלך הדיון והערר נמחק. בהחלטה שניתנה בערר זה צוין כי ככל שתוגש בקשה לקבלת מעמד בהתאם לנוהל יידרש לה המשיב בנפש חפצה ולא יזקוף לחובת העוררים את ניסיון הכניסה מיום 13.6.14. ביום 31.8.14 הגיש העותר בקשה למתן אשרת כניסה לישראל לעותרת על פי נוהל 5.2.0008 והזמין את העותרת וביתה לישראל. ביום 30.9.14 דחה המשיב את הבקשה ולא אפשר את כניסת העותרת ובתה בנמקו כי לא הוצגו ראיות משכנעות לכנות הקשר; לאור תקופת היכרות קצרה ביותר שעיקרה מבוססת על קשר טלפוני ואינטרנטי; ומאחר שהנישואין נערכו לאחר תקופת היכרות קצרה ביותר. העותר הגיש ערר על החלטה זו וביום 29.12.14 נדחה הערר. העתירה שלפני הוגשה נגד החלטות המשיב.

 

בהמשך, לאחר הגשת העתירה, נמסרה הודעה מטעם המשיב. המשיב הודיע לאחר שחזר ובחן את עניינם של העותרים מצא כי יש מקום להחזיר את עניינם לבחינה נוספת ולקיים לעותרים שימוע ולתת החלטה חדשה בעניינם. העותרים סירבו לקבל את הצעת המשיב ולמחוק את העתירה. על כן, ביום 10.5.15 התקיים דיון מקדמי בעתירה. בהמשך להצעת בית המשפט באותו דיון והחלטת ביהמ"ש מיום 18.5.15 הוגשה הודעה מטעם המשיב לפיה המשיב מסכים למתן אשרת כניסה לעותרת, שתהא קצובה בזמן למשך 30 ימים, וזאת בכפוף להפקדת ערבות של 40,000 ₪ בנתב"ג וככל שהעותרת מבקשת להכניס איתה את בתה הקטינה אזי העותרים יידרשו להפקיד ערבות בגובה 60,000 ₪. בכפוף לאמור, העתירה תימחק. העותרים דחו את הצעת המשיב לקצוב את שהות העותרת ובתה בישראל לתקופה של 30 ימים וכן התנגדו לגובה הערבות וטענו כי גובהה בלתי מידתי ובלתי סביר.

 

ביום 14.6.15 התקיים דיון נוסף בעניין המחלוקות שנותרו בין הצדדים. המשיב טען כי גובה הערבות המבוקש נועד להבטיח יציאתן של העותרת ובתה מן הארץ בתום התקופה שתקבע והסכום שנקבע הוא בהתאם לנוהל. על כן, הוריתי בהחלטה מיום 14.6.15 כי ב"כ המשיב ימציא פירוט של אמות מידה לקביעת ערבויות למבקשי אשרת כניסה לישראל, כדי שניתן יהיה לבחון בין היתר את סבירות ההחלטה לעניין חיוב העותרים בהפקדת ערבות בסך 60,000 ₪. בהמשך הוגשה הודעת המשיב במסגרתה טען המשיב כי בקביעת גובה הערבות התחשב בנתונים הנוגעים לעותרים, כגון הקשר הקצר, הנישואין שנערכו לאחר תקופת היכרות קצרה, העובדה שמדובר במוזמנת וקטינה ויש קושי לבצע אכיפה במידה שהבקשה תסורב, וכיוצ"ב. עוד נטען בהודעת המשיב כי על פי נוהל ערבויות, למנהל הלשכה סמכות לקצוב ערבות של עד 30,000 ₪ לאדם, בהתחשב בסיכונים שיש בבקשה, וכאשר מדובר במי שהוא נתין של מדינה שלאזרחיה יש נטייה להשתקעות בישראל הסמכות היא עד 50,000 ₪. לכן, נטען על ידי המשיב, כי נקבעה ערבות סבירה לחלוטין בענייננו ונקבע סכום של 30,000 ₪ לכל אדם. להודעה צורף נוהל הערבויות של המשיב.

