עת"מ 7042-12-14 אברהם יהודה חדד נ' משרד החינוך והתרבות ואח'

עתירה כנגד החלטת משרד החינוך (להלן: "המשיב") מיום 7.9.14 שלא לאשר את ספרו של העותר "המשטר במדינת ישראל – מדינה יהודית ודמוקרטית" (להלן: "הספר"), כספר לימוד במקצוע האזרחות ומדריך למורה.

הרקע לעתירה

1.בחודש מרץ 2010 ביקש העותר שהספר יאושר כספר לימוד בשנת הלימודים תשע"א. במהלך חודש ינואר 2011 עודכן העותר על ידי המפקח המְרכז הממונה על הוראת מקצוע (להלן: "המפמ"ר") דאז, מר אדר כהן בטיוטת תכנית הלימודים החדשה ובשינויים הצפויים במערכת, ובכלל זה הכללת הנושאים "קהילות ישראל בתפוצות" ו"גלובליזציה". בהמשך לכך, ביום 12.6.11 לאחר שניתנו אישורי המעריכים "החיצוניים" (אנשי מקצוע ואקדמיה מחוץ למשרד החינוך) מטעם המשיב לספר, המפמ"ר נדרש לבחינת הספר וציין כי הספר "בסך הכול טוב ונותן מענה הולם לתלמיד המתכונן לבחינת הבגרות באזרחות. יחד עם זאת, יש מספר הערות שחשוב לתקנן". במכתב מאוחר יותר מיום 26.7.11 מטעם המפמ"ר, נכתב כי לאחר תשובתו המפורטת של העותר מיום 18.7.11, במידה שכל ההערות שיש למפמ"ר על הספר ילובנו, אין מניעה לאשר את הספר. בין הדברים שנדרשו תיקון, היו הצד הוויזואלי הלקוי של הספר; עומס המידע בו שפגע באיכותו; הפניה לשאלות מבחינות בגרות בשנים עברו מבלי לקבל זכויות יוצרים כדין; מבנה שלא תאם את תכנית הלימודים; דמיון לספר אחר; חסרים מתכנית הלימודים ובכלל זה היעדר פרק בנושא גלובליזציה; ועוד. לעותר נשלחו הנחיות מפורטות לביצוע התיקונים, ומשאלו לא בוצעו, ביום 10.8.11 נמסר לו על ידי הממונה על אישור ספרי לימוד אצל המשיב (להלן: "הממונה") שאין ביכולתה לאשר את הספר.

2.לא נחה דעתו של העותר מדחיית הספר ובין יתר הפעולות שנקט, הוא פנה ביום 20.11.11 לנציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה. בשולי פנייתו ציין העותר כי הגיע לכלל החלטה שאינו מבקש עוד את אישור הספר על ידי המשיב ובדעתו להפיץ את הספר בבתי הספר ללא האישור. לא התברר במסגרת הדיון בעתירה זו מה עלה בתלונה זו. מכל מקום, העותר גם פנה ביום 12.9.12 בעתירתו הראשונה לפני בית משפט זה כנגד ההחלטה שניתנה כאמור למעלה משנה לפני הגשת העתירה (עת"מ 32029-09-12). בית משפט זה דחה את העתירה על הסף בשל אי מיצוי הליכים הואיל והעותר לא פעל כמותווה בחוזר המנכ"ל תשס"ו/3(א) (להלן: "חוזר המנכ"ל") בו נקבעו דרכי השגה על החלטות הממונה. באותו פסק דין ציין בית המשפט לחובה את דרך העותר המאיים על עובדי המשיב ועל כך שאין בכוונתו לתקן את הדרוש תיקון לצורך קבלת האישור לספר.

3.נוכח דחיית העתירה, ביום 19.12.12 הגיש העותר ערעור על דחיית בקשתו לאישור הספר. ביום 21.2.13 יו"ר המזכירות הפדגוגית במשיב החליטה לא לזמן את ועדת הערר בעניינו של העותר מהטעם שהוא פנה אליה במועד מאוחר ומאחר ובמכתביו ציין כי לא יתקן ממילא את מה שנדרש ממנו לתקן. חרף דחיית הערר, וחרף הצהרתו של העותר שאין בכוונתו לתקן מאומה בספרו, ביום 10.4.13 הוא שלח לאגף ספרי הלימוד אצל המשיב את הפרק שהוסיף בנושא הגלובליזציה. עם קבלת תיקון זה, ביום 19.5.13 מנהלת אגף ספרי הלימוד במשיב השיבה לעותר שעליו לשלב את הפרק בתוך הספר וכי המשיב יוצא מנקודת ההנחה כי הפרק על קהילות ישראל בתפוצות הושלם וכי העותר גם תיקן את כל הערות המפמ"ר מתאריך 12.6.11 במלואן. הובהר לעותר באותו שלב כי נוכח העובדה שמאז הערכת הספר בשלהי שנת 2010 עבר זמן ניכר, הספר יעבור הערכה מחדש היות וממועד ההערכה הקודם חלו שינויים המשפיעים על הוראת התחום וייתכן שיהיה צורך לעדכן את ספר הלימוד. כן צוין לפני העותר כי הספר יועבר למעריכים חדשים, מכיוון שהמעריכים הקודמים אינם זמינים עוד. אלא שהעותר התנגד להליך הערכה מחדש וערער על החלטת מנהלת האגף בפני יו"ר המזכירות הפדגוגית. העותר לא התייצב לדיון בערר, לא הגיש את הספר המלא במסגרת בקשתו לאישור, לא העביר את תגובותיו להערות אגף ספרי הלימוד, ואף לא העביר את התשלום הנדרש לשם הערכת הספר מחדש. בשל כך, הוחלט ביום 5.11.13 כי רק לאחר שהעותר ימלא אחר כל הדרישות, ייבחן ספרו מחדש ויישקל אישורו על ידי הגורמים המוסמכים לכך.

