בפניי בקשה לצווי ביניים.
1. העתירה היא לשני צווים. האחד, צו מניעה, אשר יאסור על המשיבה 1, עיריית ירושלים (באמצעות האגף לתחבורה ופיתוח תשתיות, להלן – העירייה), להתקשר, להוציא לפועל או לממש כל התקשרות עם המשיבה 2, רוט צ. תעשיות בע"מ (להלן – הזוכה; השתיים ייקראו ביחד להלן - המשיבות), בקשר עם מכרז 17/2016 לייצור, אספקה, התקנה ואחזקה לסככות של תחנות אוטובוס, אותו פרסמה העירייה, או כל חלק ממנו. הצו השני המבוקש הוא להורות לעירייה להמציא למבקשת, בתוך 48 שעות ממועד המצאת החלטת בית המשפט, את כל המסמכים שהוגשו לוועדת המכרזים במסגרת המכרז, וכן את הפרוטוקולים המתעדים את הדיונים במכרז, לרבות ההחלטה על הזוכה במכרז. בגדר זה, מבוקש לקבל את איפיון התוכנה שהוגשה על ידי הזוכה. בקשה זו, כך נטען, מעוגנת בזכות העיון המוקנית למבקשת על כל פי כל דין. יצוין, כי סעדים דומים מבוקשים גם בעתירה שבכותרת, אשר הסעד העיקרי המבוקש בה הוא פסילת הצעתה של הזוכה, קביעה כי המבקשת היא הזוכה במכרז, ולחילופין, ביטול המכרז כולו בשל פגמים שונים להם טוענת המבקשת. יצוין, כי המבקשת והזוכה היו שתי המציעות היחידות במכרז.
2. דין הבקשה להידחות, על כל חלקיה. אשר לבקשה לצו ביניים, יש להידרש תחילה לסיכויי ההליך. טענותיה העיקריות של המבקשת נוגעות לאפשרות כי לא התקיימה בזוכה דרישה במפרט הטכני של המכרז. עניינה של אותה דרישה בקיומה של מערכת ניהול תחזוקת תחנות אוטובוס ברשות הזוכה, על פי מפרט המהווה חלק מן המכרז. במכרז נקבעה האפשרות להציג מערכת כאמור תוך 30 ימים מיום הזכייה.
3. מן התגובות לבקשה עולה, כי אף שהייתה יכולה לעשות כן במועד מאוחר יותר, הזוכה הציגה לעירייה את התוכנה הנדרשת כבר בשלב הגשת ההצעות. מתגובת העירייה עולה, כי התוכנה שהוצגה לה הייתה לשביעות רצונה. אין בפניי תשתית של ממש, המעלה, בשלב זה, טענה רצינית ראויה לבירור כנגד תיאור זה, לגביו עומדת לעירייה חזקת התקינות. טענות המבקשת בדבר תוצאות דלות של חיפושים שערכה באינטרנט אחר החברה אשר נטען כי פיתחה את התוכנה, עלו לראשונה בתגובה שהגישה, וככאלה לא אוכל לייחס להן, בשלב זה, משקל רב. לא ברור גם, אם מדובר במאמץ ממצה לאתר את החברה האמורה, העולה כדי שקידה סבירה. בכל מקרה, אין בטענות אלה כדי לסתור את טענת העירייה, כי הוצגה גם הוצגה תוכנה, אשר נבדקה ונמצאה מתאימה. אשר לדרישת המבקשת כי יינתן לה לעיין באיפיוני התוכנה, הרי שלכאורה, יש טעם בטענת הסוד המסחרי אותו מעלה העירייה בהקשר זה (ראו תקנה 21(ה)(1) לתקנות חובת מכרזים, תשנ"ג – 1993), ומשכך, בשלב זה, דין בקשה זו להידחות.
