אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עת"מ 42031-10-13 יעקב אלקובי ואח' נ' שר הפנים

עת"מ 42031-10-13 יעקב אלקובי ואח' נ' שר הפנים

תאריך פרסום : 01/09/2014 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים
42031-10-13
07/08/2014
בפני השופט:
יורם נועם

- נגד -
עותרים:
1. עו"ד יעקב אלקובי
2. עו"ד אירינה שבצ'נקו

עו"ד דוד אנג'ל
משיבים:
1. שר הפנים2. משרד הפנים
פסק דין
 

 

העתירה

1.לפניי עתירה מינהלית על החלטתה של ועדת ההשגה לזרים במחוז ירושלים, למחוק השגה שהגישו העותרים על החלטת משרד הפנים, משיב 2. בהחלטתו קבע המשיב, כי אין מקום להמשיך את "ההליך המדורג" שבו החלו העותרים – אזרח ישראל ואזרחית אוקראינה – כידועים בציבור, לפי "נוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים"; זאת הואיל ונציגי המשיב לא שוכנעו מכנות הקשר ביניהם. לפיכך, נדחתה בהחלטה זו בקשתה של העותרת להאריך פעם נוספת את הרישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, שניתן לה בעבר מכוח "ההליך המדורג". השגה שהגישו העותרים על החלטה זו, נמחקה, היות שהעותרים נישאו זו לזה, בטרם קיבל המשיב את החלטתו כאמור ומבלי ליידע אותו אודות שינוי המצב המשפחתי; וממילא היות שלנוכח הנישואים על העותרים להגיש בקשה חדשה לקבלת מעמד מכוח "נוהל הטיפול במתן מעמד בבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי".

 

עם הגשת העתירה, נעתרתי לבקשת העותרים והורתי על צו ארעי שיאסור על הרחקת העותרת מישראל או השמתה במשמורת לצורך הרחקתה.

 

המסגרת הנורמטיבית

2.סעיף 1 לחוק הכניסה לישראל מורה, כי הסמכות להעניק רישיונות ישיבה בישראל למי "שאיננו אזרח ישראל או בעל אשרת עולה או תעודת עולה", נתונה לשר הפנים, משיב 1, או למי שהוסמך על-ידו. שיקול הדעת בהענקת רישיונות רחב הוא, ונובע מאופי הסמכות וריבונות המדינה להחליט מי בוא בשעריה (בג"ץ 482/71 קלרק נ' משרד הפנים, פ"ד כז(1) 113, 117 (1972); ובג"ץ 758/88 קנדל נ' משרד הפנים, פ"ד מו(4) 505, 520 (1992)). המדיניות שבה נוקטים המשיבים מזה שנים, היא שלא להעניק אשרות ישיבה לזרים, אלא כאשר קיימים שיקולים מיוחדים, אשר הותוו בנהלים שונים שהוצאו על-ידו ברבות השנים.

 

