עת"מ
בית משפט לעניינים מנהליים ירושלים
|
56236-02-15
25/06/2017
|
בפני השופט:
משה סובל
|
- נגד - |
העותרים:
1. גאולה שבו 2. מצליח שבו 3. יעקב שבו 4. יחזקאל שבו
עו"ד איתן להמן
|
המשיבות:
1. עיריית ירושלים 2. מחלקת רישוי עסקים - עיריית ירושלים ע"י אגף היועץ המשפטי לעירית ירושלים באמצעות ב"כ עו"ד הודיה בן נעים
|
פסק דין |
1.עתירה זו מכוונת נגד החלטות המשיבות שלא להעניק לעותרים רישיון לניהול עסק הידוע בשם "אוטו פאר", ושלא לחדש לעותר 2 את הרישיון לניהול עסק הידוע בשם "חניון הדרום". שני העסקים פועלים במגרש ברח' דרך חברון 160 ירושלים, המצוי בבעלות עותרים 4-2, בניו של המנוח סלים שבו ז"ל (להלן – העותרים). עותרת 1 היא אלמנת המנוח, הממשיכה יחד עם ילדיה-העותרים את פעילותו העסקית של המנוח במסגרת של שותפות. "אוטו פאר" שוכן בחלק העליון של המגרש, ומשמש למכירת, רחיצת וחניית כלי רכב. "חניון הדרום" שוכן בחלק התחתון של המגרש, ומשמש כחניון לכלי רכב.
רקע עובדתי
2.המנוח הפעיל את שני העסקים החל משנת 1985 ועד לפטירתו ביום 11.8.12. בניו, העותרים, הפעילו את העסקים יחד עמו, וממשיכים בכך מאז פטירתו.
3.בשנת 1993 ניתן למנוח לראשונה רישיון עסק ל"אוטו פאר" (תיק רישוי 1012909). הרישיון ניתן לעסק של מכירת כלי רכב ומגרש חניה. רישיון זה חודש מעת לעת. בסוף שנת 2000 הוספו לרישיון פעילויות של רחיצת כלי רכב, מכירה ואחסנה של חלקי רכב משומשים, ונגרע עסק החניון. בשנת 2003 חודש הרישיון לחניון. תוקף הרישיון לעסקים של מכירת ורחיצת כלי רכב ומכירת ואחסנת חלקים משומשים לא הוגבל בזמן (רישיון לצמיתות). הרישיון לעסק החניון ניתן כל פעם לתקופה קצובה. ביום 3.6.12 ניתן לעסק החניון רישיון עד ליום 31.12.13. חודשיים לאחר מתן הרישיון, הלך המנוח לבית עולמו.
4.רישיון העסק של "חניון הדרום" ניתן לראשונה בשנת 2006 (תיק רישוי 1025332). בשונה מהרישיון ל"אוטו פאר" שניתן למנוח לבדו, בעלי העסק שצוינו ברישיון של "חניון הדרום" היו המנוח ובנו, עותר 2 (מצליח שבו). הרישיון של "חניון הדרום" ניתן לעסק של חניון ששטחו מעל 500 מ"ר, תוקפו הוגבל למשך שנה, והוא חודש מעת לעת. הפעם האחרונה בה חודש הרישיון הייתה ביום 2.1.13 (לאחר פטירת המנוח), שאז ניתן רישיון עד סוף שנת 2013.
