עת"מ 42525-09-14 מ.מ.י. שדרות חינוך בע"מ נ' משרד החינוך

זוהי עתירה למתן צו המורה למשיב (להלן גם: "משרד החינוך") להימנע מעריכת ביקורת שכר לשנים עברו ומהטלת סנקציות כנגד העותרת עד פרסום כללים ברורים לתשלום שכר לעובדי הוראה בבתי ספר אקסטרניים.

הרקע לעתירה וטענות העותרת

1.העותרת היא חלק מרשת המפעילה מזה שנים שבעה בתי ספר תיכוניים בבעלות ארבע חברות שונות ברישיון משרד החינוך. לפני שלוש שנים הוחלפו בעלי המניות ברשת, ועם כניסתם של בעלי המניות החדשים בוצעה בה רפורמת שכר לפי הנהוג בחינוך הרשמי, אשר הביאה לכך שהעותרת משלמת כיום את שכר עובדיה. עד אותה רפורמה, הועסקו עובדי ההוראה אצל העותרת בשכר שעתי, מכוח הסכמים אישיים שנחתמו מול כל עובד. לפי המסופר בעתירה, בשנתיים האחרונות פתח המשיב בסדרת ביקורות ברשת כולה. במסגרת שורת הביקורות שבוצעו, נדרש כל בית ספר להציג מאות מסמכים תוך פרקי זמן קצובים לשם בחינת עמידתו בתשלום שכר העובדים בהתאם לקבוע בתקנון שירות עובדי הוראה ו/או ברפורמת "עוז לתמורה" (רפורמה כוללת של שכר המורים במערכת החינוך).

2.ברם, במסגרת הביקורות ביקשה העותרת כי תבוצע ביקורת השכר בבתי הספר האקסטרניים שלה לפי מודל של "שעות אפקטיביות" ולא לפי תקנון שירות עובדי הוראה/עוז לתמורה, וזאת בשל השוני במודל ההעסקה והלמידה בבתי ספר מסוג זה. ביום 7.8.2014 התקבלה תשובת המשיב לפיה נדחתה בקשת העותרת לדחיית הביקורות במוסדותיה.

3.ברם, לטענת העותרת בחינת תשלום השכר המשולם על ידה למוריה, לפי ההסכמים הקיבוציים החלים בין המורים לבין מעסיקיהם במערכת החינוך בדרך כלל, תביא אותה בהכרח למצב בו תידרש להשלמת תנאי שכר ברכיבים מסוימים, בדיעבד, לאותם מורים. תוצאה מעין זו אינה מתקבלת על הדעת משום שלטענתה היא שילמה למוריה את שכרם כדין לפי מודל חוקי אחר של תשלום לפי "שעות אפקטיביות". לפיכך, בשל אופיו של המודל, תנאי שכרם של מרבית עובדי ההוראה אצלה אינם כוללים הפרשה לקרנות השתלמות, וההפרשות לפנסיה בהתאם לדין הכללי ולא לפי תקנון שירות עובדי הוראה. מאידך, שכרם השעתי של המורים אצלה הינו גבוה באופן משמעותי משכר עובד הוראה רגיל, בהתחשב בכך שמדובר בהעסקה שהיא על פי רוב לתקופה של סמסטר אחד בלבד, ומותאמת לתוכנית ולשיטת הלימוד בחינוך האקסטרני. מטעם זה, בחינת תשלום השכר כנהוג בביקורות שכר שעורך משרד החינוך תביא לכך שהעותרת תידרש להשלים סכומים גבוהים מאד ברכיבי ההפרשות לקרנות, ומאידך העודפים ששילמה כשכר שעתי, לא יקוזזו מול ההפרשות הנמוכות יחסית לקרנות. לטענת העותרת, היא אינה כפופה להסכמים הקיבוציים שעל פיהם מבקש המשיב לבצע ביקורת בבית הספר, שכן מעולם לא קיבלה הכרה אלא פעלה רק ברישיון, הנדרש לשם הפעלת תיכון אקסטרני. מאחר והדרישה לתשלום שכר בהתאם לנהוג בחינוך הרשמי מקורה בחקיקה הדנה במוסדות החינוך המוכרים, הרי שהיא כלל אינה חלה עליה. כלומר, בהיעדר הכרה לבית הספר בשנות הביקורת תשע"א-תשע"ג, הוא אינו נופל בגדרי סעיף 3(א)(6) לתקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים), תשי"ד-1953 ואין למשיב סמכות לבצע את ביקורת השכר לפי הכלל הקבוע בסעיף זה. יתר על כן, מבחינה מהותית, שיטת החינוך ומערכת השעות הנהוגה בחינוך האקסטרני אינה מאפשרת יצירת הסכמי שכר התואמים את הנהוג בחינוך הרשמי, ולכן אין כל מקום להשוואה בין תנאי השכר של המורים בחינוך הרשמי ובין תנאי השכר של המורים בחינוך האקסטרני.