3.בענייננו, נסב הדיון בעתירה על שני נהלים. הנוהל האחד, הוא "נוהל 5.2.0008 הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי" (להלן – נוהל בני זוג נשואים), אשר מטרתו היא ליישם את הוראות סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952, בדבר מתן אזרחות לזר הנשוי לאזרח ישראל. הרציונל העומד בבסיסו של נוהל זה, הוא שמירה על התא המשפחתי, ומתן "הקלה על מי שקשר את גורלו עם בן זוג ישראלי באופן שיבטיח כי לא יצטרך לבחור בין בן הזוג למגוריו בארץ" (עע"מ 8611/08 פריהווט זוולדי נ' שר הפנים (27.2.11); ועע"מ 6147/11 טטיאנה גורובץ נ' משרד הפנים – מינהל האוכלוסין (3.3.13)); זאת, לנוכח זכותו החוקתית של בן הזוג הישראלי לחיי משפחה (על זכות חוקתית זו ראו: "בג"ץ 7052/03 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים, פ"ד סא(2), 202 (2006); ובג"ץ 2028/05 חסן אמארה נ' שר הפנים (10.7.06)). על-פי הנוהל, עם הגשת הבקשה למעמד, על בני הזוג להמציא מסמכים שונים, לרבות – מסמכי נישואין וכן הוכחות לחיי הנישואין (כמו תמונות משותפות ומכתבים מקרובי משפחה); ובמהלך בחינת הבקשה ניתן לבן הזוג הזר רישיון מסוג ב/1, זאת למשך ששה חודשים. כמו-כן, אישור הבקשה יעשה בכפוף לבדיקה מקיפה, הכוללת גם ראיון אישי, בדבר – כנות הקשר בין בני הזוג והמשך קיומו; בדיקת מרכז חייהם של המבקשים בישראל; והיעדר מניעה ביטחונית או פלילית לאישור הבקשה. ככל שהבקשה מאושרת, יחל בעניינם של המבקשים "ההליך המדורג", המסדיר בקרה ופיקוח לאורך זמן ובשלבים, ונפרש על-פני תקופה כוללת של שהייה בישראל, על-פי היתרים ואשרות. תחילה, יינתן לבן הזוג הזר רישיון לישיבת ארעי בישראל מסוג א/5, זאת למשך שנה, אשר יוארך בכל פעם לשנה נוספת, ובסך הכל לתקופה כוללת של ארבע שנים; כאשר מדי שנה תיערך בדיקה מחודשת של כנות הקשר והמשך קיומו, מרכז חיים משותף בישראל והיעדר מניעה להעניק מעמד, ובני הזוג יידרשו להמציא הוכחות לחייהם המשותפים – על-פי נוהלי השימוע ונוהל קביעת מרכז חיים בישראל. סיומו של ההליך, בתום ארבע שנים וחצי בסך הכל, במתן אזרחות לבן הזוג הזר, ככל שיימצא כי אכן מתקיימים התנאים הנדרשים, ובהתאם לבקשה מתאימה שתוגש.

 

4.הנוהל השני הִנו "נוהל מס' 5.2.0009 הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים לרבות בני אותו המין" (להלן – נוהל חיים משותפים), אשר קובע הוראות בדבר הסדרת מעמדו של זר שהִנו בן-זוג של אזרח ישראל או בעל רישיון לישיבת קבע בישראל, כאשר בני הזוג הִנם ידועים בציבור ואינם נשואים. כפי שצוין בפסיקה, הרציונל העומד ביסודו של הנוהל, הִנו "ההכרה כי גם תא משפחתי שאינו מבוסס על קשר פורמאלי של נישואין ראוי להגנה ויש לאפשר לבני הזוג המרכיבים אותו לחיות יחדיו תוך המשך מגורים בארץ, ובלבד שמדובר בקשר אמיתי, כן ומבוסס"; זאת, כביטוי "למחויבותה של המדינה לזכות לחיי משפחה, הכוללת את זכותו של הפרט לבחור את בן זוגו ולהקים עימו משפחה" (עע"מ 4614/05 מדינת ישראל נ' אבנר אורן (16.3.06); ועע"מ 4231/12 יהודית בוטובסקי ואח' נ' משרד הפנים (7.7.13)). גם על-פי נוהל זה, נדרשים בני הזוג להמציא במעמד הגשת הבקשה מסמכים רבים, ובכללם – הוכחות לחיים משותפים (כגון תמונות משותפות, מכתבים מקרובי משפחה וחברים, חשבונות משותפים, חוזה שכירות וכו'); מכתבים והמלצות לגבי היכרות בני הזוג מבני משפחה וחברים; וכן מכתב הסבר מבני הזוג על חייהם המשותפים. גם לפי נוהל זה, החלטה לאישור הבקשה תתקבל לאחר ריאיון אישי, ובחינת הקריטריונים זהים לאלו הנבדקים במסגרת ההליך המדורג שבנוהל בני זוג נשואים, קרי – כנות הקשר בין בני הזוג והמשך קיומו; בדיקת מרכז חייהם של המבקשים בישראל; והיעדר מניעה ביטחונית או פלילית לאישור הבקשה. ככל שהבקשה מאושרת, ושני בני הזוג אינם נשואים לאחרים, יחל בעניינם של בני הזוג "הליך מדורג". כאשר המזמין הוא אזרח ישראל – כמו בענייננו – בשלב הראשון תינתן לבן הזוג הזר אשרה מסוג ב/1 למשך שנה; אשר בתום התקופה תוארך בשנה נוספת, ובסך הכל לפרק זמן כולל של שלוש שנים במצטבר, זאת בכפוף לבדיקה שתיערך מדי שנה, בטרם חידוש האשרה, לאור אמות המידה שצוינו. בחלוף שלוש שנים ובכפוף לבדיקה נוספת לפי הקריטריונים שאוזכרו, יינתן לבן הזוג הזר רישיון לישיבת ארעי בישראל מסוג א/5, למשך שנה; אשר בסיומה יוארך הרישיון בשנה נוספת, ובסך הכל לתקופה של ארבע שנים במצטבר, בכפוף לבדיקות שנתיות חוזרות. בתום התקופה, ובכפוף לעמידה בכל הקריטריונים האמורים, יוכל בן הזוג הזר להגיש בקשה לקבלת רישיון לישיבת קבע בישראל.

