עת"מ 38496-01-16 אשכנזי זלצמן בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ ואח'

1. זו עתירה כנגד החלטת ועדת המכרזים של המשיבה 1 מיום 25.11.15, לפיה זכתה המשיבה 2 במכרז למתן שירותי פרסום טכני בעיתונות הכתובה, אליו ניגשו העותרת, המשיבה 2 והמשיבה 3. הצעת המשיבה 2 היתה נמוכה יותר מהצעת העותרת, אך לטענת העותרת, הצעתה פגומה ודינה להיפסל. הצעת המשיבה 3 לא עמדה בדרישות הסף ונפסלה, כך שהמשיבה 1 החליטה בין שתי ההצעות, של העותרת ושל המשיבה 2, כאשר המשיבה 2 נתנה הצעה זולה בכ- 37% מהצעת העותרת.

2.העותרת טענה לשני פגמים מהותיים בהצעת משיבה 2, ולעוד פגמים אחרים. אף העותרת הסכימה לסיווג של הפגמים הנוספים כפגמים קלים הניתנים לתיקון, אשר תוקנו (אי סימון חלופה ראשונה בנספח הגבלים עסקיים, אי ציון מספרי תעודות זהות באחד התצהירים, ואי חתימה על שני דפים במפרט). איני רואה צורך לדון בטענות אלה, שאינן טענות על אי עמידה בדרישות סף, וכאשר אלה תוקנו בשלב שלפני הדיון בועדת המכרזים.

3. אני דוחה את טענת המשיבה כאילו העתירה הוגשה בשיהוי. אמנם, היא הוגשה לפני חלוף 45 ימים מקבלת ההחלטה על אי זכייתה של העותרת במכרז, אך לטענתה, נודעה חשיבות רבה למועד הגשת העתירה, שכן הזוכה החלה ליתן שירותים למשיבה כבר ביום 1.1.16. מועד תחילת העבודה אינו קובע את מועד הגשת העתירה. אף אם היתה העתירה מוגשת למחרת יום 8.12.15, שבו התקבלה ההחלטה, לא היתה ניתנת החלטה בעתירה לפני יום 1.1.16, כך שהעובדה שהזוכה החלה בעבודתה (ולמעשה, המשיכה בעבודה אותה עשתה לפי מכרז קודם) לא שינתה דבר. לפי הדין, השיהוי נמדד לפי השיהוי האובייקטיבי, השיהוי הסובייקטיבי והפגיעה בשלטון החוק. לא בכדי, לא טענה המשיבה שהתקיימו כל אלה.

4. הפגם המהותי העיקרי הראשון שמצאה העותרת בהצעת המשיבה 2 היה אישור רואה החשבון שצורף להצעה. אף על פי כן, אדון תחילה בפגם השני הנטען על ידי העותרת.

5.בסעיף 2 לתנאי המכרז נקבע, שעל המציע לצרף להצעתו, "שיק של המציע, חתום לפקודת חברת החשמל... בסכום של 95,000 ₪. אם המציע לא צרף שיק ערבות כאמור, או צרף שיק ערבות, שסכומו נמוך או גבוה מהנדרש, או השיק נושא הערה, הסתייגות, או תנאי, חח"י תהיה רשאית (אך לא חייבת) לפסול את ההצעה או לאפשר למציע להמציא שיק ערבות כנדרש, תוך פרק זמן שייקבע ע"י חח"י או לאשר קבלת השיק כפי שהוגש". המציע היה "מקאן תל אביב בע"מ". השיק שהוגש חתום על ידי שני חותמים על גבי השם המודפס "מקאן אריקסון בע"מ".

6.השאלה היא אם זהו "שיק של המציע". שמה של החברה שונה ביום 1.3.15 מ"מקאן אריקסון בע"מ" ל"מקאן תל אביב בע"מ". על פי פרוטוקול זכויות החתימה של החברה מיום 10.11.14, "חתימותיהם המשותפות של שניים ממורשי החתימה המפורטים להלן, בצירוף חותמת החברה או שמה המודפס, יחייבו את החברה לכל דבר ועניין". במקרה שלנו אין מדובר בחותמת, אלא בשם המודפס. אמנם, ההחלטה התקבלה בשעה ששם החברה היה "מקאן אריקסון בע"מ", אבל לא נאמר בה שחיוב החברה יעשה על ידי חתימות על גבי השם "מקאן אריקסון בע"מ", אלא על ידי חתימות על שמה המודפס של החברה. שמה של החברה בשעה שהוגש המסמך היה "מקאן תל אביב בע"מ". שם זה לא הודפס על המסמך, ולכן, למרות שנחתמו חתימות על גבי שם מודפס אחר משם החברה, המסמך הזה אינו שיק המחייב את החברה המציעה.

7. מסקנה זו אינה משתנה גם לאחר עיון במכתב הבנק מיום 28.1.16, לפיו "שינוי שמה של חברת מקאן אריקסון בע"מ למקאן תל אביב בע"מ לא ימנע כשלעצמו את אי כיבוד השיק שבנדון. מובהר כי כיבודו של השיק שבנדון מותנה בתנאים נוספים אחרים שאינם קשורים לשינוי שמה של החברה, כגון כיסוי מספיק, אי מניעה חוקית לכיבוד השיק, סיבות טכניות וכיו"ב". מלבד העובדה שמכתב זה נכתב יותר מחודש לאחר שהמשיבה 2 הוכרזה כזוכה על פי מסמך זה, המכתב אינו משנה דבר, גם אילו היה מוגש ביחד עם ההצעה. ראשית, שיק צריך להפרע על פי עצמו ולא על פי מכתב נילווה כלשהוא. שנית, הבנק אינו רשאי לכבד את השיק, לא משום ששמה של החברה שונה, אלא משום שאינו חתום לפי זכויות החתימה של החברה, יהא אשר יהא שמה. שמה של החברה אינו מגביל את זכויות החתימה. למשל חברת פרטנר יכולה בעיקרון להחליט שהיא תחוייב על ידי שיקים הנושאים את השם המודפס "פרטנר", או השם המודפס "אורנג'" או השם המודפס "החברה המעולה בע"מ", בצירוף חתימות מורשי החתימה. אין קשר הכרחי בין השם הרשמי של החברה לזכויות החתימה. לכן, אישור הבנק ששינוי השם לא ימנע כשלעצמו את כיבוד השיק אינו לענין. מה שימנע את כיבוד השיק הוא שהוא לא חתום לפי זכויות החתימה בחברה. שלישית, אפילו האישור של הבנק מותנה בתנאים נוספים, בודאי גם בכך שהוא יהיה חתום לפי זכויות החתימה בחברה (השוו: ע"א 6750/99 כלל אינוויסמנט האוס נ' בנק מרכנתיל ).

8.המסקנה היא שהמשיבה 2 לא הגישה "שיק של המציע", שהוא תנאי סף להצעתה. כאמור בתנאי המכרז, זה אינו סוף פסוק, והיתה אפשרות לתקן זאת. נושא זה לא נדון בישיבות ועדת המכרזים עד יום 8.12.15, למרות שועדת המרכזים החליטה למסור את העבודה למשיבה 2 כבר ביום 25.11.15. בישיבה ביום 8.12.15 נאמר כך:

"4.שיק החברה שהוגש כערבות קיום הצעה הוא על שם "מקאן אריקסון בע"מ".