5.בעקבות פטירת המנוח הגיש עותר 2 למשיבות ביום 7.5.13 טופס הצהרה לגבי "אוטו פאר" לפי תקנה 31 לתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), תשס"א-2000 (להלן – התקנות). על ההצהרה ונספחיה הוטבעה חותמת "נתקבל" של האגף לקידום עסקים במשיבות, הנושאת את התאריך הנזכר. בהצהרה נאמר כי מאז הוצאת הרישיון הקודם ל"אוטו פאר", לא חלו בעסק זה שינויים מן הרשום ברישיון הקודם ובמסמכים המצורפים לו, לרבות בסוג העסק, במבנים, בשטחו ובמיקומו, וכי מתקיימים בעסק תנאי הרישיון הקודם. לגבי "חניון הדרום" נשלח אל העותרים ביום 5.8.13 מכתב מאת הממונה על רישוי עסקים אצל המשיבות (להלן – הממונה), בו נאמר כי "בימים אלו מועברות הפניות לגורמי הרישוי למתן חו"ד לחידוש רישיון העסק שבנידון. עם קבלת אישורי הגורמים יחודש רישיון העסק שבנידון בהתאם לאמור בחוק". באותו מכתב התבקשו העותרים להודיע לרשות לרישוי עסקים על שינויים שחלו בתנאי המקום, במבנה בו פועל העסק או במהות העסק.
6.נוכח העובדה שעד לפתחה של שנת 2014 טרם חודשו לעותרים הרישיונות להפעלת שני העסקים, ניהל ב"כ העותרים התכתבות עם המשיבות (לראשונה ביום 9.1.14) במטרה להביא לחידוש הרישיונות. ביום 17.8.14, לאחר מספר מכתבי תזכורת ששיגר ב"כ העותרים, נשלחה תשובת אגף היועץ המשפטי לעירייה. בתשובה נאמר כי לגבי "אוטו פאר" לא אותרה באגף לקידום עסקים הצהרתו הנטענת של עותר 2 לפי תקנה 31 לתקנות, וכי מסיבה זו לא טופלה בקשת הרישיון לגביו. אשר ל"חניון הדרום", הממונה החליט שלא לחדש את הרישיון מאחר ש"המצב בשטח העסק הנ"ל משתנה כל העת" באופן בו "עסקים נפתחים ונסגרים כמו 'פטריות אחרי הגשם'". מכתבים נוספים ששלח ב"כ העותרים (בימים 3.9.14 ו-7.9.14) לא הועילו, וכך גם פגישה שהתקיימה ביום 23.10.14 בהשתתפות הממונה, עותר 2 וב"כ העותרים.
העתירה הקודמת
7.על רקע מצב הדברים המתואר, הגישו העותרים ביום 11.11.14 לבית משפט זה עתירה מינהלית נגד המשיבות (עת"מ 23032-11-14; להלן – העתירה הקודמת). הסעדים שהתבקשו בעתירה הקודמת היו אותם סעדים המתבקשים בעתירה הנוכחית, לאמור: מתן רישיון עסק על שם העותרים ל"אוטו פאר" בעקבות העברת הבעלות בעסק זה אליהם עם פטירת המנוח, וחידוש רישיון העסק של "חניון הדרום" שניתן מלכתחילה למנוח ולעותר 2. בד בבד הגישו העותרים בקשה לסעד זמני. בתגובת המשיבות לבקשה לסעד זמני טענו כי לגבי "אוטו פאר" היה על העותרים "לפעול בדרך חדשה, ובהליך רישוי חדש", ומשלא עשו כן תוקף הרישיון פקע בלאו הכי לכל המאוחר ביום 11.8.13, שנה לאחר פטירת המנוח, כאמור בתקנה 33 לתקנות. לגבי "חניון הדרום" נטען בתגובת המשיבות כי העסק אשר עבורו ניתן בשעתו הרישיון הוא חניון ששטחו מעל 500 מ"ר, וכי מאז שנת 2012 עסק כזה כלל אינו טעון רישיון (בעקבות תיקון שבוצע בחקיקה הרלוונטית). המשיבות הוסיפו "למען הזהירות", כי בכל מקרה לא היה מקום לחידוש הרישיון נוכח שינויים במהות העסק הפועל במקום, שבפועל אינו משמש עוד כחניון. כמו כן, בשנתיים האחרונות פעלו במקום מספר עסקים ללא רישיון, ואף ננקטו נגד אותם עסקים הליכים שונים.