 

5.ניכר, כי שני הנהלים מבוססים על זכותו של האזרח הישראלי, אשר הקים משפחה עם בן זוג זר, לחיי משפחה בישראל; וכי בחינת טיב הקשר בין בני הזוג לשם מתן מעמד בישראל, נעשית על-יסוד קריטריונים זהים. על הדמיון שבין שני הנהלים, בפרט ביחס להליך המדורג, צוין בפסיקה: "הסדרת מעמדו של זר בישראל – בין אם מכוח נישואיו לאזרח ישראלי ובין אם מכוח היותו ידוע בציבור של אזרח ישראלי – מתבססת על מבחן מתמשך, שבמסגרתו מתקיים הסדר מדורג, המתפרש על פני תקופה ממושכת וכרוך בבדיקה מדוקדקת של כנות הקשר בין בני הזוג. כל זאת, בכדי שלא לאפשר רכישת מעמד על סמך תואנות שווא" (עע"מ 4614/05 בעניין אורן, לעיל). עם-זאת, קיימים הבדלים בהליכי הבדיקה שבין שני הנהלים. בעניין זה נפסק, כי "בעוד קשר של נישואין ניתן לזיהוי בקלות על פי אקט פורמאלי מכונן, זיהויו של קשר של ידועים בציבור מחייב בחינה עובדתית של טיב ונסיבות הקשר, על מנת לקבוע האם מתקיימים תנאי הסף – הגמישים כשלעצמם – בדבר חיים משותפים כבעל ואשה וניהול משק בית משותף"; אולם הובהר, כי "קשר הנישואין, כשלעצמו, מהווה אך ורק נקודת מוצא ראשונית מאוד לבחינת כנות הקשר הזוגי", ולכן קיים הליך מדורג גם בנוגע לבני זוג נשואים (עע"מ 4614/05 בעניין אורן, לעיל; ועע"מ 4231/12, בעניין בוטובסקי, לעיל). כמו-כן, קיימים שני הבדלים מהותיים בין שני הנהלים. ראשית, פרק הזמן שבמהלכו נבדק הקשר עד לסיום ההליך, והמעמד שזוכה לו בן הזוג הזר בתקופה זו: לפי נוהל בני זוג נשואים, נמשך ההליך מיום פתיחתו – תקופה כוללת של ארבע שנים וחצי, שבארבע שנים מתוכן – מיום התחלת ההליך המדורג – ניתן לבן הזוג הזר רישיון לישיבת ארעי מסוג א/5; בעוד שנוהל חיים משותפים, כאשר המזמין הוא אזרח ישראל, קובע הליך מדורג לתקופה של שבע שנים, שבשלוש מתוכן שוהה בן הזוג הזר במעמד מסוג ב/1, ורק לאחר תקופה זו משודרג מעמדו כך שניתן לו רישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, וזאת למשך ארבע שנים נוספות. שנית, התוצאה הסופית של שני ההליכים שונה: קבלת אזרחות – במסגרת נוהל בני זוג נשואים, לעומת מתן רישיון לישיבת קבע – שניתן לבן הזוג הזר שאינו נשוי לאזרח ישראל.

