עת"מ 657-12-09 פישר ואח' נ' עיריית תל-אביב ואח'

עניינה של עתירה זו הוא במתן צו עשה לעיריית תל אביב (להלן: "העירייה"), שיחייב אותה ליתן תעודה להעברת הזכויות במחצית מחלקה 1 בגוש 7064 (להלן: "החלקה"), לשם רישום הזכויות בנכס על שם המשיבים יוסי חסון חברה להשקעות בע"מ וה"ה עזרא חממי ודן עבאס (להלן בהתאמה: "הרוכשים", "חסון השקעות", "חממי ועבאס").

העתירה היא ספיח מסוים של פרשה עתיקת יומין שמזה שנות דור נידונה פעמים רבות בבית המשפט המחוזי בתל אביב ובבית המשפט העליון.

הנסיבות

במוקד העתירה מצויה חלקת קרקע בשטח של 81 דונם שמצויה בדרום תל אביב, בשכונה שכונתה בעבר "אבו כביר". החלקה הייתה רשומה בעבר על שם "מאמור א-ווקף המוסלמי ביפו" ומ-15/5/66 רשומה הבעלות בחלקה על שם האפוטרופוס לנכסי נפקדים. החלקה מנוהלת בידי ועד הנאמנים לנכסי הווקף המוסלמי בתל אביב יפו (להלן: "ועד הנאמנים"). כמחצית משטח החלקה שימש כשטח קבורה עבור תושבי יפו המוסלמים ומחציתה השנייה של החלקה נותרה פנויה (השטח הפנוי – להלן: "הנכס").

ביום 15/7/73 נחתם הסכם בין ועד הנאמנים לבין חסון השקעות (בשמה אז) למכירת הנכס. מאוחר יותר מכרה חסון השקעות את הנכס לחממי ועבאס. זמן מה לאחר חתימת הסכם המכר הגיש ועד הנאמנים תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר בטלותו של הסכם המכר. התביעה הסתיימה בשלהי 1977 בהסדר פשרה שקיבל תוקף בידי בית המשפט המחוזי בתל אביב ומכוח הסכם הפשרה מונו העותרים ככונסי נכסים לביצוע הוראות ההסכם, היינו לפעול למכירת הנכס וחלוקת התמורה לפי הוראות הסכם הפשרה.

מאז ועד שנת 2008 התנהלו הליכים משפטיים רבים בהקשר למימושו של הסדר הפשרה. בינואר 2008 ניתן פסק דין של בית המשפט העליון, אשר ציווה על העותרים, ככונסי נכסים, לפעול לרישום הנכס על שם הרוכשים [ע"א 13/06 ועד הנאמנים (לנכסי הווקף) בת"א יפו נ' יוסי חברה להשקעות בע"מ ואח'].

הלכה למעשה, לא הצליחו הרוכשים לקבל עד עצם היום הזה אפילו חזקה בנכס. לאורך השנים נחפרו קברי מוסלמים בנכס ומכיוון שהוא מצוי בסביבה רגישה, הנגישות אליו קשה ומצריכה אבטחה וליווי.

כונסי הנכסים עשו מאמצים רבים להביא את המשימה שהוטלה עליהם לכלל סיום, אולם מאמציהם נכשלו נוכח סירובה של העירייה להנפיק אישורי רישום, כנדרש על פי החוק, לשם רישום הנכס בלשכת רישום המקרקעין. סירובה של העירייה להנפקת האישורים נשען על טענת חוב הרובץ על החלקה. החוב נוצר בשל היטל סלילת כביש והיטל תיעול שביום 31/3/08 עמד על כ-2.2 מיליון ש"ח (להלן: "חוב ההיטלים").

העותרים ניהלו התכתבות ארוכה עם גורמים שונים בעירייה, לרבות ראש העירייה, בבקשה לקבל את האישור לרישום או לכל הפחות לקבל הסבר בדוק באשר למועדם ומהותם של החובות הרובצים על החלקה. כיוון שלא התקבלה, לשיטת העותרים, תשובה מניחה את הדעת, פנו אלה לבית המשפט בבקשה למתן הוראות. ביום 8/2/09 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב שאומרת שאין מקומה של הבקשה בהליך אזרחי רגיל [בש"א 3346/09 בתיק 2300/73].