חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

עת"מ 37527-07-14 "יש דין" - ארגון מתנדבים לזכויות אדם ואח' נ' המינהל האזרחי איו"ש ואח'

תאריך פרסום : 27/11/2016 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים כבית-משפט לעניינים מנהליים
37527-07-14
21/11/2016
בפני השופט:
ד"ר יגאל מֶרזל

- נגד -
העותרים:
1. "יש דין" – ארגון מתנדבים לזכויות אדם
2. 'עמק שווה' ארכיאולוגיה בצל הסכסוך (חל"צ)

עו"ד ישי שנידור ואח'
המשיבים:
1. המינהל האזרחי איו"ש
2. קצין מטה ארכיאולוגיה במינהל האזרחי איו"ש באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)

עו"ד אחוה ברמן
פסק דין

  1. העתירה שבכותרת – עניינה מידע שמבקשים העותרים לקבל מן המשיבים. בעיקרו, מדובר במידע הנוגע לחפירות ארכיאולוגיה בשטחי יהודה ושומרון (ה"אזור"). העותרים – "יש דין – ארגון מתנדבים לזכויות אדם" ו"עמק שווה – ארכיאולוגיה בצל הסכסוך" – פנו למנהל האזרחי באזור יהודה ושומרון (המשיב 1) בבקשות לקבלת מידע. המידע שהתבקש היה נהלים וצווים המסדירים את נושא העתיקות באזור וכן פרוטוקולים של ועדת המשנה לארכיאולוגיה. מידע נוסף שהתבקש נגע לאתרים ארכיאולוגיים באזור. בכלל זה – מידע קונקרטי לגבי אתרים מסוימים; מידע בדבר מקום האחסון של מוצגים שהתגלו בחפירות באזור; רשימת ההשאלות של מוצגים שהתגלו באזור; הסכמים שנחתמו עם גורמים שונים להפעלת אתרים ארכיאולוגיים באזור; וכן מידע על תיקי החפירה של האתרים הספציפיים – "תל שילה" ו"תל בתיר". משלא התקבלה תשובה לבקשת המידע – הוגשה העתירה לבית משפט זה.

    על ההסדר שבדין בעניין ארכיאולוגיה

  2. בטרם אדרש לעתירה לגופה, יש מקום לעמוד בקצרה על ההסדר שבדין החל על נושא הארכיאולוגיה באזור. זאת לשם הבנת חלק מן המחלוקות שיובאו בהמשך.

  3. בהתאם לסעיף 2 למנשר בדבר סדרי שלטון ומשפט (אזור הגדה המערבית) (מס' 2), תשכ"ז-1967, הדין שחל באזור הוא הדין שהיה בתוקף טרם יום 7.6.1967 – קרי, הדין הירדני – כפוף למנשרים של המפקד הצבאי בגדה (ראו לדוג' בג"ץ 5324/10 מלכה נ' המינהל האזרחי ביהודה ושומרון, בפס' 12 לפסק דינו של כב' השופט ע' פוגלמן (28.12.2011)). בהתאם לכך, חל באזור חוק העתיקות הירדני – חוק העתיקות, מס' 51 לשנת 1966 – כפי שתוקן מעת לעת על ידי תחיקת הביטחון (ראו בג"ץ 283/69 רוידי נ' בית המשפט הצבאי נפת חברון, פ"ד כד(2) 419, 421 (1970)). נוסחו הנוכחי של חוק העתיקות הוא כפי תיקונו במסגרת צו בדבר חוק העתיקות (יהודה והשומרון) (מס' 1166), תשמ"ו-1986, קובץ מנשרים 75. כמו כן, מכוח סמכותו בהתאם לחוק העתיקות התקין ראש המנהל האזרחי את תקנות העתיקות (יהודה ושומרון), התשנ"א-1990. הסדרים אלה מהווים את המסגרת החוקית העיקרית בנושא העתיקות באזור.