 

הרקע העובדתי שקדם להגשת העתירה

6.העותרת, ילידת 1956, הִנה אזרחית אוקראינה. על-פי האמור בכתב העתירה, העותרת מילאה בעבר תפקידים שונים במשרד החוץ האוקראיני, ובין השנים 1999-1997 אף שימשה כמנהלת מחלקה קונסולארית בשגרירות אוקראינה בישראל; אולם לטענת משרד הפנים, משיב 2 (להלן – המשיב) העותרים לא מסרו ראיות בעניין זה. בתה של העותרת, ילידת 1982, נשואה לאזרח ישראל, והיא מחזיקה ברישיון לישיבת קבע.

 

בשנת 2004, במהלך ביקורה של העותרת את בִתה בישראל, פגשה בעותר, אזרח ישראל, יליד 1953. ביום 14.2.06 פנו העותרים ללשכת מנהל האוכלוסין באילת בבקשה לקבלת מעמד עבור העותרת מכוח נוהל חיים משותפים. לעותרת ניתנה אשרה מסוג ב/1 שהוארכה מעת לעת, עד ליום 29.5.08. ביום 11.6.08 ניתן לעותרת רישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, זאת בעקבות בקשה מתאימה שהגישה ולאחר שנערך לעותרים ראיון, שבמהלכו התרשמו נציגי משרד הפנים מכנות הקשר הזוגי. תוקף הרישיון הוארך עד ליום 10.6.10, אז הגישה העותרת בקשה נוספת להארכתו. עוד באותו יום נערך ראיון לכל אחד מהעותרים. העותרת ציינה במעמד זה, בין-היתר, כי העותרים מקיימים יחסי זוגיות רגילים ותקינים, למעט "בעיות קטנות" ביניהם; כי היא לא עובדת בישראל אך בביקוריה באוקרינה עובדת לפרקים, ומכל מקום – חלק ניכר מכספה מועבר לאִמה החולה; וכי היא סובלת מכאבי גב וידיים, בעקבות תאונה שעברה. לשאלת המראיינת, מה תעשה אם תדחה בקשה לקבלת מעמד – השיבה העותרת, כי תבקש מעמד מטעמים הומניטאריים על-מנת שתוכל לעבור ניתוח בישראל, שלא ניתן לבצעו באוקרינה, ואז תעזוב. בראיון שנערך לעותר ציין הלה, בין-היתר, כי אינו מרוצה מכך שהעותרת איננה עובדת, ואף דרש ממנה לחזור לאוקרינה אם לא תמצא עבודה בישראל, אולם היא הודיעה שאם תעזוב – תדרוש ממנו כסף רב; וכי הוא מעוניין "לסגור בצורה יפה". במהלך הריאיון נשאל העותר, על-ידי המראיינת, פקידה בלשכת רשות האוכלוסין באילת (להלן – הפקידה): "אישה שלא מדברת בשפה שלך, לא עוזרת בתשלומים בבית, אגרסיבית, עצבנית, לא יכולה להביא ילדים, אתה בטוח שאתה צריך אותה?"; ועל כך השיב: "אני לא בטוח בשום דבר. אתמול הלכתי לעו"ד עשיתי צוואה, היא לא יודעת שום דבר. אני עושה את זה בשביל הילדים שלי". לאור האמור הופנתה לעותר השאלה: "אתה מבין שאת האישה הזאת אתה לא משתף בשום דבר, מה נותן לך הקשר הזה?"; והלה ענה: "אני רוצה למצוא פתרון בצורה יפה". לבסוף שאלה הפקידה: "אתם חיים כמו שותפים?"; ובתשובה נמסר: "כן, היא מטפלת בי ואני משלם הכל, כמו מטפלת". העותר ביקש, כי משרד הפנים יעניק לעותרת מעמד בישראל לשנה נוספת, כדי לאפשר לו "זמן לחשוב". יודגש, כפי שצוין על-גבי טופס רישום הריאיון, כי העותר סירב לחתום עליו היות שאינו קורא עברית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