עת"מ 56791-07-15

לקראת הדיון מצאתי לנכון להעלות על הכתב מספר מחשבות שיוכלו להביא למיקוד הטיעון מחר ובמידת האפשר לשיח בין הצדדים שיכול לייתר הכרעה.

אף שבכתבי הטענות נכלל מלל רב דומה כי השאלה העומדת לדיון היא זו הנובעת מכתב העתירה ומהסעד שמתבקש בו. שאלה זו היא בעיקרה הסמכות שהייתה למר שרעבי להוציא את מכתבו מיום 7.7.15. ביטולו מכתב זה הוא הסעד הראשי הנדרש בעתירה (בהנחה שאין יסוד לדרישה להעברת כספים שאינה מוגדרת ואינה נכרכת בשירותים הניתנים במסגרת ההסכמים).

בחינת המכתב מלמדת כי הוא מוכתר במלים "עצירת תקציבים..." ותוכנו מודיע על החלטה לעצור את ההזרמות התקציביות מטעם העירייה. ניסוח זה מעורר קושי ממספר היבטים:

א.אין המדובר בהחלטה על הפסקת התקשרות בהתאם להסכמים (דוגמת ההחלטה שהתקבלה ביום 8.9.15, שבגדרה ניתנה התראה מספיקה ותוקפה ביום 31.12.15). הטרמינולוגיה שנבחרה על ידי מר שרעבי בהחלטתו, להבדיל מזו הננקטת בכתב התשובה, היא של גוף המעניק תמיכה ותקציב ומפסיק להעניק אותם ולא של צד לחוזה לרכישת שירות המבקש מכוחו של החוזה להפסיק את הרכישה.

ב.לא הוברר ולא מצאתי לכך מענה מספיק בכתב התשובה – מה מקור סמכותו של מר שרעבי לקבל החלטה כזו שעה שהחלטה "קלה" ממנה כמו הפסקת התקשרות ממוקדת בחוזה כזה או אחר דורשת, כפי שאף עולה מסעיף 17 לכתב התשובה, אישור של מועצת העירייה.

בהינתן כי מדובר בהחלטה גורפת ל"עצירת תקציבים" או ל"עצירת הזרמות תקציביות" ולא בהחלטה שניתנת מכוחו של הסכם המסגרת ועל פיו – כפי שהדבר נוסח בהחלטה – קם לכאורה בסיס לעתירה במובן זה שעל פני הדברים מתעורר ספק באשר לתוקפה של החלטה זו. בהינתן כי הדיון עוסק בשאלת הסמכות העקרונית של ממלא תפקיד בעירייה לקבל את ההחלטה הכללית הזו – נראה שהסמכות העניינית מסורה לבית המשפט המנהלי (להבדיל למשך מדיון פרטני בתשלום כזה או אחר או בשירות שניתן או שלא ניתן).

מנגד, שמורות לעירייה ולחברה למתנ"סים זכויותיהן החוזיות לבטל את ההסכמים ולהפסיק את ההתקשרות והעתירה למיטב הבנתי אינה עוסקת בכך ובוודאי שאיני מתכוון להידרש לשאלות אלה ולשאלת הסמכות העניינית לדון בהן. כך גם משזו יריעת המחלוקת אין לדעתי חשיבות גדולה לסוגיות האחרות ובהן – התקנון החל, ההחלטות המפרות את תקנון 2013 ושאלות נוספות. נראה כי את אלה יכולים הצדדים לברר באפיקים אחרים ואין הכרח להידרש להן בכל הנוגע לסעד המבוקש, כפי שהוגדר לעיל (אני יוצא מנקודת הנחה כי לא ננקט הליך לפירוק העמותה עד עתה).

נראה אפוא, על פני הדברים ובזהירות המתבקשת מכך שהדברים נכתבים טרם הדיון, כי קיים ספק באשר לסמכותו של מר שרעבי לקבל את ההחלטה שקיבל – הן מבחינת דרך קבלתה והן מבחינת תוכנה – עצירת הזרמה חד צדדית ומיידית – כאשר גם לשיטתה של העירייה מדובר בהפעלת סמכות חוזית על פי הסכם המסגרת וההסכמים הפרטניים (ר' לעניין זה הדברים שאמר מר בן לביא בדיון בעירייה (עמ' 7-8) .