  4. יש להוסיף עוד, שרובד דין נוסף שיכול ורלבנטי לנדון, הוא הדין הבינלאומי ונוכח משטר "התפיסה הלוחמתית" החל באזור. ואולם בעתירה זו לא ביסס מי מהצדדים את טענותיו בכתבי הטענות בעניין מסירת המידע – שזו השאלה שבמחלוקת – על הדין הבינלאומי החל באזור וממילא לא אביע בנדון כל עמדה ומשעניין זה אינו דורש הכרעה.

  5. אם נשוב לדין ה"מקומי", הרי שבמסגרת חוק העתיקות, וכן במסגרת צו 1166, ניתנו סמכויות רבות ל"ממונה", הוא המשיב 2 – קצין מטה לענייני ארכיאולוגיה במנהל האזרחי (ראו סעיף 1 לחוק העתיקות וסעיפים 1 ו-16 לצו 1166). בין היתר, המשיב 2 הוא הגורם המוסמך לתת רישיונות הנדרשים לשם ביצוע חפירות ארכיאולוגיות (סעיפים 19-20 לחוק העתיקות). בנוסף למשיב 2, פועלת בהתאם לחוק העתיקות גם מועצה מייעצת, שתפקידה לייעץ למשיב 2 ב"כל דבר חשוב או קשור לעתיקות", לרבות בקשות לרישיונות חפירה (סעיף 6 לחוק העתיקות). בחוק העתיקות ותקנות העתיקות קבועים הסדרים שונים בעניין עתיקות בכלל וביצוע חפירות ארכיאולוגיות בפרט, לרבות הוראות בדבר תנאי הרישיונות וחובותיהם של בעלי הרישיונות. הסדרים אלו יפורטו בהמשך, ככל שהם רלוונטיים לעניינו.

  6. עוד יש מקום להציג בקצרה את הדין הישראלי בנושא. זאת מכיוון שבמסגרת העתירה, כפי שיפורט בהמשך, עלו טענות שונות בדבר היחס בין הדינים (וכן בשל תחולה כללית של עקרונות המשפט המנהלי הישראלי על המפקד הצבאי באזור – וראו למשל בג"ץ 7437/11 נצאר נ' המפקד הצבאי (10.2.2013 בפס' 5 והאסמכתאות שם)). בדומה לנהוג באזור, גם בישראל קיים משטר לפיו יש צורך ברישיון לשם ביצוע חפירות ארכיאולוגיות. משטר רישוי זה מוסדר בחוק העתיקות, תשל"ח-1978, והתקנות שהותקנו מכוחו, וכן בחוק רשות העתיקות, תשמ"ט-1989. בהתאם לחוקים אלה, הגורם המאסדר בישראל של נושא העתיקות הוא רשות העתיקות, אשר הוציאה לשם מילוי תפקידיה גם נהלים שונים. נהלים אלו משמשים בסיס לחלק מטענותיהם של העותרים. המשיבים מצדם טענו בקשר לנהלי רשות העתיקות, שאלו אינם חלים באזור באופן ישיר, תוך שהצהירו שהם פועלים עקרונית בהתאם לנהלים אלה תוך התאמה לנסיבות הנובעות מכך שמדובר באזור (פרוטוקול הדיון מיום 25.5.2015, עמ' 7 ש' 22-18).

  7. לאחר שעמדנו בקצרה על המסגרת החוקית המסדירה את תחום הארכיאולוגיה, ניתן לשוב לעתירה שלפניי.

    מהלך הדיון בעתירה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן יעוץ אישי, שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
*
*
*
*

חיפוש עורך דין לפי עיר

המידע המשפטי שחשוב לדעת – ישירות למייל שלכם!
הצטרפו לניוזלטר וקבלו את כל מה שחם בעולם המשפט
עדכונים, פסקי דין חשובים וניתוחים מקצועיים, לפני כולם.
זה הזמן להצטרף לרשימת התפוצה
במשלוח הטופס אני מסכים לקבל לכתובת המייל שלי פרסומות ועדכונים מאתר פסק דין
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