אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עת"מ 57730-02-13 חמידאת ואח' נ' משרד הפנים ואח'

עת"מ 57730-02-13 חמידאת ואח' נ' משרד הפנים ואח'

תאריך פרסום : 01/04/2015 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים כבית-משפט לעניינים מנהליים
57730-02-13
18/02/2015
בפני השופט:
יגאל מרזל

- נגד -
עותרים:
1. הדיל עיסא מחמד חמידאת
2. רשאד עלי טועמה חמידאת
3. אוסאמה חמידאת
4. אריג' חמידאת
5. בהאא חמידאת
6. בשאר חמידאת
7. אחמד חמידאת
8. עלי חמידאת
9. המוקד להגנת הפרט

עו"ד נועה דיאמונד ואח'
משיבים:
1. יו"ר ועדת ההשגה לזרים (מרחב ירושלים)
2. יועמ"ש רשות האוכלוסין וההגירה
3. ראש רשות האוכלוסין וההגירה
4. שר הפנים

עו"ד מורן בראון
החלטה
 

 

 

  1. ביום 18.9.2014 ניתן בהליך שבכותרת פסק דין (במותב זה). פסק הדין קבע שהחלטות המשיבים בעניין בקשת העותרים לתת לעותר 2 היתר מת"ק – מבוטלת, והעניין יושב לרשות המינהלית על מנת שתקבל החלטה חדשה תוך 60 ימים. מדובר היה בסירוב לבקשה למתן היתר מת"ק בשל טעם עיקרי שלפיו קיים "ניגוד עניינים" בין ההיתר המבוקש לבין תפקיד שבו נושא העותר ברשות הפלסטינית.

     

  2. הבקשה שלפניי היא בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט – בקשה שהוגשה ביום 25.1.2015 ובה נטען שלמרות שחלף המועד שנקבע בפסק הדין, טרם התקבלה החלטה חדשה וחלף זמן ניכר בלא שפניות בעניין זה זוכות להתייחסות. לאחר בקשת תגובה של המשיבים לעניין זה, הודיעו המשיבים ביום 9.2.2015 שניתנה החלטה חדשה בעניינו של העותר 2 וזאת באותו היום. בהחלטה החדשה נקבע שיש לסרב (בשנית) לבקשה וזאת "בשל ניגוד אינטרסים" ונוכח אופי משרתו של העותר 2 ברשות הפלסטינית. צוין בהחלטה שניתן להגיש עליה ערר לבית הדין לעררים בירושלים. ונטען מטעם ב"כ המשיבים שבנסיבות אלה הבקשה התייתרה ודינה להימחק.

     

  3. העותרים הגישו תגובה מפורטת בהמשך להודעה זו ולהחלטה שצורפה לה. בתגובה נטען שהמשיבים ממשיכים לבזות את פסק דינו של בית המשפט. ניתנה אמנם לפי הטענה החלטה חדשה (באיחור). אולם ההחלטה החדשה, לפי הטענה, אינה מקיימת אחר פסק הדין. זאת, שכן פסק הדין כלל נימוקים ופירוט של פגמים שונים שנפלו בהחלטה המקורית מושא פסק הדין. לפי טענת העותרים, ההחלטה החדשה שהתקבלה היא בגדר ערעור על הנימוקים שבפסק הדין (בלא שהוגש ערעור לבית המשפט העליון) ואין בה התייחסות של ממש לנימוקים אלה. נטען גם שהמסגרת הנורמטיבית שביסוד ההחלטה החדשה היא שונה ומהווה משום "הרחבת חזית". עוד נטען, שההתייחסות לתיאור תפקידו העותר ברשות הפלסטינית היא חלקית, סלקטיבית ומגמתית, ומדובר בסופו של יום בהחלטה לא מידתית שאינה עולה בקנה אחד עם הוראות פסק הדין. עוד צוין, שגם אם העותרים יגישו ערר על ההחלטה לבית הדין לעררים, גישתם של העותרים לבית משפט זה אם ערר זה יידחה – תוכל להיות רק בערעור מינהלי ולא תעמוד להם האפשרות להגיש ערעור בזכות לבית המשפט העליון אם גם הערעור המינהלי יידחה. בשל כך נפגעו גם זכויות דיוניות שלהם. על רקע זה הודיעו העותרים שהם עומדים על בקשתם והם גם ביקשו שיתקיים דיון לפני בית המשפט נוכח מורכבות הנושא. העותרים גם ביקשו שבכל מקרה ייפסקו לזכותם הוצאות.

     

  4. לאחר שעיינתי במכלול החומר שלפניי, מסקנתי היא שדין הבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט – להידחות (ובלי צורך בקיום דיון בעניין במעמד הצדדים). מלכתחילה הוגשה הבקשה לבית משפט זה בשל כך שהמועד שנקבע בפסק הדין למתן החלטה חדשה במקום ההחלטה שבוטלה – חלף, ובאין החלטה שכזו. עניין זה בא על פתרונו משעה שהתקבלה החלטה חדשה (גם אם באיחור). טענות העותרים בתגובה להחלטה שהתקבלה הן טענות של מהות. מדובר בטענות התוקפות את נימוקי ההחלטה לגופם. ויצוין, מבלי צורך בהבעת עמדה לגופו של עניין במסגרת ההליך שלפניי, שמדובר בהחלטה מפורטת הכוללת מספר נימוקים ותוך התייחסות נטענת לקשיים ולחסרים בהנמקה המקורית – כפי שנמצאו ופורטו בפסק הדין הקודם – ושהובילו בסופו של דבר לביטול ההחלטה (וראו למשל סעיף 17 לפסק הדין, שבו הוזכרה ההנמקה התמציתית של ההחלטה האחרונה שהתקבלה במסגרת הדיון בעתירה). ועוד יצוין, שאפילו לשיטת העותרים עצמם, באו בהחלטה החדשה נימוקים חדשים. המקום לברר את כל אלה, ובהינתן ההוראה האופרטיבית שביטלה את ההחלטה שניתנה וכדי חיוב הרשות לקבל החלטה חדשה תוך מתן משקל ראוי לכל השיקולים הנוגעים בדבר – אינו במסגרת בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט. ואשר לנתון שעניינו הקמת בית הדין לעררים, הרי שנכון הדבר שסדרי הדין ואפשרויות הערעור כפועל יוצא מכך השתנו לעומת הדין שקדם לכך, אולם בנתון זה כשלעצמו אין משום עילה לברר במסגרת הליכי בזיון בית משפט תקיפה מהותית של החלטה חדשה שקיבלה הרשות המינהלית. ויוסף שגם ההחלטה הקודמת לא הגיעה לבית משפט זה אלא לאחר דיון שהיה בוועדת ההשגה לזרים – ובשינויים המחוייבים.

     

  5. בשל טעמים אלה, ומבלי שאביע כאמור עמדה לגוף ההחלטה החדשה שהתקבלה, נדחית הבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט. בנסיבות העניין לא מצאתי מקום לעשיית צו להוצאות.

     

     

    המזכירות תשלח החלטה זו לב"כ הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