4.גם ההחלטה מיום 5.11.13 לא ערבה לחיכו של העותר והוא הגיש עתירה נוספת כנגדה לפני בית משפט זה (עת"מ 33821-12-13). במסגרת העתירה ההיא, קבלו הצדדים את הצעת בית המשפט לפיה העתירה תימחק והעניין יוחזר לדיון מחדש ומלכתחילה לפני ועדת הערר של המשיב, במסגרתו גם ב"כ העותר יהיה זכאי להופיע ולטעון את טענותיו של העותר בשמו. עוד נקבע כי החלטת הוועדה תינתן לאחר שמיעת העותר על בסיס ענייני ומקצועי, לאור כל החומר שבפני הוועדה.

5.המשיב ויתר על קבלת התשלום מהעותר להערכת הספר מחדש, לפנים משורת הדין, והספר נשלח להערכה מחדש אצל משיבה 3, מפמ"ר אזרחות הנוכחי אצל המשיב. חוות דעתה המפורטת של משיבה 3 המחזיקה 14 עמודים מלאים של הערות ניתנה ביום 4.8.14 ובה היא פירטה שורה ארוכה של נושאים המעוררים קושי בספר. למשל, בהירות הכיתוב; אורך הספר; הצד הוויזואלי של הספר; שימוש דל באמצעי המחשה כגון קריקטורות, תמונות, מפות, טקסטים כמותיים וגרפים, דבר העומד בסתירה למטרות תכנית הלימודים; מבנה הספר; ריבוי במקורות תרבות ישראל, דבר שאינו מתאים למגזר הממלכתי שאינו דתי; שימוש לא מתאים בשאלות ממבחני בגרות קודמים; חסר בהפניות ביבליוגרפיות; ועוד נושאים רבים אחרים. ביום 27.8.14 הגיב העותר על ההערות של משיבה 3 במכתב מפורט המחזיק 11 עמודים בו ציין בראשיתו כי על ועדת הערר לבדוק את עניין אישור הספר "על פי הנתונים הקיימים עד כה, ולא על פי נתונים חדשים", שכן אין לו "שום כוונה לערוך מחדש את הספר על פי הערכה חדשה של אנשים חדשים". לכן קשה לו "לקבל את חוות הדעת הארוכה (ארוכה יותר מחוות הדעת של המפמ"ר לשעבר אדר כהן) הכוללת הערות חדשות ודקדקניות שמקשות מלכתחילה על ועדת הערר לאשר את ספרי".

6.ביום 7.9.14 התקיים דיון בערר. דיון הוועדה הוקלט על ידי העותר בהסכמת הוועדה בתנאי שעותק ההקלטה יועבר לוועדה, תנאי שהעותר לא עמד בו, חרף פניות המשיב לבא-כוחו. העותר טען לפני הוועדה כי הליך הערר הינו בניגוד להחלטת בית המשפט במסגרת העתירה השנייה, וכי לא היה מקום לבצע הערכה מחדש של הספר מאחר שהוא התייחס להערות של המפמ"ר הקודם מר אדר כהן ובכך יצא ידי חובתו. הובהר לעותר כי ההערכה מחדש נצרכת, הן מפני חלוף הזמן מאז ההערכה הראשונה והן מפני שהעותר עצמו הודיע בעבר כי הוא מוותר על הערכת הספר ומסרב לתקנו. כן הודגש לפני העותר כי הוא משתמש בספרו ללא אישור והדבר מהווה לכאורה עבירת משמעת. בסופו של יום, לאחר דין ודברים ארוך עם העותר ובא-כוחו, הוחלט בוועדה שלא לאשר את הספר. מכאן, אפוא, נולדה העתירה השלישית במספר. זו העתירה שבפניי.

עיקר טענות הצדדים בעתירה

7.טענתו העיקרית של העותר, העוברת כחוט השני בכל עתירותיו, היא כי החלטות המשיב אינן מבוססות על שיקולים מקצועיים, כי אם אך ברצון המשיב להתעמר בו, שעה שהלכה למעשה הספר אושר זה מכבר על ידי המפמ"ר הקודם. במסגרת זו, חזר העותר על טענתו כי המשיב פעל בניגוד להחלטת בית המשפט בעתירה השנייה, בה נקבע כי על המשיב לתת את החלטתו רק לאור החומר שבפניו, כאשר לדעת העותר המשמעות היא, שמותר למשיב להסתמך רק על חומר שהיה מונח לפניו עובר להגשת העתירה השנייה ו"להחזיר את העותר למצבו בטרם ניתנה החלטת המשיב ביום 5.11.13". במסגרת זו טען, כי שעה שהוא נדרש לתקן את הספר על פי הערותיו של מר אדר כהן, הלכה למעשה, לא היה כל מקום לבקש ממנו לבצע תיקונים אחרים, שאם לא כן, מדוע נדרש לבצע את התיקונים מלכתחילה. טענה זו מתעצמת, נוכח העובדה שלאחר קבלת הערותיו של מר כהן, העותר אך נדרש להוסיף את הפרק הדן בגלובליזציה. העותר הוסיף כי מעבר לבדיקת שלושה מעריכים מטעם המשיב, הספר עבר בדיקה של עורך לשוני, עורך מדעי, עורך בתחום המגדרי, אישור גרפיקאי ואישור של עורך פדגוגי מטעמו.