בן מאיר נ' הממונה על חופש המידע במשרד ראש הממשלה ואח'

לפני בקשה להורות למשיבה 1 לקיים את פסק הדין, וזאת "נוכח שמדובר במדינה" ו"טרם הגשת בקשת ביזיון".

ביום 17.11.15 פנה העותר למשיב 1 בבקשה לקבלת מידע לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח- 1998 (להלן: חוק חופש המידע). בקשת המידע התייחסה ל: "המידע הבא הנמצא במשרד ראש הממשלה" ובהמשך לכך פורט המידע שהתבקש הנוגע למפגשים בין המשיב 2 (להלן גם: ראש הממשלה) למשיב 3.

לקראת הדיון שהתקיים בעתירה הודיעה המשיבה 1 על נכונותה למסור לעותר "את המידע המבוקש המצוי בידי המשרד אודות מועדי הפגישות שנערכו בין המשיבים 2 ו- 3 ומקומן, בתקופה שבין 1.1.2013 ליום 17.11.2015".

בהמשך לכך הצהיר העותר בדיון כי מבחינתו ההודעה מספקת וכי אין לו בקשות נוספות מעבר למה שהמשיבה 1 מוכנה לתת ופסק הדין נתן תוקף להסכמה זו, לפיה תמסור המשיבה 1 את המידע כאמור בהודעתה. המשיבה 1 אכן מסרה לעותר מידע אודות שבעה מפגשים שהתקיימו במועדים שונים במעון ראש הממשלה בירושלים.

בבקשה שלפני טוען העותר כי התקיימו מפגשים נוספים בביתו של המשיב 3. את טענתו תומך העותר בתצהיר שניתן על-ידי מר יגיל ישועה, שמתגורר בקרבת ביתו של המשיב 3. מר ישועה הצהיר כי בשנים האחרונות ראה מספר פעמים את השיירה והרכבים של ראש הממשלה ברחוב בו מתגורר המשיב 3 כאשר חלק מהמכוניות חנו בתוך חניית ביתו של המשיב 3.

לטענת העותר נסיעותיו של ראש הממשלה לכל מקום מתועדות בוודאות במשרד ראש הממשלה ומשנתבקש מידע אודות כל הפגישות היה על המשיבה לעשות למסור מידע מלא ולא חלקי. העותר הבהיר כי הוא מגיש את הבקשה למתן הוראות ולא בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט מתוך הנחה שהמשיבה 1 תקיים את פסק הדין.

המשיבה 1 הגיבה לבקשה והבהירה כי אין בידי המשרד כל מידע מתועד נוסף ביחס לפגישות ראש הממשלה עם המשיב 3 מעבר למידע שנמצא ביומן ראש הממשלה, ושנמסר בהתאם לפסק הדין. אשר למידע שיתכן וקיים בידי שירות הביטחון הכללי באשר לפגישות שקיים ראש הממשלה, הרי שמידע כזה מוחרג מתחולת חוק חופש המידע.

באי כוחו של המשיב 3 הודיעו בשמו כי לא התקיימו בביתו פגישות עם ראש הממשלה והלינו על האופן שבו פועל העותר כאשר במקביל להגשת הבקשות ועוד לפני מסירתן הן מגיעות לכלי התקשורת.

העותר השיב לתגובות וטען כי הניח תשתית ראשונית לקיומן של מפגשים שהתרחשו במקומות אחרים ממעון ראש הממשלה וכי הדברים מתועדים ביומני העבודה של הנהג, של מזכירות ראש הממשלה, ובנוסף טען כי על המשיבה 1 לטרוח ולאתר את המידע ולהפיקו. הוא ביקש להורות למשיבה 1 להקצות משאבים ולערוך בירור אצל גורמים נוספים בלשכת ראש הממשלה, כגון נהגים, רישום שיחות טלפון שנערכו אל ראש הממשלה בזמן שנסע נסיעה לא מתועדת למקום מגוריו של המשיב 3, ולמסור לו את המידע.