4.בנוסף, טענה העותרת כי מאחר ולאורך שנים ידע המשיב כי נהוגה אצלה שיטת שכר לפי "שעה אפקטיבית", ולא הנחה אותה כבית הספר האקסטרני לפעול אחרת, ומאחר ומעולם לא פורסמו כללים לתשלום שכר העובדים במוסדות האקסטרניים (בדומה לנהוג במוסדות הפטור של החינוך החרדי), הרי שאין מקום לערוך ביקורת שכר לפי כללים הנהוגים במוסדות אחרים. לכן, עתרה העותרת להורות למשיב להימנע מכל ביקורת כאמור וזאת עד לפרסום כללים מנחים ברורים בקשר לתשלום שכר העובדים בחינוך האקסטרני. רק לאחר שיפורסמו כללים מנחים ניתן יהיה לבחון את יישומם, וזאת בשנים שלאחר מכן.

5.הואיל ומפאת סירובה של העותרת לאפשר למשיב לבצע ביקורת במוסדותיה, המשיב חדל לתקצב אותה, בד בבד עם הגשת העתירה, העותרת הגישה בקשה למתן צו ביניים אשר יורה למשיב להימנע מלהקפיא את תקצוב העותרת, כמו גם צו המורה למשיב להימנע מעריכת ביקורת שכר לשנים עברו. בית המשפט קבע דיון בבקשה למתן צו ביניים במעמד שני הצדדים וביום 23.11.14 נקבע כי אין מקום לתת את הצו, שכן נראה היה כי הסעד העיקרי לפיו ינתן צו המונע עריכת ביקורת, תהיה תוכנה אשר תהיה, בעייתי, אם לא מעלה מכך. במקביל נתבקש המשיב לתת תגובה מקדמית לעתירה תוך זמן קצוב. כמו כן, נוכח המחלוקת שנתגלעה בעניין ביצוע הביקורת על ידי המשיב, ניתנה האפשרות לעותרת למלא אחר בקשות המשיב ולהעביר לידיו את כל החומר החסר שנתבקשה להמציא. במקרה שתעשה כן, התחייב המשיב לתת את החלטתו תוך 7 ימי עבודה באשר לגורל התקצוב של העותרת.

תגובת המשיב

6.בתחילת תגובתו ציין המשיב כי על אף שהעותרת החלה, לאחר פרק זמן ארוך בו סירבה לשתף פעולה עם המשיב, להעביר מסמכים לצורך ביצוע ביקורת שכר, עד היום, טרם הועברו על ידה כל המסמכים הדרושים לביצוע הביקורת, לרבות מסמכים קריטיים המצביעים על קיומו של אירוע שכר בביטוח הלאומי (טופס 102). העותרת אכן מנהלת התכתבות עם רו"ח מטעם המשיבה, אך טרם העבירה את כל הדרוש, ובמקום זאת טוענת טענות מטענות שונות לעניין המסמכים המבוקשים ממנה, חלף העברת המסמכים כסדרם וכתקנם. בהמשך להתחייבות המשיב לפני בית המשפט, ובהתאם להחלטתו, המשיב עודנו נכון לקיים את הביקורת בעותרת בתוך פרק זמן של 7 ימי עבודה, מיד עם העברת מלוא המסמכים הדרושים.

7.לגופו של עניין, המשיב טען כי דין העתירה להידחות מהטעם כי אין מקום לתת לעותרת סעד של הימנעות מעריכת ביקורת מלכתחילה, כאשר העותרת אינה יכולה לאחוז את החבל בשני קצותיו. מצד אחד לקבל תקצוב מהמשיב על בסיס קריטריונים הדומים לתקצוב בתי ספר על יסודיים אחרים, ומצד שני ובמקביל למנוע עריכת ביקורת שכר, כנדרש ועל פי דין, בטענה כי הקריטריונים לפיהם תיערך הביקורת אינם נראים בעיניה של העותרת. כל זאת בהיעדר ידיעה של העותרת לעניין אופי עריכת הביקורת והפרמטרים על פיהם היא תיערך, אלא כל טענותיה מבוססות על השערות וטענות בעלמא, במטרה למנוע ביצוע ביקורת שכר אמתית ומלאה במוסדותיה. במצב דברים זה, אין מקום להתערבות בית המשפט תוך מניעת הביקורת מלכתחילה. ממילא תעמוד לעותרת הזכות לטעון כנגד הביקורת בעתיד, לאחר ביצועה, ועל בסיס ממצאים עובדתיים מבוססים ולא משוערים.