4. אשר לטענות המבקשת בדבר תמחור גרעוני או תכסיסני על ידי הזוכה, הרי שמן החומר שבפניי עולה, כי בין שיעור ההנחה המשוקלל בהצעת המבקשת ובין הצעת הזוכה קיים פער של 1.73% בלבד (23.35% הנחה על ידי הזוכה, 21.6% על ידי המבקשת). יוצא, כי אין בשיעור ההנחה כדי להבדיל בין ההצעות. הפער בין ההצעות ובין האומדן של העירייה (הנחה משוקללת של 13.275%) עומד על 8 – 10%. אשר לטענת הנוהג שהעלתה המבקשת בהקשר זה ביחס לדרך הפעולה של העירייה לעניין חריגות מן האומדן, הרי שנוכח העובדה שבין ההצעות אין פער של ממש, ובאין טענה כי יש לפסול את שתי ההצעות גם יחד, הרי שאפילו היה מוכח נוהג כאמור (ואיני קובע כי הדבר הוכח), לא היה בכך כדי לסייע באופן ממשי ביד המבקשת במקרה זה.
5. אוסיף, כי לטענת המבקשת, כי היה בידה להציע שיעורי הנחה חריגים ביחס לאומדן לגבי אחד מפרקי המכרז, בשל בלעדיות שיש לה לגבי מוצרים אותם יש לספק במסגרת המכרז, לא הונחה תשתית של ממש. היא אף נסתרה על ידי הזוכה. הזוכה אף הסבירה באופן סביר, לכאורה, את שיעורי ההנחה הגבוהים יחסית לאומדן, אותם הציעה בפרק התחזוקה במכרז, נוכח ניסיונה והיקף פעילותה, אשר אינם מחייבים אותה להיערך באופן מיוחד למכרז הנדון. היא גם שללה אפשרות של סבסוד צולב בין חלקי הצעתה השונים. במצב זה, אין בפי המבקשת טענות של ממש לעניין זה, הראויות לבירור, במידה העשויה להצדיק הוצאת צו ביניים כמבוקש.
6. אשר לשיקולי מאזן נוחות, הרי שככל שתתקבל העתירה, ויתברר כי נגרם למבקשת נזק כספי כתוצאה מן ההחלטה במכרז, הרי שנזק זה ניתן לפיצוי בכסף. יש גם ממש בטענת המשיבות, כי מדובר במכרז אשר יש בו מרכיב לא מבוטל של שירותים (ולשיטת המבקשת עצמה, מרכיב אשר אףעשוי להפוך לדומיננטי), וכי לעניין זה הנטייה היא שלא ליתן צווי ביניים, שכן ניתן להחליף את הזוכה במכרז לאחר זכייתו, אם העתירה תתקבל, בסופו של דבר. אוסיף גם, כי מדובר בתחזוקה של תחנות אוטובוס, עניין אשר עשוי להיות לו היבט בטיחותי, וגם בכך יש שיקול שלא ליתן צו ביניים.
7. בסופם של דברים, מקבילית הכוחות נוטה כנגד היעתרות לבקשה לצו ביניים. משלא נסתרו באופן ממשי טענות המשיבות כי למבקשת ניתנה אפשרות מלאה לעיין במסמכים הרלוונטיים של המכרז, ומשנדחתה הטענה כי יש לאפשר לה לעיין באיפיוני התוכנה שהוצגה על ידי הזוכה, הרי שדין הבקשה להידחות, על כל חלקיה.
8. בשולי הדברים אעיר, כי לא נעלמו מעיניי טענות שיהוי שהועלתה כלפי המבקשת. בשים לב ללוחות הזמנים העולים מן העתירה בכל הנוגע לבקשת המבקשת לעיין במסמכים (הגם שלכאורה ניתן היה לעיין בחלק הארי של המסמכים באתר האינטרנט של העירייה), לא שוכנעתי כי טענה זו, כשלעצמה, צריכה להוביל לדחיית הבקשה. אוסיף, כי גם טענת שינוי המצב לרעה שהעלתה הזוכה, לא הייתה מבוססת על תשתית של ממש. הוא הדין בטענה של מעשה עשוי. יוצא, כי לא הוכח שיהוי אובייקטיבי העשוי, כשלעצמו, להצדיק את דחיית הבקשה.