עת"מ 55724-09-14 לוציקה אלעד נ' משרד הפנים

עניינה של העתירה בהחלטת יו"ר ועדת ההשגה לזרים מ- 6.7.14, אשר דחתה את השגת העותרת על החלטת המשיב שלא ליתן לה מעמד בישראל.

העובדות הצריכות לעניין

1.העותרת, ילידת 1954, היא אזרחית רומניה.

באפריל 2003 נישאה בנישואין אזרחיים ברומניה לאזרח ישראלי, פנחס אלעד, שנפטר למרבה הצער בפברואר 2010.

ביולי 2004 הגיש בן זוגה המנוח של העותרת בקשה לאשרת כניסה עבורה. הבקשה אושרה כעבור ימים ספורים. העותרת נכנסה לישראל באוגוסט 2004 באשרת תייר. לאחר כניסתה ארצה, הגישו בני הזוג בקשה לאיחוד משפחות, ובאוקטובר 2010 ניתן לעותרת רישיון ישיבה מסוג ב/1 למשך חצי שנה.

2. סמוך למועד פקיעתו של רישיון הישיבה האמור, פנו השניים וביקשו כי רישיון הישיבה שבידי העותרת יומר לרישיון ישיבה מסוג א/5, על פי "נוהל מתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי" (נוהל המשיב שמספרו 5.2.2008, ולהלן: הנוהל), המורה על קיומו של "הליך מדורג" לקבלת מעמד בישראל.

הבקשה נענתה, ובמאי 2005 ניתן לעותרת רישיון ישיבה מסוג א/5, למשך שנה. רישיון זה הוארך מעת לעת, אולם לא ברצף, עד לאוגוסט 2010. כל כך, משום שבמהלך תקופת ההליך המדורג, יצאה העותרת מישראל מספר פעמים, לתקופות משמעותיות: העותרת שהתה בחו"ל בין מאי 2005 לדצמבר 2005, תקופה בת שבעה חודשים; כמו כן יצאה את ישראל לתקופה של חודשיים בין אוגוסט 2006 לאוקטובר 2006; כך גם שהתה העותרת מחוץ לישראל במשך שנה תמימה, בין יוני 2007 לבין יולי 2008.

3. עובר לשובה ארצה ביולי 2008 פנה בעלה המנוח של העותרת למשיב וביקש כי תינתן בידיה אשרת כניסה לישראל. לפנייתו צירף הסבר ולפיו העותרת בת יחידה להוריה וכי היא נאלצה לשהות בחו"ל במשך שנה על מנת לסעוד את אביה החולה. במהלך שנה זו שהה המנוח במחיצת אשתו בחו"ל פרק זמן של כארבעה חודשים.

המשיב קיבל את ההסבר ונתן בידי העותרת רישיון ישיבה מסוג א/5 שתוקפו שנה, החל מאוגוסט 2008. רישיון זה הוארך לשנה נוספת, עד אוגוסט 2010, תוך שהמשיב מסביר לבני הזוג כי על פי הנוהל האמור, יכול ההליך המדורג לבוא על סיומו בקבלת מעמד בישראל רק לאחר שבן הזוג הזר שהה בישראל כחוק תקופה מצטברת בת ארבע שנים. משכך, רק לקראת אוגוסט 2010 יכולים היו בני הזוג לפנות בבקשת התאזרחות של העותרת.