 

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים והוראות הנוהל הנני סבור כי יש להעמיד את גובה הערבות על סך של 20,000 ₪.

 

המשיב מציין כי קבע, בהתאם להוראות נוהל הערבויות ולנתוני המקרה, כי יש להעמיד את הערבות על סך של 30,000 ₪ לכל אדם ולכן על העותרת ובתה להעמיד סכום של ערבות בסך 60,000 ₪. קביעתו מבוססת על הוראות סעיף 3.5.1 לנהל הקובע כי טווח הערבות לנתיני מדינות שיש להם נטיה להשתקע בישראל יקבע בין 20,000 ₪ ל – 50,000 ₪. יוער כי לא נמסר כל נתון המבסס את הטענה כי אוקראינה אכן נמנית על המדינות שלאזרחיהן נטיה להגר לישראל, ואולם מוכן אני להניח כי אלו הם פני הדברים.

 

עם זאת נראה כי המשיב מתעלם בהחלטותיו לעניין מתן האשרה לכניסה לישראל לצורך שימוע מהעובדה שהעותרים מציגים ראיות להיותם נשואים. לא נטען בפני כי הנשואים בהתאם לדין באוקראינה אינם נישואי אמת. בנסיבות אלו לא נתן להתייחס לבקשת העותרים כבקשה של בני זוג שאין כל ראיה ממשית, ולו לכאורה, לקשר זוגי אמיתי בינם. בהתאם ראוי לקבוע את גובה הערבות בהתאם להוראות סעיף 3.5.4 הקובע את הערבות לבני זוג המבקשים להיכנס לישראל יחדיו לישראל בעקבות נישואין בחו"ל על הסכום של 15,000 ₪ וקטין נלווה על הסכום של 5,000 ₪. אמנם העותרים אינם מבקשים להיכנס יחדיו לישראל, מאחר והעותר אזרח ישראל ומצוי בישראל, ואולם העותרת נשואה לו בהתאם לחוקי אוקראינה ובהתאם יש לראות אותה ואת ביתה ככאלו העונים על הוראות סעיף 3.5.4 לנהל.

 

בשולי האמור אוסיף כי כאשר מדובר בבחינת בקשה של אזרח ישראלי לאפשר את כניסת בן/בת זוגו לישראל, ובמיוחד כאשר מדובר במצב בו נשואים בני הזוג, כי אז צריכה הבחינה להתבצע ברגישות הראויה המביאה לידי ביטוי את זכותו של אדם להינשא לבן/בת זוג לפי בחירתו החופשית. קביעת ערבויות צריכה להביא בחשבון לא רק את זכות היסוד לבחירת בן/בת זוג אלא גם את יכולתו הכלכלית של הערב אזרח ישראל. זאת כדי שבצד הבטחת האפשרות לפיקוח יעל על הליך בחינת כנות הקשר לא תחסם דרכו של האזרח הישראלי להקים בית עם בן/בת הזוג אך ורק מחמת חסרון כיס. ראוי שעקרונות אלו יעמדו לנגד עיני גורמי המשיב בבואם לקבוע ערבויות במקרים מסוג זה.

 

בסיכומו של דבר אני מעמיד את גובה הערבות הדרושה לשם התרת כניסת העותרת וביתה לישראל על סכום כולל של 20,000 ₪ (בגין העותרת ובתה הקטינה גם יחד). יש לאשר את כניסת העותרת וביתה לישראל, בכפוף להפקדת הערבות, לפרק זמן סביר שלא יפחת מ – 60 ימים לצורך עריכת השימוע ובחינת בקשת העותרים להסדרת מעמד העותרת בישראל והחלת ההליך המדורג לצורך בחינת כנות הקשר שבין העותרים.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