אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עת"מ 5659-11-14 בגדסר נ' פקיד רישוי כלי יריה ואח'

עת"מ 5659-11-14 בגדסר נ' פקיד רישוי כלי יריה ואח'

תאריך פרסום : 27/08/2015 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
5659-11-14
27/04/2015
בפני השופט:
דוד חשין - נשיא

- נגד -
עותר:
אזט קירקוסיאן בגדסר
עו"ד אופיר כהן
עו"ד רמי פנירי
משיבים:
1. פקיד רישוי כלי יריה
2. ועדת הערר לפי חוק כלי ירי
3. משטרת ישראל

עו"ד פנינה סין-שלום מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
פסק דין
 

בעתירה זו מתבקש בית המשפט לבטל את החלטת פקיד רישוי כלי יריה (המשיב 1), בגדרה ביטל את רישיונו של העותר לנשיאת נשק. כן מתבקש בית המשפט לבטל את החלטת ועדת הערר (המשיבה 2), אשר דחתה את עררו של העותר על החלטת המשיב 1. ועדת הערר, הפועלת מכח חוק כלי יריה, תש"ט-1949 (להלן – חוק כלי היריה), סמכה את החלטתה על המלצת משטרת ישראל (המשיבה 3). בנוסף התבקש בית המשפט להורות למשיבים להשיב לעותר את נשקו.

רקע

  1. העותר, בן 65, עלה לישראל מגרוזיה בשנת 1993, ומאז שנת 1995 עבד כמאבטח במסגרות שונות. במשך כל התקופה הזו היה לעותר רישיון לנשק, ומזה 15 שנים הוא בעל נשק אישי. העותר מתגורר בדירה שבקרית ארבע ("יישוב זכאי"). בסמוך ליום הכיפורים האחרון, ביקש מר שלמה גהן מהעותר כי יסייע לו וייתן לו לשהות בדירתו, עקב סכסוך משפחתי. העותר הסכים לבקשה. במשך תקופת שהייתו של מר גהן בבית העותר, התארחה אשת העותר אצל בתם בפתח תקווה, ובערב יום הכיפורים נסע העותר לבית בנו, בישוב תקוע. כך שביום הכיפורים (יום 14.9.13) לא שהה איש בביתו של העותר זולת מר גהן. באותו היום עשה מר גהן שימוש באקדחו של העותר, ירה בעצמו בראשו ונפטר. בעקבות תקרית זו נפתח לעותר תיק פלילי, בגין הזנחת שמירה על כלי יריה, אשר נסגר מאוחר יותר עקב חוסר עניין לציבור.

  2. ביום 2.3.14 קיבל העותר מכתב (עליו נרשם 9.1.14) מאת המשיב 1, לפיו בוטל רישיון העותר לנשיאת נשק, עקב המלצת המשיבה 3, בגין "הזנחת כלי ירייה". ביום 23.3.14 הגיש העותר ערר למשיבה 2 (הערר התקבל אצלה ביום למחרת). החלטת המשיבה 2, שדחתה את הערר, ניתנה ביום 21.9.14 ונמסרה לעותר ביום 5.10.14. על החלטה זו הוגשה העתירה שבפניי.

  3. עובר לדיון בעתירה, שנערך ביום 2.2.15, הגישו המשיבים את כתב תשובתם, אליו צירפו את פרוטוקול הדיון בוועדת הערר. בעקבות זאת העלה העותר טענות חדשות בדיון. נוכח טענות הצדדים בדיון, הוריתי למשיבים להעביר לעותר את חומר החקירה בתיק הפלילי ואיפשרתי לצדדים להגיש תצהירים משלימים. בנוסף, התרתי לעותר להשיב על טענות המשיבים בסיכומים מטעמו.

    טענות העותר

  4. העותר טען בעתירתו כי בעת שעזב את ביתו כדי לבקר את בנו, נעל את דלת חדר השינה שלו והחביא את המפתח לדלת זו על המזנון אשר בסלון דירתו. לטענתו, הוא נהג כאדם סביר באשר לא ציפה כי מר גהן יחפש את המפתח שהחביא, יפתח את חדר השינה, ימצא את כלי הנשק ויעשה בו שימוש כדי להתאבד. כן טען העותר, כי לא רשלנותו או הזנחתו שלו הביאו למותו של מר גהן. לטענתו, הוא עשה כמיטב יכולתו כדי למנוע כי נשקו יגיע לידי זרים והקפיד לפעול על פי כללי הזהירות המפורסמים על ידי המשרד לביטחון פנים ב"מדריך לשימוש והחזקת כלי ירייה – מהדורה חמישית אפריל 2012". אליבא דעותר, לאיש לא תהא נשקפת סכנה מהחזרת רישיון הנשק שלו לידיו, כבקשתו, ולא יהיה בכך כדי להעלות "חשש סביר" לשלום הציבור. לעניין זה הזכיר העותר, כי הוא עבד 20 שנים כמאבטח, בעל רשיון לשאת נשק, ואין לו עבר פלילי.

  5. העותר טען, כי שלילת רישיון הנשק שלו תפגע בפרנסתו היחידה (כמאבטח) ועלולה אף להביא לפגיעה בשלומו. זאת שכן הוא מתגורר באזור מסוכן אשר הנסיעה אליו וממנו מלווה פעמים רבות בזריקת אבנים ובקבוקי תבערה, ואף קרה כי נורו כדורים חיים לעבר הנוסעים. לכן, טען העותר, כי שלילת רישיונו לנשק, אינה מידתית, אינה סבירה ופוגעת בו חמורות. עוד הוסיף העותר, כי לצורך שלילת רישיונו היה על המשיבים לעמוד בנטל מיוחד שיצדיק את ההחלטה לביטול רישיונו. החלטות המשיבים, המשיך, פגעו באינטרס הציפייה וההסתמכות שלו להתפרנס על ידי נשיאת נשק, ובזכויות המוקנות לו מכח חוק יסוד: חופש העיסוק.

  6. העותר טען עוד, כי המשיבה 2 השתהתה במתן תגובתה, שכן זו ניתנה רק חצי שנה לאחר הגשת הערר. כן טען, כי המשיבה 2 פעלה כחותמת גומי, מבלי להפעיל את שיקול דעתה וכי החלטתה איננה מנומקת. בנוסף טען העותר, כי במקרים אחרים וחמורים משלו הושב רישיון הנשק וכי אין סיבה להפלותו (לעניין זה ציין העותר את עת"מ (נצ') 43708-01-11 וייס נ' פקיד הרישוי (19.5.11), ועת"מ (ב"ש) 255-05 מג'ד נ' משרד הפנים (13.9.05)). כן טען העותר כי לא ניתן לו פרוטוקול ועדת הערר, ככל שנערך כזה.

  7. בדיון טען ב"כ העותר כי חוקרי המשטרה אשר חקרו את העותר לא דיברו רוסית, ועל כן לא הבינו את דבריו של העותר ולא רשמו נכונה את שמסר להם. עוד טען ב"כ העותר כי מפרוטוקול דיון ועדת הערר עולה שההחלטה ניתנה אך ורק על ידי גב' ג'נט פרדו, מנהלת מחוז ירושלים באגף לרישוי כלי יריה, ולא על ידי ועדה של שלושה, כנדרש על פי חוק. כן טען הוא, כי גם בפרוטוקול לא נרשמו נימוקים להחלטה.

    טענות המשיבים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