עת"מ
בית המשפט המחוזי חיפה
|
47107-04-14
14/07/2014
|
בפני השופט:
סג''נ רון שפירא
|
| - נגד - |
העותר:
Waleed Mohamed Ibrahim Duda
דרכון סודני 0388303E
|
המשיב:
משרד הפנים
|
| פסק דין |
הרקע לעתירה:
בפני עתירה נגד החלטת המשיב מיום 25.3.14 המורה לעותר להתייצב במרכז השהייה "חולות" עד לגירושו מישראל, או עד ליציאתו ממנה או עד למועד אחר שייקבע בהתאם לסעיף 32ד(א) לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד – 1954 (להלן: "חוק ההסתננות" או "התיקון לחוק") וזאת עד לא יאוחר מיום 30.4.14. ביחד עם העתירה הוגשה גם בקשה לצו ביניים.
העותר הינו נתין סודני מחבל דארפור, יליד 1985, רווק, אשר הסתנן לישראל דרך מצרים ביום 25.8.08. לאחר שהסתנן לישראל נעצר על ידי כוחות הביטחון והובא למתקן משמורת, שם שהה כחודש ועבר תשאול במסגרתו טען כי הוא צריך ביטחון ואין ביטחון בארצו, המצב שם קשה ואין עבודה. העותר שוחרר מהמשמורת מכוח ההגנה הקולקטיבית של מדיניות אי ההרחקה לנתיני סודן שניתנה על ידי ממשלת ישראל וכן הונפקה לו אשרת שהייה כדין מכוח חוק הכניסה לישראל. אשרתו חודשה מעת לעת.
ביום 11.2.14 פנה העותר ללשכת מרשם האוכלוסין בפתח תקווה כדי להאריך את רישיון השהייה שברשותו. לאור כניסת תיקון מספר 4 לחוק ההסתננות לתוקף נערך לו תשאול כדי לוודא כי הינו עומד בקריטריונים שקבע המשיב ליישום התיקון לחוק ונמסרה לו הוראת התייצבות במרכז השהייה "חולות". העותר פנה באמצעות ב"כ למשיב בבקשה לבטל את הוראת השהייה. המשיב קבע כי על העותר לפנות לאחת מלשכות רשות האוכלוסין לצורך בחינת עניינו. לאחר התכתבויות בעניין זה בין ב"כ העותר למשיב, פנה העותר ביום 25.3.14 ללשכת המשיב בחיפה, שם נערך לו תשאול נוסף. במסגרת התשאול טען העותר בתשובה לשאלה האם הגיש בקשה למקלט מדיני כי זומן לתאריך 8.1.14 אך לטענתו הגיע ולא קיבלו אותו, אמרו לו לחזור שוב. בתום התשאול נמסרה לעותר החלטה לפיה עליו להתייצב במתקן "חולות" לא יאוחר מיום 30.4.14. על רקע זה הוגשה העתירה שבנדון.
טענות העותר:
העותר טוען כי נפלו פגמים בהחלטה וכי ההחלטה לזמן אותו למתקן השהייה הייתה מוכנה עוד מבעוד מועד והתשאול שנערך לו היה למראית עין בלבד. זאת מאחר שהוחלט לזמנו למתקן השהייה עת שהוא מעלה טענה למקלט מעת שהסתנן לארץ וכן הגיש בקשת מקלט ביום 13.3.14. נטען כי ההחלטה ניתנה מבלי להתחשב בנסיבותיו האישיות של העותר ומבלי להתחשב בטראומה שחווה העותר בארצו אשר אילצה אותו לצאת מארצו ולבקש מקלט.
העותר טוען נגד הקריטריונים שנקבעו על ידי המשיב לשליחה למתקן השהייה, מבלי להבחין בין מבקשי מקלט והנסיבות שאילצו כל מבקש מקלט לצאת ממדינתו.
העותר טוען שהעדר שימוע הוגן טרם שלילת חירות מהווה פגיעה קשה בחירותם של מבקשי מקלט. נטען שהמשיב לא הפעיל שיקול דעת סביר ולא בחן את נסיבותיו האישיות של העותר ונתן החלטה על סמך קריטריונים כלליים המבוססים על מוצאו ומועד כניסתו לארץ של העותר.
העותר טוען כי ברח מארצו בשל המלחמה השוררת שם מזה מספר שנים, כי הוא ומשפחתו נעקרו ונמלטו ואף כאשר עבר למקום אחר בסודן המלחמה לא פסקה והתפשטה למקום אליו עבר, אך כל זאת לא נבחן על ידי המשיב טרם מתן ההחלטה.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת